פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי

ייעוץ, הדרכה וליווי של האדם המבוגר בצמתים בחיים

המאמר מציג את הצורך ההולך וגדל של האוכלוסיה המבוגרת להעזר בייעוץ מקצועי ובליווי במצבים שונים במהלך ההזדנות והזיקנה. הכוונה אינה בהכרח לטיפול פסיכולוגי אלא בייעוץ וליווי בסוגיות נורמטיביות בהם נתקלים לא מעט מבוגרים במהלך ההזדקנות. סוגיות נילוות יש לבני משפחה המטפלים בהורים זקנים.

מאמרים | 1/1/2005 | 8,051

תגיות:

 
 
"ייעוץ, הדרכה וליווי של האדם המבוגר בצמתים בחיים"
 
דר' ליאורה בר-טור – פסיכולוגית קלינית, מכון צמתים
 
חיים בן ה-70 פרש לגימלאות לפני כשנתיים ומאז הוא עסוק בהסתגלות לחיים כגמלאי, הגורמים כיום לפגיעה בדימויו העצמי ובסטטוס שלו,  וכן לתסכול עקב הקושי למצוא תעסוקה או תחומי עניין מתאימים לגילו. בתו דליה בת ה-47 מתמודדת עם תחושה של חוסר סיפוק במקום העבודה וגם עם קשיים בחיי הנישואים. מצבו של אביה מציק לה מאוד אך היא מרגישה שהיא איננה יכולה לעזור לו. מאחר שהיא איננה יודעת למי לפנות לייעוץ, היא מקווה שהוא יסתגל בסופו של דבר לפרישה.
בנה של דליה אלון בן ה-22 חזר מטיול במזרח אסיה ומתקשה להתארגן ולהתחייב למסגרת קבועה של לימודים או עבודה. גם זו סיבה לדאגה.
הן הסב והן הנכד שרויים כרגע בבלבול של זהות ובחיפוש אחר דרך חדשה.
 
תהליך ההזדקנות האישי אינו מתרחש בחלל ריק. לרובם הגדול של המזדקנים משפחה, ולכן כמעט כל משפחה מושפעת מתהליך ההזדקנות ומשפיעה עליו.  תהליכי ההתפתחות האישיים משפיעים על מערכת היחסים בין הדורות במשפחה ומכאן גם על ההתמודדות של הדור המבוגר עם תהליכי ההזדקנות.
ההזדקנות בניגוד לגיל ההתבגרות למשל, יכולה לעורר באדם תחושה שעם סיום פרק ארוך וחשוב בחייו, כל הדרכים בעתיד חסומות.
כך מרגיש חיים היום לעומת הנכד אלון שנימצא בתקופת משבר אך העתיד עוד לפניו וגם אם תקופה מסוימת הוא יעצור את פעילותו והתפתחותו האישית עדיין יש לו זמן למכביר ל"סגור פערים". אצל סבא חיים המצב שונה. שעון החול נע במהירות. הזמן פועל לרעתו ככל שתימשך תקופת הדיכאון, כך יכול מצבו להחמיר ולכן השינוי המתבקש הוא מידי.
 
