מקורות

על ארבעה מהלכי סמכות שתומכים במסגרת שיש בה כללים ולוחות זמנים היוצרים הזדמנויות לקרבה כדי להעניק ולקבל אהבה ולריחוק כדי לאפשר עצמאות וממוש יעוד אישי. זוהי ההמלצה מן התלמוד הבבלי: "תהא שמאל דוחה וימין מקרבת."

 

מקראה ושירון לשולחן חג שבועות. המקראה מביאה דברים על חג הביכורים אז והיום ועל חג מתן התורה.

 

הפסיכולוגיה ובפרט הפסיכואנליזה הקלאסית, אף אם פותחו בידי יהודים רבים, צמחו לדעתו של רוטנברג בתוך עולם מושגים נוצרי, ולכן שומה עלינו לנסות ולבנות "פסיכולוגיה יהודית", פסיכולוגיה מקורית הצומחת מתוך ועל בסיס מקורות יהודיים קדומים, אשר יהיה בכוחה להביא מרפא לסבל הנפשי האנושי

 

פרופ' סטטמן מגיב למאמרו של פרופ' בית הלחמי, שהגיב למאמרו של פרופ' אליצור, העוסק בהיבטים פסיכודינמיים שונים של ההתגלות והאמונה. החלק הראשון (1) עוסק בחוויית ההתגלות כביטוי לאבל לא-תקין, ואילו החלק השני עוסק בדמות האל כאובייקט-עצמי וכהגנה מפני פגיעות נרקיסיסטיות (2). סטטמן מבקש להסביר מדוע ההתנגדות של בית-הלחמי אינה במקומה, וכיצד היא חוזרת ומאשרת את אחד החששות שביטא אליצור לגבי היחס בין פסיכותרפיה לדת.

 

פעולות כפייתיות וטקסטים דתיים (1907) הנו החיבור השיטתי הראשון של פרויד בתחום חקר הדת וכן חיבורו הראשון שבו ניתן למצוא דיון מפורט ושיטתי בנוירוזת הכפייתיות. טקסט זה מלמד אותנו לא רק על הדת במובן הצר של פסיכולוגיה יישומית, אלא שמתוך ידיעותיו בתחום חקר הדת בתקופתו התאפשר לפרויד לשכלל את הבנתו באשר לריטואל הפרטי של החולה בנוירוזת הכפייתיות. מהלך זה אינו מקרי לנוכח הקשר החזק המתקיים אצל פרויד בין המנגנון הדתי-תרבותי לבין הפתולוגיה הכפייתית "אישית". לפניכם אחרית דבר על היחס בין טקס, מלנכוליה ומצפון במשנתו של פרויד מאת ד"ר יצחק בנימיני, העורך המדעי של סדרת "זיגמונד פרויד – מבחר כתבים".

 

סדרת הצופן התרבותי מגישה לקורא את רזי החשיבה הרב-תרבותית, על שלל השלכותיה ויישומיה. הקוראן לחינוך הילד, הספר השלישי בסדרה, הוא פרי עבודתם המשותפת של חמישה-עשר סטודנטים בדווים ממכללת אורנים שלמדו לקראת התואר השני בייעוץ חינוכי בקורס "פסיכולוגיה התפתחותית" ושל מרצה הקורס, ד"ר עפר גרוזברד.

 

הראיון עם קריסטבה, שעוסקת בדת בהקשרים פסיכואנליטיים במרבית יצירותיה ובמיוחד ב"בראשית היתה האהבה", מעלה הרהורים על ההקשר שבו מוצג האסלאם היום - הקשר של טרור ומאבק נגד המערב. הראיון התקיים עם ביקורה של ז'וליה קריסטבה בישראל [פברואר 2006], יום לאחר שהחמאס עלה לשלטון ברשות הפלסטינית. פורסם לראשונה בכתב העת "סטודיו".

 

עיון במיתוס הבריאה המקראי לאורם של מדרשי חז"ל וספרות הסוד הקבלית, בניסיון להאיר את דמותו העלומה של האל המגיח מעמקי חביונו ואת הדיאלוג הנרקם ונפרם חליפות בין חלקיו הזכריים והנקביים ובהקבלה בינו לבין האדם הנברא. הדיון יעשה מתוך זיקה לתהליכים התפתחותיים בשדה האנושי והתרבותי, תוך שימוש בין השאר בגישות פסיכודינמיות לחקר הנפש.

 

בעולם חופשי שבו יש גישות שונות לנושאים של בריאות וחולי, איך לטפל במצב של אמונות שונות ואף סותרות בענינים הללו?

 

שניים מתוך מאה אנשים החיים בינינו סובלים מתופעת "ההפרעה הכפייתית" OCD הגורמת סבל רב להם ולסביבתם. "בשנים האחרונות ניכרת התעוררות בחברה הדתית להבנת הבעיה ולמציאת פתרון עבורה", אומרים מומחים, "זה מבורך, אבל רבנים צריכים לזכור שהליווי שלהם חייב להיעשות רק במקביל לטיפול פסיכולוגי - רפואי צמוד". הכתבה מתארת את האפשרות לטפל בהפרעה נפשית כפייתית, בין השאר גם באמצעות כלי טיפול מתוך ה"פסיכולוגיה יהודית".

 

ספרו של יצחק בנימיני הוא מחקר אקדמי עדכני על ראשית הנצרות, הנעזר בתובנות פסיכואנליטיות להבנת אישיותו ומפעלו של היהודי שאול התרסי, הלא הוא השליח פאולוס, מייסדה של הנצרות. כבר בתחילת הספר ניכר שבנימיני אינו מציג בספרו רק את פריו של מחקר אקדמי, אלא גם עיון בנושאים שיש בהם כדי להאיר באור חדש תופעות יסוד בתרבות המערבית בת ימינו, שניזונה גם היום ממבני היסוד של הדת הנוצרית.