מקורות

מאמרה של היועצת מור שינרסקי עוסק בדרך בה יכולה היועצת החינוכית לגיל הרך להעצים את הגננת בעבודתה. על ידי סיפוק התנסויות לימודיות שיעוררו ערך עצמי, בטחון, החלטיות, נחישות ועצמאיות לומדת הגננת לראות את עצמה כאקטיבית בתהליך ההתמודדות שלה ולהאמין ביכולתה לבחור ולעצב את דרכה מתוך מגוון אפשרויות. המאמר מופיע באתר הגיל הרך.

 

נושא שיתוף פעולה בין מומחים ובין הורים לילדים בכלל ובין הורים לילדים עם צרכים חינוכיים מיוחדים בפרט, עומד במוקד הדיון החברתי והחינוכי במאה ה-21 בשל גורמים חברתיים, חוקיים, חינוכיים וטיפוליים. במציאות, אחרי שנים רבות של חקיקה, מחקר והתנסות, שיתוף פעולה בין הורים ובין צוותים רב-מקצועיים הוא נדיר וקשה. שיתוף פעולה המתקיים בין צוות רב-מקצועי ובין הורים, מקפל בתוכו עולם שלם של תהליכים חברתיים ומהווה מסגרת מורכבת של פעילות אנושית. מחקר זה בוחן ומנתח כיצד מתנהל בפועל, בחיי היום יום, שיתוף פעולה מוצלח בין צוותים רב-מקצועיים ובין הורים. ההתמקדות בצוותים מצליחים, ישיבות "מעברים" ובשלושה צוותים העובדים בבתי-ספר שונים לחינוך מיוחד היא ייחודית למחקר זה. במהלך שלוש שנות המחקר נצפו ותועדו כ-80 ישיבות של צוותים רב מקצועיים והורים, נערכו 94 ראיונות עם הורים ואנשי הצוות ונאספו 80 פרוטוקולים של ישיבות. בניתוח הנתונים נמצאו היבטים גלויים וסמויים של שיתוף פעולה מוצלח, החוזרים בעבודת שלושת הצוותים המתמקדים בהיבטים מבניים, ארגוניים וחברתיים. בדיון מוצגים עקרונות מנחים, העולים מן הממצאים, המהווים בסיס הכרחי לשיתוף פעולה מוצלח בין מומחים להורים. ממצאי המחקר עשויים לשמש תשתית מחשבתית לחוקרים, כזו הנדרשת להתקדמות ולחקירת שאלות נוספות, כמו גם לאנשי מקצוע העובדים עם הורים בארגונים חינוכיים רגילים ומיוחדים. המאמר מתוך: סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, כרך 19, מס' 2, ע' 35-51. מופיע באתר פיגור שכלי.

 

תחילת חקר האינטליגנציה היה בפעילותם של הפסיכולוג הצרפתי אלפרד בינה, ואחריו הפסיכולוג האמריקאי דיוויד וקסלר. קדם להם כבר בסוף המאה ה-19 אחיינו של צ'ארלס דארווין, פרנסיס גלטון, שהדגיש, ללא הצדקה, היבטים גופניים פיסיים והקשר בינם לבין מנת המשכל, אך אף על פי כן תרם לתחילת דרכו של המחקר. אינטליגנציה זורמת - Fluid intelligence מאופיינת ביכולת לפתור בעיות חדשות, שלגביהם אין לפרט שום ידע קודם, וביכולת להתמודד עם מצבים חדשים ומשתנים.

 

ד``ר לאוניד קיקנזון כותב על תופעת ``סרבנות בית ספר``, במטרה לעזור להורים בזיהוי ראשוני של הפרעות נפשיות העלולות להיות סיבה לתופעה זאת. מאמר זה מוקדש למשפחות של מתבגרים אשר מסיבות שונות התנתקו מהמסגרת הלימודית

 

חוברת שמתפרסמת בשיתוף השרות הפסיכולוגי ייעוצי ואגף מנהל חברה ונוער בנושא ההתנתקות. החוברת כוללת הצעה לשיחות עם ילדים ונוער בנושא זה, בכתות ובקבוצות חברתיות. הנושאים: לקיים דיאלוג בנושאים הנתונים במחלוקת, להכיר את דמויות המפונים וחייהם ביישובים המפונים, להרגיש ולהבין את חוויית הפינוי ולהיות קשובים להד שבתוכי, לנהל רגשות ולשלוט בהם בעיצומם של אירועים סוערים, להיות פעילים בעת משבר, מושיטים יד – פעילות מותאמת לילדים צעירים, לבטא עמדות ולשמור על חוסנו של עם ישראל, אשנב להורים

 

בתקופה זו של השנה עסוקים במערכת החינוך - מנהלים, מחנכים ויועצים, הפסיכולוגים בשירותים הפסיכולוגיים-חינוכיים ומִנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות, בקביעת זכאותם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לשירותי חינוך-מיוחד באמצעות ועדות סטטוטוריות: ועדות השילוב וועדות ההשמה. בין התאריכים: 28.5.05 - 15.6.05, צוות מומחיות מאגף פסיכולוגיה בשפ"י, יעמדו כאן לרשותכם להשיב על שאלות ודילמות העולות מהיישום בשדה: ניצה ענבי, מנהלת שפ"ח אילת, פורום חנוך מיוחד בשפ"י, יהודית סלומון, שפ"ח ירושלים, פורום חנוך מיוחד בשפ"י, מירי זולברג, מנהלת שפ"ח גני תקוה, ועדת משרד החנוך לכתיבת סטנדרטים לוועדות השמה

 

בתוך האתר "לדעת חשבון" של תלמה גביש ומכללת אורנים מצוי פרק מפורט על עקרונות ההעשרה האינסטורמנטלית ותורת ההשתנות המבנית. הפרט הינו בסיס בספר המורה באתר המיועד ללימוד חשבון ובו העמידו לטובת הגולשים את חוברות העבודה לתלמיד וחוברות הדרכה למורה ללימוד בשיטת סינגפור לשם העלאת רמת המתמטיקה בישראל.

