פנג הלבן / ג'ק לונדון
שלומית ביטון | 9/7/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
פנג הלבן מאת ג'ק לונדון, מודן הוצאה לאור. תרגום: יהלי סובול, 2009 (1905). 290 עמ'.
ממליצה על הספר: שלומית ביטון-סופיוף, פסיכולוגית חינוכית מומחית, לאחר התמחות בפסיכולוגיה שיקומית.
לאחרונה סיימתי לקרוא את הספר "פנג הלבן" של ג'ק לונדון, בתרגומו הנהדר של יהלי סובול. הספר פורסם לראשונה ב- 1905, ממש בתקופה שבה פרויד עבד ופרסם את מאמריו החשובים. באופן מסוים, הספר מתכתב עם רעיונות שפרויד העלה מספר שנים לפני הוצאתו. יותר מכל, נראה תוך כדי קריאת הספר שללונדון יש הבנה של נפש האדם ושהוא מיטיב לבטא אותה דווקא דרך תיאור של חיות בטבע.
על "פנג הלבן" שמעתי עוד בילדותי, משום שהוא ידוע בתור קלאסיקה לבני נוער. כאשר נתקלתי בו בשבוע הספר בשנה שעברה, מבין חיטוטיי בספרים הרבים, לא היה לי ספק שהגיע הזמן להשלים את הקריאה של קלאסיקה זו.
יש משהו מיוחד בספר "פנג הלבן". התיאורים כה חיים, כך שתוך שניות ספורות אתה נזרק מהחום של ישראל הישר לערבה הקפואה של אלסקה, נזרק ממש לתוך עולם אחר וזמן אחר. עולם שבו חוקי הטבע הם השולטים והחזק הוא המנצח. התרגום של סובול קולח, אולם הקריאה ב"פנג הלבן" עלולה להיות כואבת, בשל התכנים האלימים מאוד והאכזריים. לא פעם מצאתי את עצמי תוך כדי קריאה שמחה על כך שאני נמצאת בדירה נוחה ולא בטבע הפראי, שבו בני אדם וזאבים כאחד צריכים לשרוד ולהתקיים, לעיתים ממשאבים דלים ביותר.
פנג הלבן הוא חצי כלב וחצי זאב. בתור חיה שנולדה בטבע, הוא היה צריך להסתגל משחר ילדותו לחוק החשוב ביותר: "אכול או היאכל". כאשר הצטרף לחברת בני האדם, האינדיאנים, הפך לשנוא על ידי כלבים ואנשים, בשל תוקפנותם ורדיפותיהם של הכלבים האחרים.
"שנוא על ידי בני מינו ובני האדם, בלתי ניתן להכנעה, נתון במלחמה תמידית ומחרחר מלחמה בעצמו, התפתחותו הייתה מהירה וחד צדדית. לא קרקע לחיבה ומתינות ללבלב בה, מהדברים האלו לא היה בו אפילו שמץ. הכלל שלמד היה - לציית לחזק ולדכא את החלש [...] התפתחו תכונותיו ההתקפיות וההגנתיות מעל ומעבר".
- פרסומת -
פנג הלבן הוא כמו ילד שגדל ברקע קשוח וטראומטי. ככזה, נראה שנגזר עליו להמשיך כל חייו לנהוג באלימות חסרת מעצורים כלפי סביבתו. מהבחינה הזאת, הדרך שבה פנג הלבן מתואר תואמת לרעיון הדטרמניזם הנפשי. התנהגותו נגזרה מאופיו, חוזקו, ההיסטוריה של מין הזאבים אליו הוא משתייך וחוויותיו המוקדמות.
במהלך חייו, פנג הלבן צבר לא מעט חוויות טראומטיות. בילדותו המוקדמת נאלץ להתמודד עם איתני הטבע, לעיתים לבדו. לאחר מכן נחטף על ידי האינדיאנים והופרד מאימו באכזריות, ואז נקנה על ידי אדם מרושע שהשתמש בו ככלב קרבות.
לולא היה מאומץ על ידי מר סקוט בסוף הספר, סביר להניח שכל חייו היו אומללים ומלאי סבל ושהוא עצמו היה כל חייו נשאר כלב-זאב מרושע ותוקפני. אך כאן נעוצה גדולתו של הספר בעיניי, והסיבה לכך שאני ממליצה לפסיכולוגים שעובדים עם ילדים ובני נוער לקרוא אותו. הרב קרליבך אמר: "כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו". זה בדיוק מה שקורה לפנג הלבן - למזלו הגיע המבוגר שהאמין בו.
"וידון סקוט הציב לעצמו כמשימה לגאול את פנג הלבן, או ליתר דיוק, לגאול את האנושות מן העוול שעשתה לפנג הלבן. זה היה עניין של עיקרון ומצפון"
כאן הספר מעורר שאלה שאנחנו, המטפלים, נתקלים בה לעיתים בחדר הטיפול. איך אפשר לעבוד עם ילד עם רקע קשה וחוויות עבר טראומטיות? האם בכלל אפשר לשנות את גישתו לחיים ואת התנהגותו?
סקוט, בתהליך מופלא ועם המון סבלנות וכוח, מצליח לבסס עם פנג הלבן אמון והתקשרות בטוחה. הוא לא נבהל כאשר הוא ננשך על ידו. הוא חובש את הפצע וממשיך ללטף אותו. אם מסתכלים על הסיטואציה המתוארת כמטאפורה לטיפול - סקוט הוא כמו מטפל בילד המבטא אגרסיות בלתי מרוסנות וכאב גדול. הילד פוגע במטפל, אך המטפל אינו מרים ידיים (למרות שחברו מייעץ לו לעשות כן). המטפל ממשיך לתת לו חום ויחס, בסבלנות ומתוך אמונה ביכולת לשנות ולשפר את חייו.
"יד הגורל עשתה בו עבודה טובה מדי. הוא עוצב והוקשח על ידה לכדי זאב לוחם, פראי ובלתי ניתן לפיוס, לא אוהב ולא נאהב. כדי להשתנות היה צריך ללכת כנגד זרם מהותו, וכל זאת כאשר גמישות הנעורים כבר אינה עומדת לרשותו, כאשר מבנהו הפנימי הפך כבר קשה וסבוך, כאשר השתי והערב המפותלים בתוכו הפכו כבר למרקם נוקשה, גס ובלתי משתנה. כאשר פני רוחו הפכו ברזל וכל היצרים והנחות היסוד התגבשו לחוקים ברורים. לסייגים, טעמים ותשוקות".
מתוך ההתקשרות והקרבה נוצר גם השינוי. אותו מרקם נוקשה, גס ובלתי משתנה של מבנהו הפנימי של פנג הלבן החל להתרכך. פנג הלבן התמסר למטפלו החדש. ליבו התרכך והוא הפך לאהוב ואוהב את בני האדם והחיות שלצידו.
