פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי

הבית והדרך / איתמר לוי

ספרים | 29/4/2012 | 15,613

בספרו "הבית והדרך – עיונים בדמיון הפסיכואנליטי" מתבונן איתמר לוי בדמיון ובחשיבה החזותית בפסיכואנליזה. מתוך החיבור המיוחד שהוא מקיים בין ביקורת אמנות ופסיכואנליזה הוא מבקש לא לפרש אמנות בעזרת פסיכואנליזה – אלא להעשיר את הפסיכואנליזה בידע, ברגישות ובתבונת הראייה של גדולי הציור.

הבית והדרך / איתמר לוי 
 
איתמר לוי
הבית והדרך
עיונים בדמיון הפסיכואנליטי
 
רסלינג
 
 
 
 
איתמר לוי הוא מבקר אמנות ואנליטיקאי מנחה בחברה לפסיכואנליזה בישראל. מתוך החיבור המיוחד שהוא מקיים בין ביקורת אמנות ופסיכואנליזה הוא פיתח גישה ייחודית משלו – לא לפרש אמנות בעזרת פסיכואנליזה אלא להעשיר את הפסיכואנליזה בידע, ברגישות ובתבונת הראייה של גדולי הציור. הוא ניגש לחשיבה הפסיכואנליטית מראשיתה ועד ימינו ומציע זוויות התבוננות מקוריות, רעננות ולעיתים אף מפתיעות. הוא חוזר לטקסטים קאנונים ומוצא בהם אוצרות חבויים שלא נודעו.
בספרו "הבית והדרך – עיונים בדמיון הפסיכואנליטי" מתבונן לוי בדמיון ובחשיבה החזותית בפסיכואנליזה. הוא פותח בארכיון הדימויים של פרויד, שהוא בבחינת מאגר רב-ממדים של מרחבים גיאוגרפיים ואנטומיים, ארכיאולוגים וארכיטקטוניים, אופטיים והידראוליים, חשוכים ומוארים. האוצר הזה מוצג בספר כבמוזיאון שבו יכולים הקוראים לשוטט ולהתבונן. בין הדימויים השונים מתגלים במהלך ה"סיור" הבית והדרך כשני דימויי-על ארכיטיפים אשר חוזרים ונשנים בכתבי פרויד וממשיכיו ומעצבים את הדמיון הפסיכואנליטי. הסיור במוזיאון מתעכב על שני דימויים מרכזיים אלה, אך גם עוזב אותם ומסתעף לחקר הפרספקטיבה ונקודת המבט, הגרוטסקה והקריקטורה, המצחיק והאלביתי. החלום נדון בהרחבה בספר כשיאה של החשיבה החזותית וכביטוי לעצמי אשר מעצב את עצמו בשפת התמונה. גם חדר הטיפול האנליטי מוצג מצדו החזותי. השכיבה על הספה כרוכה בפיצול בין ראייה ודיבור, היא יוצרת ואקום חזותי אשר מתמלא בעבודת הדמיון.
מסיור במוזיאון הפסיכואנליטי "הציבורי" הספר עובר לאגפים ייחודיים יותר – לתיאורים קליניים אשר ממחישים את עולם הדמיון הפרטי שנוצר בטיפול. ככל שהעולמות פרטיים יותר, כך גם הכתיבה בספר עוברת מהשפה האקדמית, התיאורטית, לשפה ולקול שיש בהם משהו מאופיו המסוים של המפגש בין מטפל ומטופל. כך מתווה הספר מהלך שהוא בו-בזמן אינטלקטואלי ורגשי, אוניברסלי ואישי-פרטי – בית ודרך.
 
 
איתמר לוי הוא מבקר אמנות ואנליטיקאי מנחה בחברה לפסיכואנליזה בישראל.
 
 
 
לפניכם פרק מתוך הספר באדיבות המחבר וההוצאה לאור:
 

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אייל שדהאייל שדה10/5/2012

גוף חדר הטיפולים. אכן החדר של איתמר לוי, ובאמצעותו שלנו, פועם. תחושות מקבלות מלים. חוויות באנליות-לכאורה, יומיומיות, לא מדוברות, נצבעות במשמעויות ברבדים ותתי רבדים.

בעודי קורא חשבתי על מטופל שציין בכל כניסתו לחדר את השינוי במיקום החפצים על השולחן בחדר ההמתנה ועל מטופלת שלא תפשה מקום על הכורסה, בהניחה את עצמה ותיקה וכוס המים שהצעתי לה בקצה-קצה הכורסה. רק כמה חודשים לתוך הטיפול העזה להניח את כוס המים על השולחן בינינו. כמה שבועות מאוחר יותר עזבה באחת. כל אלה, כפי שאיתמר מפליא לתאר, מקורות מידע משמעותיים לעולמם הנפשי של המטופלים.

לטעמי, גם גופם של המטופלים, מלבושם, הדרך שבה הם מתיישבים על הכורסה וכדומה - מספרים סיפורים דומים.

תודה איתמר, מענג ופותח את המחשבה

אילה אילוזאילה אילוז8/5/2012

יפה ומעורר מחשבה. אהבתי את ההתבוננות המפורטת ומעוררת המחשבה, על חדר הטיפול - קירותיו, דלתו, חלונו, ריהוטו, חפציו ומה שמתרחש בתוכו.
אני חושבת שעל הכורסה או על הספה, נכון שתהיה אפשרות לקשר עין בין המטפל למטופל. ההשתתפות שמעניק המבט מאפשרת ריחוף גבוה, רחוק ועמוק יותר, לעולמו של המטופל היוצא למסע פנימי.
ואולי אוסיף לדימויי הספן והאיכר גם את הדייג והצייד.