כשמלצר פגש את אמנות המיניות
ליל הכלולות: הקשר שבין קלאוסטרום לוגניסמוס
חגית ארצי
ליל הכלולות, הרגע שבו מצופה איחוד פיזי ורגשי עמוק, משמש לעיתים קרובות כשער כניסה אל עולם פנטזיות לא-מודעות, חרדות עתיקות ושאלות יסוד על איחוד ופרידה. עבור חלק מהאנשים, רגע זה הופך להיות ביטוי קונקרטי לכשל נפשי עמוק, כפי שנראה במקרה של וגיניסמוס. המאמר שלפנינו יבחן את הפתולוגיה המינית, דרך עדשת האובייקט המשולב של דונלד מלצר, תוך התחקות אחר שורשיה התיאורטיים והצעת מודל טיפולי חדשני המשלב בין הפסיכותרפיה מינית לתרפיה באמנות.
לפי מלצר, האובייקט המשולב הוא הייצוג הפנימי של ההורים באקט ההתעלסות. ניתן לראות במונח זה מטריצה לאלוהות פנימית או לכוח יצירה עליון בנפש. המושג התפתח בפסיכואנליזה דרך רצף של הוגים מרכזיים. פרויד היה הראשון לזהות את הסצנה הראשונית כאירוע פנטזמטי, מדומיין, מכונן, המעורר את חרדת הסירוס. קרל אברהם תלמידו של פרויד שהשפיע רבות על מלצר, חקר שלבים פסיכוסקסואליים מוקדמים, בפרט את השלב האוראלי-סדיסטי. אברהם תיאר פנטזיות של בליעה, פירוק ותקיפת האובייקט מבפנים. עבודתו סיפקה הבנה חיונית לחרדות הראשוניות הקשורות לחדירה והיבלעות והציגה כיצד פנטזיות הרסניות אלו עלולות להשפיע על תפיסת האיחוד. מלאני קליין היתה הראשונה שהטביעה את המונח אובייקט משולב והפכה אותו למושג ליבה. קליין טענה כי התינוק מפנים את האובייקט המשולב, ההורים המאוחדים, כבר בעמדה הפרנואידית-סכיזואידית המוקדמת. אולם, בעמדה זו, האובייקט המשולב נחווה לעיתים קרובות כמפלצתי, רודף ואלים. החרדה העזה מול האובייקט המשולב, מובילה לשימוש במנגנוני הגנה פרימיטיביים כמו פיצול והכחשה, המונעים איחוד שלם ובריא. בהמשך לקליין, מתוך הבנה של כשלי האיחוד והסימבוליזציה, ביון תרם את המושגים המכיל-מוכל ופונקציית אלפא. המושגים המחישו את יכולתו של האובייקט המכיל, האם או המטפל, להכיל, לעבד ולעכל את מצבי המצוקה והפחדים הגולמיים והבלתי מעוכלים של התינוק (אלמנטי ביתא) ולהפוך אותם למחשבות או רגשות שניתן לשאת ולחשוב עליהם (אלמנטי אלפא). ביון גם הבהיר את תפקיד היכולת הסימבולית בתהליך האיחוד והציע כי משוואה סימבולית קשיחה, מונעת מהנפש להתמודד באופן גמיש עם חרדות איחוד ובמיוחד החרדה הקשורה לאובייקט המשולב.