 

באתר זה ניתן למצוא היבטים תיאורטיים עיוניים של תיאורית הלמידה המְתַוֶוכֶת (Mediated Learning Experience, MLE) מנוסחת ע"י ויגוצקי (1978), פוירשטיין (1979) ואחרים. התיאוריה והשיטות המעשיות יסודן בתפיסה אופטימית בדבר יכולתו של הפרט להשתנות באופן משמעותי (הגישה האקטיבית - משנה). למידה מְתַוֶוכֶת עוסקת באינטראקציה בין אדם לסביבתו החברתית תרבותית. בעבודתו הקלינית והעיונית בודד פרופ' פוירשטיין 12 קריטריונים, שבאמצעותם ניתן להגדיר את האינטראקציה כאינטראקציה מְתַוֶוכֶת. פירוט קריטריונים אלו יופיע באתר, כמו כן, יוצגו הצעות ליישום, כפי שפותחו ע"י ד"ר קאופמן רות ופרופ' קליין פנינה. האתר פותח ועוצב במסגרת קורס סמינריון : פיתוח אתר לימודים בסביבה עתירת טכנולוגיה, מכללת "אורנים", 2003, בהנחייתם המקצועית והמאוד מסורה של תמי ליבנה ושבי כרמי.

 

האתר של מתי"א תל-אביב - יפו מכוּוָן לעובדים עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל. באתר מידע על המתי"א, מאגר מגוּוָן של קישורים ומשאבי הוראה, פורומים ועוד. באתר ניתן לעיין בחוברת "שילובים" - מדריך לצוות החינוכי המשלב תלמידים בעלי לקויות משמעותיות בחינוך הרגיל.

 

האתר מציג אירועים מחיי גן הילדים, אשר כוללים התייחסות לדרכי עבודתה של הגננת, לביטויי התנהגות של ילדים, לתקשורת עם הורים, ללמידה בגיל הרך וכדומה. העקרונות החינוכיים הבאים לידי ביטוי נגזרים מתיאוריות שונות, כגון: תיאורית ההשתנות הקוגניטיבית, למידה תואמת התפתחות, תיאורית האינטליגנציות המרובות ועוד. בסיום כל אירוע מוצגים מספר פריטים ביבליוגראפיים וכן אתרים בהם ניתן למצוא חומר נוסף. מומחי המכללה האקדמית לחינוך - גורדון - נתרמים להגשת עזרה וייעוץ, על פי תוכן האירוע.

 

אריק גלסנר פגש בגדרה את יהודית פרנקל, מנהלת החטיבה העליונה בתיכון המקיף האזורי; בבאר-שבע את שוקי אלחדד-יניב מ"עירוני ח'"; בלוד את אילן הקארי מהתיכון הטכנולוגי "עמל 1" ובחיפה את רון כתרי מ"הריאלי". הוא פגש הסכמות מסוימות עם דו"ח דברת וגם ביקורת נוקבת. החרדה המשותפת לרוב המנהלים היא שוועדת דברת תעשה לחינוך את מה שעשה חוק הבריאות הממלכתי למערכת הבריאות: יצירה דה-פאקטו ודה-יורה של מערכת חינוך לעניים ומערכת חינוך לעשירים. מאמרו של אריק גלסנר מופיע בכתב העת "ארץ אחרת - על ישראליות ויהדות" http://www.acheret.co.il . גיליון מספר 25 | דצמבר 2004, כסלו-טבת תשס"ה הוקדש לדו"ח דוברת ומספר מהמאמרים מופיעים במלואם ברשת.

 

דו"ח דברת תופש את האדם כיצור המונע בראש ובראשונה על-ידי אינטרסים כלכליים. תפישה זו מניחה שכל המוטיבציות האנושיות - אמונה בערכים או באידיאולוגיות, תחושת סיפוק ומשמעות הכרוכה בפעולה, אלטרואיזם לסוגיו וכדומה - אינן אלא כיסוי מודע או לא מודע לאינטרסים כלכליים. אמנון כרמון טוען שחברי הוועדה היו צריכים להתנגד לרוחו של כתב המינוי. מאמרו של אמנון כרמון מופיע בכתב העת "ארץ אחרת - על ישראליות ויהדות" גיליון מספר 25 | דצמבר 2004, כסלו-טבת תשס"ה שהוקדש http://www.acheret.co.il מערכת "ארץ אחרת" סבורה כי העברת הדו"ח בחקיקה, בלי להקדיש לו דיון ציבורי מקיף ואמיתי שהציבור הישראלי, למגזריו ולשלוחותיו, ייחשף בזכותו באופן מלא למשמעויות הגלויות והנסתרות של הדו"ח, היא בגדר מחטף. דו"ח דברת ראוי למלוא הכבוד על כי הציב את נושא החינוך במקום גבוה בסדר-היום הלאומי. אין זה אומר שחייבים לקבל את המלצותיו כלשונן, ומהר, ולעגן אותן בחקיקה. במדינה מתוקנת היו עורכים פיילוט.