לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
נס חנוכה - בנר הרביעי 'עלה בידו' להרוס מדינה באחת ?

נס חנוכה - בנר הרביעי 'עלה בידו' להרוס מדינה באחת ?

ד"ר ניצה ירום | 25/12/2022 | הרשמו כמנויים

היום, הנר השמיני של חנוכה, העם מתבשר שגם הסטודנטים מארגנים מחאה מול בית המשפט העליון כנגד הפגיעה בדמוקרטיה שמחוללים ההסכמים הקואליציוניים שעליהם חתומה הממשלה העומדת לקום והעומד בראשה. הם לא היחידים.

מה קורה פה ? מה בדיוק 'עלה בידו' ? האם העם שבחר - בחר בשינוי שלטוני, במעבר ממדינה דמוקרטית למדינה פשיסטית ? כך ניתן ללמוד מדי יום כשמתברר לאזרחים מצבם. הבוחרים לא הבינו ולא הסכימו לאבד את החופש האישי, וגם לא לממן אוכלוסיות ייעודיות המקורבות לשלטון. הם לא דמיינו כנראה שמיעוט קיצוני שולי יסחוט את ראש הממשלה ויכפה את דעתו עליו ועל כל הציבור.

על ידי אישור פסקת ההתגברות על בג'צ, על ידי ביטול סעיף הגזענות למתמודדים לכנסת. על ידי מתן סמכויות למפלגה שסימנה להט'בית בתקשורת. על ידי הכפפת המשטרה לשר.

כך מבוטלת היכולת של בית המשפט להגן על האזרח ועל החוק. כך תתחולל פוליטיזציה במינוי שופטים. כך יהפוך שר בממשלה קיצוני ומשיחי לאחראי עליון לביטחון בשטחים.

הציבור השב ואומר שהשלטון נבחר בבחירות דמוקרטיות ולכן 'העם החליט' הוא חסר ידע, כי דמוקרטיה איננה שלטון הרוב, ורשות שעושה מה שבא לא - זו דיקטטורה.

הציבור הזה יחזיק כלכלית את המגזר המתעצם, יישא אותו על כפיו. המגזר הדתי המתעצם ייסוג להיות מגזר של אנשים בורים, לא מגזר של אנשים עצמאיים ומתקדמים, אלא של אלה שחיים על נדבות ושוחד. למחטף הזה יהיו מחירים כלכליים לפרט וקריסה לכלכלה הלאומית. מדינות שכלכלתן קורסת - מוחות בורחים ממנה וגם משקיעים פונטציאליים.

המבינים זועקים כבר: אזעקת חרום - גונבים לנו את המדינה. לא עבור מדינה כזאת הצביעו המצביעים. המדינה המוכרת שיש בה מידה רבה של חופש ושוויון, המתנהלת לפי סדר מוסרי וחברתי שהוסכם עליו במגילת העצמאות של המדינה - לא תהיה עוד.

אי אפשר להתבצר עוד באזורים הפרטיים והמקצועיים. צריך, קוראים קולות של מביני דבר בקרב החברה האזרחית - לצאת לרחובות. אי אפשר לסמוך על התקשורת שהפכה מגויסת לשלטון הממשמש ובא. ומשטר טוטליטרי דכאני ומפלה לא יעבור מעצמו.


- פרסומת -

הדיכאון והייאוש של האזרח מקדמים את המלקוח. עירנות ופעילות שומרים על הבית המוכר, שלמענו נאבקו רבים והקריבו הרבה.


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: חרדה, מצבי משבר ולחץ, דת ואמונה, היסטוריה, ממסד וחוק, פוליטי
איתן מאירי
איתן מאירי
פסיכולוג
מורשה לעסוק בהיפנוזה
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, רמת גן והסביבה
נורית סיון
נורית סיון
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
רחובות והסביבה, קרית גת והסביבה, בית שמש והסביבה
לילך צבי
לילך צבי
עובדת סוציאלית
שרון ושומרון, טיפול מרחוק דרך האינטרנט
מוטי סיון
מוטי סיון
פסיכולוג
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
אביטל וובר קטקובסקי
אביטל וובר קטקובסקי
עובד/ת סוציאלי/ת
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק), פרדס חנה והסביבה
שולמית לרנר
שולמית לרנר
עובדת סוציאלית
באר שבע והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), אשקלון והסביבה

עוד בבלוג של ד"ר ניצה ירום

התבגרות מינית: היבטי ההתבגרות, מושג ה'בדיעבד' והפיכת המיניות לטראומה ברצוני להראות בפוסט הנוכחי כיצד...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

ד"ר ניצה ירוםד"ר ניצה ירום2/1/2023

התמודדות עם מציאות המשתלטת על התודעה. ניתן לדבר על אדישות המטפלים למתרחש בתוכם ובמטופלים שלהם נוכח פעילות המעטפת השלטונית: מתעוררים ייאוש, אימה, עמידה מול מידע חד-צדדי נלהב המסביר באופן נמרץ, בלי הפסקות ובז'רגון משפטי בוטח - למה חייבים לקעקע את שלטון החוק הקיים.
הנימוקים המושמעים מצד הנציגים השלטוניים לתמיכה בקרוי 'פיסקת ההתבגרות', למשל, הם:
- ששופטי בית המשפט העליון פועלים נגד המדינה.
- שהמשטרה עבריינית.
- שהם יחדשו את אמון הציבור ברשות השופטת.
אבל: - אנשי החוק הבכירים בעצם הזהירו את אזרחי המדינה כחובתם.
- אפשרי שהאשמת המשטרה בעבריינות היא דרך לשלוט בה ?
- יש אמון מצד הציבור בבית המשפט, וכדי לייעל אותו - לא דרושה מהפכה.
אך האדם עומד כאן מול בליץ שלטוני.
והמטפלים חייבים להתבונן בקיפאון המשתרר בם וסביבם - מול קעקוע החוק, הביטחון והחיים המוכרים. יש לנו אחריות !

ד"ר ניצה ירוםד"ר ניצה ירום28/12/2022

המדינה בוערת - איפה הפסיכולוגים ?. אני פונה לעמיתיי הפסיכולוגים בדאגה אמיתית: כל הסקטורים שרגישים לעוול, לפגיעה בחופש ובשוויון, להרס מוסדות מדינה שיפוררו אותה - מתקוממים. רק הסקטור הזה דומם. הדאגה שלי מתעוררת לא רק לגורל המדינה וחיינו כאזרחים בה, אלא לחוסר האומץ של אנשי המקצועות הטיפוליים: אנחנו יכולים להתרגש משיר על אומץ, חרות ושוויון אבל לא מהדבר האמיתי ? לא לזכותנו.