בהתבסס על יסודות אלו, מלצר פיתח את הבנתו כי מיניות בוגרת תלויה בהפנמה של האובייקט המשולב כאיחוד יצרני, אוהב ומכיל. כאשר הייצוג הפנימי של ליל הכלולות נתפס כיצרי ויצירתי נוצרת מטריצה פנימית של איחוד בטוח, המאפשרת לאדם לחוות את האקט המיני כאירוע של אינטימיות, הדדיות ופריון. ברם, כישלון בהפנמה זו עקב אובייקט משולב פגום, מאיים או בלתי יצרני, מוביל לקיבעון במצבים נפשיים ילדיים, כמו הקלאוסטרום ולכשל ביכולת הסימבולית, המונעים יצירת משמעות חיובית מהאיחוד המיני. הקלאוסטרום מתואר כמצב נפשי, פנטזיה לא-מודעת, או ארגון הגנתי של הנפש, שבו הפרט חש שהוא כלוא בתוך אובייקט פנימי. המצב מוביל לנסיגה למרחב אטום ומצומצם. מטרת הקלאוסטרום היא להגן על העצמי מפני איומים חיצוניים או פנימיים הנתפסים כהרסניים, אך בפועל הוא פוגע ביכולת התקשורת וההסמלה ובכך הוא מבטל למעשה את האפשרות לאיחוד יצרני ובריא. (מלצר, 2021).
המאמר שלפנינו ימחיש כיצד הוגיניסמוס של איילת הוא ביטוי קונקרטי לכשלים בהפנמת האובייקט המשולב, עד לכדי נסיגה לקלאוסטרום. בהמשך, אציג מודל טיפולי אינטגרטיבי, המשלב בין פסיכותרפיה מינית לתרפיה באמנות. אמנות המיניות היא דרך ייחודית לעקוף את החסמים המילוליים ולבנות מחדש את האובייקט המשולב הפנימי, באמצעות תיקון כשלי הסימבוליזציה ושיבה הביתה אל מיניות בוגרת ויצירתית.
הצגת מקרה: הוגיניסמוס של איילת – הקלאוסטרום הקפוא
איילת (32), רואת חשבון, פנתה לטיפול בשל וגיניסמוס ראשוני. איילת תיארה העדר יכולת לקיים חדירה וגינלית, מאז ומעולם. לדבריה: "כל ניסיון חדירה הופך את הנרתיק שלי לשער ברזל בלתי חדיר". איילת אף הוסיפה כי הנרתיק שלה מרגיש לעיתים קרובות "כמו קרחון, קפוא ואטום, שחוסם כל אפשרות כניסה". איילת שיתפה בתחושת כישלון ובדידות שהיא חווה בקשר, לצד בהלה עמוקה מפני איבוד שליטה והיבלעות במרחב הזוגי והמיני.
בכדי להבין את מקור החרדה, נדרשנו להתחקות אחר המטריצה המשפחתית שבה גדלה. הוריה של איילת היו אנשים קפדניים, מופנמים ובעלי ריחוק רגשי בולט, שזוגיותם אופיינה בקור סובייטי. ההורים עלו בגפם לישראל, מברית המועצות לשעבר, בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת. זוגיותם תוארה על ידה כ"מתוחה ונטולת רגשות", מערכת זוגית שנעדרה ממנה כל ביטוי של חום או אהבה. הסצנה הראשונית הפנטזמטית שלה – הדימוי הפנימי של ההורים המאוחדים, לא הייתה של איחוד יצרני ואוהב, אלא של התכנסות קפואה ומתוחה. איילת הפנימה באופן לא-מודע כי איחוד משמעותו מתח וקיפאון.
באמצעות ההמשגה המלצריאנית, אני רואה בוגנינסמוס של איילת ביטוי גופני לאובייקט משולב פגום. ההגנה הפיזית של הוגיניסמוס, בדמות הקרחון המתוח, החוסם את הנרתיק משקפת את התגלמות גופנית של הקלאוסטרום הנפשי. איילת יצרה מנגנון הגנה לא מודע, שתכליתו נסיגה הגנתית למרחב גופני-נפשי מכווץ ומבוצר, בכדי לשמר את העצמי מפני הקיפאון והמתח ההרסניים. כשל זה, שנוצר על בסיס הסצנה הראשונית הפנטזמטית המדומיינת, הוביל לפגיעה חמורה ביכולת הסימבולית וכתוצאה מכך ליצירת משוואה סימבולית קפואה ומתוחה. משוואה זו, הותירה את איילת מחוץ למרחב המיני היצרני, המזמן יצריות ויצירתיות.