ההזדקנות טומנת בחובה אתגרים רבים. מחד זו יכולה להיות תקופה שבה יש הזדמנות לצמיחה ולהתפתחות אישית לאור השחרור מהמרוץ אחר פרנסה והישגים מקצועיים, ועקב היציאה של הילדים מהבית, אך מאידך גיסא, זו יכולה להיות גם תקופה ארוכה של הישרדות ואבל על השינויים, האבדנים, והפרידות.
הבריאות נפשית בהזדקנות נבחנת ביכולת של האדם להתמודד עם המציאות המשתנה  Birren & Schaie, 1998)) הכוונה לתהליך דינמי משתנה כשלמעשה אין הבחנה בין צעירים למזדקנים או לזקנים.
בעוד הצעירים מתמודדים עם כניסה לבית ספר, שנויים רבים בגיל ההתבגרות, מעבר מילדות לבגרות, מחיי רווקות לזוגיות, להורות, ועוד, הרי שבהזדקנות ובזיקנה צפויים שנויים רבים נוספים בחיי האדם. האדם המזדקן ניצב בפני משימות התפתחותיות חשובות כמו ההתמודדות עם יציאה לגימלאות, ירידה במצב בריאות, אובדן בן או בת זוג, הסתגלות לחיים ללא בן זוג, מעבר לבית אבות ועוד. כל אלה דורשים הסתגלות למציאות חיים שהשתנתה.כשהאיום המרחף מעל הוא פגיעה בדמוי העצמי ובביטחון העצמי, ולעיתים תחושה של חוסר ודאות לגבי הזהות שלי (מי אני  אם אינני בעל תפקיד או מקצוע? או מי אני אם אינני אישתו של מר כהן?)
כך אנו מגלים שבכל שלב בחיים, גם בתקופת הזיקנה ניצב האדם בפני צומת חדשה כשעליו להחליט לאן לפנות. רבות ומגוונות הן השאלות בצמתים אלו:
האם לחפש עבודה חלופית כשהפרישה היא בגיל שבו האדם עדיין בריא ומעוניין לעבוד? או לחפש עיסוקי פנאי מעניינים?
איך מתמודדים עם הירידה בזיכרון כשהאדם מרגיש שבזמן האחרון הוא מתקשה להתרכז, נוטה לשכוח דברים?
האם ישנן דרכים לשפר זיכרון?
האם לעבור לדיור מוגן כשחלה ירידה בבריאות או לקבל עזרה בבית?
איך מתמודדים עם בן זוג חולה שמצבו מתדרדר בעוד האחר בריא?
האם להמשיך בפעילות לבד? או לתמוך בבן הזוג ולהישאר לפי בקשתו בבית?
וכמובן נשאלת השאלה איך מתמודדים עם מוגבלות ונכות בזיקנה המאוחרת?
איך ממשיכים לחיות ולמצוא סיפוק ומשמעות לאחר פטירת בן או בת זוג ?
 איך ובמה למלא את הזמן הרב שבידי? האם להישאר במקום מגורי או לעבור לגור בקירבת ילדי?
שאלות רבות מתעוררות גם ביחס לילדים ולנכדים. לא מעט הורים מבוגרים טרודים בבעיות שמתעוררות בתקשורת עם הילדים ו/או הנכדים ובמתן עזרה להם.
וכמובן ששאלות רבות יש לילדים  הבוגרים לגבי הטיפול שלהם בהזדקנות ההורים. שאלות רבות נוגעות לצורך לקבל החלטות שהן בניגוד לרצון ההורה. כמו עזרה בבית, הפסקת נהיגה של הורה ועוד.
כשאדם במהלך ההזדקנות זקוק לייעוץ או הכוונה לגבי המשך דרכו, או כשילד מבוגר מחפש מענה למצוקה של הורה זקן, הם במרבית המיקרים אינם יודעים למי לפנות. הרי הם  אינם זקוקים לטיפול פסיכולוגי, ואף אינם זקוקים לתמיכה סוציאלית. אנשים אלה זקוקים למידע, לייעוץ או להכוונה לגבי תהליכים ושינויים שהם ברובם נורמטיבים ואוניברסלים. הם זקוקים לכלים כדי להתמודד טוב יותר וביעילות רבה יותר.
תפקידו של היועץ, בשונה מהרופא, הוא גם למצוא מה כן בסדר אצל ההורה או המזדקן ולא מה לא בסדר אצלו. לגלות את הכוחות, את הרזרבות והמשאבים של האדם ולעזור לו להשתמש בהם באופן נכון. רזרבות לא מנוצלות נמצאות אצל כל אדם גם אם הוא זקן וחולה Baltes & Baltes, 1990)).
הייעוץ  על פי רוב מתבטא במספר מוגבל של מפגשים. יתכן גם מפגש אחד שבו מגיע אדם שכבר חצה מזמן את גיל ה-60  עם בקשה להתחלק או להתייעץ בעניין שמעסיק אותו במיוחד.
לעיתים הקשר הראשוני הוא עם אחד הילדים שמעודד ואף מסייע להורה הנזקק לפנות לייעוץ, אך לאחרונה מתרבות הפניות הישירות, כולל של אלו שמתגוררים בבתי אבות.
הייעוץ "תפור" לפי בקשת הפונה. יש מי שמעוניינים להתמקד בשאלה אחת בלבד כמו למשל האם לעבור לדיור מוגן או לבית אבות? איך לשמור על קשר טוב עם הנכדים כשההורים- הילדים מסוכסכים ביניהם ו/או עומדים בפני גירושים. איך מתמודדים עם חילוקי דעות במשפחה, עם תחושות קיפוח של ילדים, עם בדידות ואכזבה מילדים ונכדים שאינם שומרים על קשר תכוף מספיק? איך מתמודדים עם בקשות של ילדים לכספים, שרותי בייביסיטר שלא תואמים את רצונות ואפשרויות ההורים? ועוד מצבים שונים בהם ההורים המבוגרים מוטרדים מאוד שהילדים אינם נוהגים נכון בעניין מסוים בחייהם.
