פוסטים מאת ד"ר מרים אבנרי-כהן

התפאורה – שדה קרב. הכלה - לא פאר ולא הדר לה. החתן – מיוזע, עטור זיפים, לבוש מדים. המוזיקה מאולתרת, רחבת הריקודים צרה, הסעודה צנועה. תחושות...

גליה קרסה לתוך הכורסא באנחה כבדה ואמרה לי: "אני כבר לא יכולה יותר להישאר בעבודה הזו. כל יום שאני נמצאת כאן עולה לי בבריאות. אני לא מוצאת שום...

כולנו מכירים את הרגע הזה. הרגע שבו אחרי תקופה קשה נדמה שרואים את הסוף הטוב, שהאור בקצה המנהרה אמיתי. דברים עומדים לשוב למסלולם הבריא, ונשוב...

לאחר למעלה מעשרים שנות גלות, יוצא יעקב אבינו למסע בחזרה אל ערש מולדתו. המפגש הגורלי עם אחיו עשו מעורר בו חרדה, והוא מתמודד עמה בדרכים שונות....

הוא יצא אל דרך עתירת סכנות, נמלט מאחיו אשר זמם להרגו. בעצת אמו הממולחת ובברכת אביו העיוור, הבין כי לא נותר לו אלא לנוס על נפשו. ימי עלומיו תמו...

חיים חדשים נובטים ברחמה. הם רוחשים וגועשים, משמחים את ליבה אך גם זרים ומוזרים לה. לאחר קרוב לעשרים שנות עקרות זוכה רבקה בפרי בטן. בימים נטולי...

היא חצתה את הנהר הגדול ללא מורא, פרצה דרך חדשה והפיצה את הרעיונות שבהם האמינה. מסעותיה לא היו קלים, אך תלאות הדרך לא שחקו את יופיה המופלא ואת...

"אני מונחת. שום מקרה לא יגע בי עוד. זה מקומי. אני כאן. כזאת. והימים דומים. אני לעצמי דומה. גם בשמלת הקיץ שקניתי לי, בעלת קו מותנים גבוה מאוד,...

מעשה באשה אחת, שכרעה ללדת את תינוקה בעיצומו של הלילה. לאחר הלידה, בהיותה מותשת וחסרת כוחות, פנתה אל הרך הנולד וביקשה ממנו: "לך והדלק עבורי...

ושוב מתחילים מבראשית, יוצאים למסע שנתי בשביליהן של מילים עתיקות יומין. מבקשים לתור דרכן אחר האורות והצללים שבנפשנו ולמצוא הדרכה, מזור ונחמה....

אדם רוצה לחולל שינוי בעצמו, והוא חש כבול בכבלים של תורשה, היסטוריית חיים, קווי אישיות, כשלונות קודמים, סביבה מגבילה וכל שלל הנסיבות האופפות...

היא הגיעה אלי עצובה ולמודת בדידות. עיניה רכות כעיני לאה, נוגות מבְּכִיָּה ממושכת. מיוסרת בשל מה שחסר לה בחייה, רוצה להשיב אליה את אבדותיה. מסע...

"את בן אדם כל כך רגוע, איזה כיף לילדים שלך!" אמרה לי קולגה לעבודה. "הלוואי שההורים שלי היו מקשיבים לי כמוך. בטח הילדים שלך מספרים...

 לגיבורת הסיפור הבא אין שמץ של מושג שהיא גיבורה. היא לא מבינה מה מיוחד בה, וחיה בפשטות ובתמימות. אני מקווה שיום אחד היא תתרגש מהסיפור של עצמה...

-"כמה פגישות את חושבת שנצטרך?" -"תוך כמה זמן הטיפול יעזור?" -"הילדה אצלך בטיפול כבר שלושה חודשים ואנחנו עדיין לא רואים שינוי!...

הרגשתי שעשיתי טעות, אך לקח לי זמן לזהות מהי. התקשיתי לתפוס שכל הטוב שניסיתי להעניק לה גרם נזק, לא היה במקומו וגם לא בזמנו. נפגשתי איתה כמה שבועות,...

בימי ראשית החורף, כשסימני הצינון הקדימו בשעטה גסה את ניצני הגשם, נסעתי עם בתי הקטנה לסופר פארם. עיניים דומעות ואף קולח המריצו אותי לקנות ויטמינים...

השעה הייתה חמש, אם זיכרוני אינו מתעתע בי. כמו בכל יום אחר צהריים, התיישבתי לצפות בתכנית 'ערב חדש'. כיאה לילדה בת תשע שחרדה עזה וסקרנות מוגזמת...

עמדתי מהצד, צופה בהשתוממות בבתי הפעוטה מבצעת בטבעיות ובחינניות את ה-'סלפי' הראשון שלה. היא הייתה אז רק בת שלוש, אך בעלת פז"ם ראוי לציון...

הפגישה תמה, הדלת נסגרה ובחדר קול דממה דקה. נושמת עמוק, מתבוננת סביב, מתכוננת להכין מחדש את המקום. טופחת על כריות הינשופים שנחות להן על הספה,...

"ממעטין בשמחה", זהו צו השעה בימים אלה. בתודעה היהודית שבה "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד", מצויים להם ימי "בין המיצרים", שלושת...