אז מה עושים? אמנות המיניות, הפסיכותרפיה המינית היצירתית
ההגנה המתוחה והקפואה של איילת, המעוגנת באובייקט משולב פגום ובקלאוסטרום נפשי שהתגלם כקרחון מכווץ, חשפה כשל יסודי ביכולת הסימבולית ובקיפאון הנרתיקי בתוך משוואה סימבולית קשיחה. על מנת לחדור למבצר הסומטי והרגשי הזה, נדרשת גישה טיפולית שתעקוף את המחסום הגופני ואת הכשל הסימבולי. אמנות המיניות – הפסיכותרפיה המינית היצירתית, מציעה לצאת למסע להשבת המיניות היצרנית.
אני מאמינה שבאמצעות המיכל הטיפולי, איילת תלמד כיצד להכיל, לעבד ולעכל את החלקים הקפואים והמכווצים וליצור משוואה סימבולית גמישה. תהליך היצירה האמנותי מעודד תנועתיות, המנוגדת למצב הקפוא והמתוח בו איילת שרוייה. השימוש בחומרי יצירה, מאפשר הפשרה הדרגתית של הקיפאון והרפיית המתח. החוויה ההוליסטית תוביל להחלשה הדרגתית של הקלאוסטרום ובכך תאפשר שיקום האובייקט המשולב הפנימי.
האמנות הופכת לכלי משמעותי בהשגת יכולת ההכלה, התנועה וההפשרה שיובילו לשיקום יכולתה הפנימית של איילת לשאת את האובייקט המשולב, באמצעות החלפת המשמעות המסוכנת במשמעות מטיבה. הטיפול שואף להפשיר ולהרפות באופן סימבולי וקונקרטי, את הקרחון שהקפיא וכיווץ את נרתיקה של איילת ובכך לאפשר לברוא מיניות יצרנית, המחוברת לגוף, לנפש ולמודעות.
מתוך מחברת הטיפולים שלי
המפגש עם ספרו של דונלד מלצר מצבי נפש מיניים, העלה בי השערה כי הוגניסמוס של איילת הוא למעשה תגובה הגנתית של הנרתיק שלה. הקיפאון והכיווץ מייצגים ארגון הגנתי של קלאוסטרום נפשי, שנוצר כתוצאה מאובייקט משולב פגום. מטרת העבודה תהיה לשקם באופן הדרגתי את היכולת הסימבולית של איילת ובהמשך ליצור אובייקט משולב מתוקן שיאפשר מיניות בוגרת.
בשלב הראשון התמקדתי בכינון מיכל טיפולי, שישמש דגם יצרני ובטוח העומד בניגוד מוחלט ל'קור הסובייטי' שאיילת הפנימה. המטרה הייתה להפעיל את 'פונקציית האלפא' שלי, המאפשרת לאיילת לחוות 'אלמנטי ביתא' גולמיים: הפחד לקפוא למוות במרחב הטיפולי, מבלי שהיא תצטרך להשליכם או לקבעם ככיווץ סומטי.
בחירת החומרים המדגישים נוזליות ורכות כמו צבעי מים ופלסטלינה במטרה להזמין חיוניות שמעמידה התנגדות לפנטזיה של הקיפאון.
הגמשת הגבולות: התחלנו עבודה פסיכו-מינית שאינה חודרנית באמצעות תרגול מיינדפולנס, שמטרתה ללמוד שליטה גמישה ובחירה מודעת על הנרתיק, בניגוד לכיווץ ההגנתי האוטומטי של הקלאוסטרום.
התרחבות נפשית: היצירה והנשימה שיקפו בהדרגה הרחבה של המרחב הנפשי: איילת החלה לצייר צורות פתוחות יותר, רחבות יותר, המנוגדות לתחושת האטימות שעמם הגיעה.
