פוסטים מאת דנה לובינסקי

מדוע אנחנו לא מתנגדים? דנה לובינסקי אי אז בשנות העשרים לחיי נפלה בחלקי הזכות להניח עצמות ישיבה רעננות על כיסאות העץ הרעועים של האולם הגדול...

כמה ימים שהיא ואת לא נפגשתן. על-פי רוב אתן יושבות שלוש פעמים בשבוע, מחליפות מילים מבטים ודממות. שעה קצובה של חמישים דקות. ריכוז זקוק של הקשבה....

הֲרֵי אֲנִי אִמָּא שֶׁלְּךָ בְּחָלָב זֶה בְּדָמִים אֵלּוּ הֲרֵי אַתָּה בְּנִי וְגוּפִי שֶׁכְּבָר רַק שְׁאֵרִית שֶׁל גּוּפְךָ מִתְמַעֵט...

'אייל קטן' גואלת את קורבנות הפגיעה המינית מתבנית הסיפורים החד ממדיים ומרחיבה את מהפכת #me too "אני מאמינה לך" - הצהרת האמון הבלתי מעורער...

                            בגידה כנאמנות לעצמי ספר שיריו של רון דהן 'מגול'...

אחרי ספר שירה אחד שכתבה, וספר שירה נוסף שתרגמה, הדס גלעד משוררת, עורכת, מנחת סדנאות כתיבה ומתרגלת מדיטציה מזה 20 שנה, כתבה ממואר פואטי בשם "ימי...