יש לא מעט מבוגרים שמגיעים בחשש רב למפגש יחיד אך נשארים לטיפול קצר מועד או ארוך יותר שבו על פי רוב עוסקים ברצון לשפר את איכות החיים ואת שביעות הרצון בזיקנה.
ניתן לבנות תכנית קצרה הכוללת מספר מפגשים בהם עוסקים בהערכה ובניהול זמן חיים, בהערכה ובתכנון של יעדים לשינוי בתחומי החיים השונים במסגרת מובנית כשכל מפגש עוסק בנושא אחר.
יש כאלה שזקוקים למפגשים כדי לדבר על העבר, לדבר על דברים שצפים ועולים בזיקנה כשיש יותר זמן, ופחות הדחקות ולעיתים האדם מרגיש שהוא מוצף בזכרונות שחשוב ל"עבד".
אחרים זקוקים לתמיכה ועידוד בשלב זה של חייהם שבו הם מרגישים לעיתים חסרי כיוון ומטרה, עם זהות לא ברורה, או תסכולים שונים.
וישנם גם כאלו שנושאים איתם שנים רבות חוויות מרגשות ומסתפקים בכך שהם מספרים לי את ספור חייהם, מפקידים אצלי את הסיפור הפרטי, את המחשבות הכמוסות לעיתים אף סודות שאינם יכולים לחלוק עם בני משפחה. לאלו אין צפייה לשנוי גדול אלא יותר לאוזן קשבת, עידוד ותמיכה.
דווקא בגיל מבוגר, ניתן בסיוע היועץ, לגלות זווית חדשה ושונה לאירועים או מצבים שונים בספור החיים שבעבר התקשו אנשים להבין או להשלים עימם. שחזור וניתוח האירועים הללו בפרספקטיבה של שנות חיים, ניסיון וחוכמה הינה התנסות משמעותית ביותר.
החיבור בין המטפל לבין המטופל בזיקנה הוא הזדמנות יחודית ונדירה למפגש אינטימי של הזקן עם זולתו ועם עצמו. אפשרות לדיאלוג אמיתי שבו חוזר הזקן ומתחבר לעצמי המשוחרר מכבלי הגיל והשנים. הראי הוא לא הראי החיצוני החברתי, אלא הראי הפנימי איתו הוא יכול לטייל כמו עליסה בארץ הפלאות בעולמות שונים. אחורה, קדימה, למעלה, למטה, מלפנים ומאחור.
בשונה מאדם צעיר הזקן בטיפול נע על טווח זמנים רחב ביותר שיכול להכיל בתוכו גם שבעים, שמונים שנות הסטוריה אישית, חברתית והסיפור שהוא מספר יכול להיות מרתק.
כשמדובר באוכלוסיית הזקנים ביותר שהם לרוב מוגבלים וסובלים מאובדנים, מציעים זאריט וזאריט Zarit & Zarit, 1998)) שתי מטרות עיקריות  בטיפול. האחת היא לזהות את אותם תחומים הניתנים לשנוי נסיבות חייו ובמצבו של הזקן והשניה היא שמירה על האוטונומיה שלו. בכל מצב יש לעודד את העצמאות של האדם הזקן וזה אומר לא פעם טיפול פחות מסיבי שלא יפריע לתפקוד הרגיל שלו, פחות תרופות ו/או דחייה של הוצאה של הזקן מהבית לאשפוז סיעודי עד כמה שניתן.
לסיכום, ניתן לאמר שבמהלך שנים ארוכות של הזדקנות ובזיקנה יכולים רבים מבני האוכלוסייה מבוגרת למצוא את עצמם בצמתים בחיים בהם יש לקבל החלטות ולבחור בדרך השונה מזו שהכירו בעבר.אוכלוסיה זו זקוקה לייעוץ, להכוונה ולעיתים גם לטיפול פסיכולוגי כדי להתמודד עם המעברים החדשים בחייהם ולהסתגל לדרכים החדשות. זו ברובה אוכלוסיה בריאה שעוברת תהליכים נורמטיביים ולכן המסגרת הרפואית איננה יכולה לסייע להם. הם זקוקים ברובם לליווי, להכוונה ולעיתים גם לתמיכה מאיש מקצוע מומחה בתחום הבריאות החיובית.  
 
ביבליוגרפיה
בר-טור, ל. (2005). האתגר שבהזדקנות- בריאות נפשית, הערכה וטיפול. ירושלים: הוצאת אשל.
Baltes, P.B., & Baltes, M.M. (1990). Successful aging: Perspectives from the behavioral sciences. London: Cambridge University Press.
 
Birren, J.E., & Schaie, K.W.(Eds.) (1998). Handbook of the psychology of aging (4th ed.)  
Zarit, S.H. & Zarit, J.M.(1998). Mental Disorders in Older Adults. N.Y. The Guilford Press.

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

בר-טור, ל. (2005). ייעוץ, הדרכה וליווי של האדם המבוגר בצמתים בחיים. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=635

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

צופן אגמוןצופן אגמון23/2/2006

עבודה על נושאים אלה בקבוצה [ל"ת]. רציתי לשאול לגבי העלאת הנושאים הללו באופן קבוצתי. האם זה אפשרי? האם תורם? או שעדיפה המסגרת הפרטנית האינטימית? בקבוצה האדם המזדקן יכול למצוא שותפים לקשייו, ומצד שני הרבה פעמים אין לאנשים זקנים סבלנות לשמוע על צרותיהם של אחרים. מה דעתך?