מקורות

הנחת היסוד המקובלת בעולם הרפואה היא שהטכנולוגיה עוזרת לנו לשפר את התקשורת בין המטופלים לבין המטפלים. בין אם אלו פסיכיאטרים, פסיכולוגים או פסיכותרפיסטים. אבל זו לא המציאות תמיד.

 

במאמר זה רשימת כלי טיפול בסיסיים וראשוניים לסיוע של רופא משפחה בהפרעות נפשיות. כלים אלו שימושיים גם למטפלים כדי לסייע באופן ראשוני למטופלים.

 

אם יחסי אנוש וראיית התמונה הגדולה הם תכונות חשובות בניהול, איך זה שיש בצמרת כל כך הרבה מניפולטורים אגרסיביים, אטומים רגשית ובעלי מוסר כפול? פסיכולוגים חברתיים מגלים: המוח האנושי לא בנוי להתמודדות עם עוצמה, ועובדי העולם משלמים את המחיר מאת נטלי גרויסמן, פורסם בעיתון "כלכליסט" 14.10.10

 

הרצאה מאתגרת לעובדים ומנהלים בארגונים, המדמה השגת שינוי במערכות יחסים לשינוי ברירת מחדל במחשב.

 

For many with autism, reading facial expressions is a struggle

 

דמיינו אדם בריא כשור, אך מרגיש לחוץ, מודאג או פשוט לא מאושר. ודמיינו שמכל סיבה שהיא, אותו אדם מתייעץ עם רופא בנוגע לבעיותיו, מקבל אבחנה של דכאון או חרדה חברתית, או כל אבחנה אחרת, ויחד איתה מקבל מרשם לפרוזאק. מה הבעיה בתמונה הזו? ובכן, זהו מקרה קלאסי של מדיקליזציה: פשוט כי המצאתי אותו כדי שיהווה דוגמה טובה למדיקליזציה. אבל מה רע במדיקליזציה? התרופות עצמן? אנשים רבים חושבים שכן, אך אם תשאלו אותי, התרופות הן החלק הכי פחות בעייתי של התהליך.

 

זו תופעה שרבים מכירים, אבל אף אחד לא יכול להסביר למה היא מתרחשת. למרות שקשה להצביע על נתונים מדויקים, יש אנשים רבים המתעוררים באמצע הלילה ושועטים אל המקרר, כדי לאכול. ולא מדובר על נשנוש או שלוק חלב, אלא על אכילה של כמויות עצומות של אוכל ותחושה של אבדן שליטה. כתבה מאת רינה זיסמנוביץ, .onlife

 

Like eminent social psychologist Professor Philip Zimbardo, I'm also obsessed with why we do dumb or irrational things. The answer quite often is because of other people - something social psychologists have comprehensively shown. Over the past few months I've been describing 10 of the most influential social psychology studies. Each one tells a unique, insightful story relevant to all our lives, every day.

 

שני ספרים על זיגמונד פרויד ומורשתו מציירים אדם רודף כבוד ומרוכז בעצמו, אך גם גאון פורץ דרך ונועז ששינה לנצח את האופן שבו אנו תופשים את נפשו של האדם

 

מאמר זה מתמקד בגיליון העירום המיוחד של שבועון הבידור "פנאי פלוס" שהופיע באפריל 2008 ונחשב לתופעה נדירה, יחסית לנוף התקשורת בישראל. המחקר מבקר את מכלול החומר המערכתי שהתפרסם במסגרת פרויקט העירום תוך כדי עיון מחודש בספרו של הרברט מרקוזה "ארוס וציוויליזציה", התומך בשחרור הארוס והתשוקה המינית מכבלי הבורגנות הקפיטליסטית. המאמר מבקר את חדירת הארוטיקה והאסתטיקה הפורנוגרפית למגזינים בישראל ועומד על הפטישיזציה של הגוף הנשי, על השימוש במוסד האימהות כטיעון אתי ולאומי להצגת האישה בעירום, על המאפיינים האתניים והעדתיים של המצולמים, על אילוצי הייצוג הארוטי של הגוף הגברי, על אופני השיעתוק המורכבים של הסדר המיני ההטרוסקסואלי ועל הסטראוטיפיזציה הפטריארכלית של הגוף הנשי, המוכתבת בידי חרושת התרבות המקומית. המאמר מתמקד בפער המהותי בין החופש המיני בחזונו האמנציפטורי של מרקוזה ובין המאפיינים הלאומיים, החברתיים, המגדריים, הסקסואליים והאתניים הבעייתיים של גיליון העירום של "פנאי פלוס", המתיימר לקבוע סטנדרטים אסתטיים ואתיים חדשים להצגת עירום בתקשורת הישראלית הממוסדת.

 

לנוכח מציאות חייהם המורכבת של נערים הומואים רבים ולאור מקומם המרכזי של אמצעי התקשורת המסורתיים במציאות זו, זוכה המדיום האינטרנטי לתשומת לב רבה בשל חדשנותו ובשל הפוטנציאל המשחרר שבו. בין שלל היישומים המוצעים בו בולטים הפורומים באופיים החברתי ובהרגשת הסולידריות המאפיינת את הדינמיקה הפנימית בהם. מחקר זה מבקש לבחון את תפקידו של הפורום "גאווה צעירה", השייך לפורטל האינטרנט "תפוז אנשים", בהתמודדותם של נערים הומואים עם תהליך היציאה מהארון.

 

דרך הקדמה למתכון , בכתיבה קלילה אך שנונה, מעלה הכותבת אבחנות פסיכולוגיות דקות ומלאות הומור על הנוסח המודרני, הניו אייג'י, של האמא הפולנייה, כשהיא מציגה זאת מזווית של להיות בת של אמא כזו.