בשלב השני, לאחר שהמיכל התבסס, עברנו לעימות מבוקר עם מקור הקיפאון – הדימוי הפנימי של האובייקט המשולב הפגום. המטרה היתה לפרק את המשוואה הסימבולית הקפואה באמצעות יצירת סמל גמיש.
ביטוי הקרחון: איילת התבקשה ליצור את 'הקרחון החוסם' ואת 'ההורים הקפואים' בחומר. האמנות אפשרה לה להביע את הפנטזיות ההרסניות שלה, החשש מפני קפיאה למוות באופן סמלי, מבלי שהן יגולמו ככיווץ סומטי.
המרת המשוואה: עבדנו על יצירת ייצוגים חלופיים של איחוד חיוני. המאמץ התרכז בהפשרה הדרגתית של משוואת הקיפאון וחיבור מחודש לאביביות חמימה. כל יצירה חדשה שימשה כנדבך בתיקון האובייקט המשולב הפנימי. הפעולה היצירתית כשלעצמה, הפכה להכחשה פעילה של הקיפאון. הפשרה שהובילה לשחרור החלקים הנפשיים שקפאו בתוך הקלאוסטרום.
בשלב האחרון המוקד עבר להפנמה של התיקון. המטרה הייתה שאיילת תרכוש 'מטריצה פנימית של איחוד בטוח' שתאפשר לה לשאת את האיחוד באופן יצרי ויצירתי.
הפנמת האובייקט המתוקן: התמקדנו בהטמעת הדימויים היצרניים החדשים בחיי היום-יום ובזוגיותה. הפנמה זו אפשרה לה לחוות את עצמה כמי שיכולה להיות תלויה בבן זוגה מבלי לחוש היבלעות.
היחלשות ההגנה: ההפשרה הנפשית והפנמת היצרניות הביאו להיחלשות הדרגתית ומשמעותית של הגנת הקלאוסטרום - דבר שהתבטא בהפחתה בכיווץ הסומטי.
תוצאות הטיפול: בהדרגה אך בעקביות הקרחון נמס. התהליך האמנותי היה מרחב סימבולי שברא אובייקט משולב המהדהד ומזמן חיבור יצרני ליצירה וליצירתיות. תנועת הנשימה וההפשרה הסומטית, אפשרו לאיילת להרפות את הפות וליצור מעבר פתוח ובטוח לחדירה נרתיקית.
סיכום טיפול
המקרה של איילת ממחיש כיצד הוגיניסמוס משמש כהתגלמות סומטית של הקלאוסטרום הנפשי - ארגון הגנתי של הנפש המתנגד לאיחוד האלוקי. כשל זה נבע מאובייקט משולב פגום שהופנם מתוך הקור הסובייטי של הוריה, ויצר משוואה סימבולית קפואה שהקפיאה את גופה ונפשה. כדי לחדור למבצר הקפוא ולשקם את הפגיעה ביצר ביצירה וביצירתיות, בחרתי בדרך האינטגרטיבית של אמנות המיניות המסתמכת על מצבי הנפש המיניים של מלצר. הטיפול התמקד בשימוש ביצירה כפעולה המנוגדת לקיפאון, שאפשרה הפשרה הדרגתית של הקיפאון הרגשי ושיקום היכולת הסימבולית. בכך, הושג תיקון פנימי של האובייקט המשולב. איילת יכלה לעבור ממיניות המונעת על ידי מתח וקפאון, למיניות המאופיינת בחיבור יצרני, המהדהד את התהליך היצירתי והיצרי שעברה.
בסיום התהליך איילת יצרה מנדלה המתארת את המסע המיני שלה ממיניות קפואה למיניות יצרתית.
מקורות
מלצר, ד'. (2021). מצבי נפש מיניים. תולעת ספרים.
