הדיכאון על פי דליה רביקוביץ

המאמר בוחן את התקפי הדיכאון בעזרת שירתה וחייה של המשוררת דליה רביקוביץ ז"ל ומנסה להקיש על היתרונות והחסרונות הגלומים בו.

פסיכוזות בגיל הצעיר, האם קיימות? ד"ר דנה לרר עמישר

מצגת הרצאתה של ד"ר דנה לרר עמישר, פסיכיאטרית לילדים ונוער, השרות לפסיכיאטריה של הגיל הרך בבי"ח רמב"ם, בכנס "אבחנה מבדלת", חנוכה 2006, חיפה.

סדנת הכשרה למטפלים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד בטראומה

באתר יכולים מטפלים לעבור בחינם קורס להכשרה בפרוטוקול של טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד בטראומה. האתר ידידותי למשתמש ומצעיד את המטפל צעד צעד, תוך שימוש בהדגמות דרך סירטי וידאו. המודל הטיפולי הינו מודל מבוסס- אמפירית, המיועד לטיפול בילדים שעברו ניצול מיני או אירועים טראומטיים אחרים. הוא פותח ונבחן על ידי ד"ר אסתר דבלינגר, ד"ר ג'ודי כהן וד"ר אנטוני מאנארינו, ונמצא יעיל בטיפול בילדים עם בעיות הקשורות בטראומה ומשפחותיהם. הטיפול נבחן בילדים נפגעי טראומה מינית ותוצאותיו החיוביות נמצאו יציבות במחקרים עד שנתיים לאחר תום הטיפול

העברה נגדית / אביטל מרמלשטיין

כחלק מהתפתחות ומהתחדשות הגישה הפסיכודינאמית, עברה ההעברה הנגדית שינויים משמעותיים במהלך השנים. מטרת מאמר זה הינה סקירה של התפתחות המושג, תוך התיחסות לעמדות השונות לגבי התימות שצוינו לעיל ולסוגיות נוספות הכרוכות בו.

מאפיינים פסיכולוגיים של חשיפה עצמית ברשת בקרב בני נוער. מאת דפנה הומינר

הרצאה במסגרת יום עיון על התמכרות לרשת שנערך במכללת בית ברל: תופעת החשיפה העצמית ברשת היא תופעה מוכרת ושכיחה בקרב ציבור הגולשים "הכבדים" בכלל, ובני הנוער בפרט. חשיפה עצמית זו יכולה לשרת תהליכי צמיחה נפשית אצל מתבגרים, המצויים בתקופה בה זולתיהעצמי הראשונים שלהם מפנים מקומם לחדשים, ולעיתים גם אינם זמינים. במקרים כאלה, החשיפה העצמית ברשת יכולה לספק באופן זמני חומרי יסוד החסרים לעצמי- בעיקר באמצעות המירורינג. במקרים אחרים, החשיפה העצמית היתרה, מבטאת התמכרות לרשת על חשבון השקעה ביחסים לא וירטואלים בהם תתקיים מחוייבות הדדית שתאפשר ביטחון אמיתי, וכרוכה בויתור מאולץ על הצורך בפרטיות ועל רגש הבושה, כרגש המאותת סכנה של היחשפות בפני זרים. אנשי החינוך העוסקים בטיפול בנוער, מוזמנים להכיר את סימני האזהרה של תופעה זו ואת דרכי הטיפול האפשריות בה.

התמודדות עם אובדן אצל ילדים בין הגילאים 8-3. מאת גליה רוטפוס ונוגה רוזנשטיין

הילדים נחשפים למושג האובדן בגיל צעיר מאוד – עבור ילד צעיר התמודדות עם אובדן של חפץ בובה,כדור ועד חית מחמד הינה התמודדות עם אובדן. בעידן המדע והטכנולוגיה המציאות היומיומית מתועדת באמצעי התקשורת :טלוויזיה,רדיו ,אינטרנט,עיתון יומי, מספקת לילד מגוון גירויים סביב הנושא ומעלות בנפש הילד הרהורים שונים בנושא. מלבד ההרהורים והשאלות שצצות אצל הילד מתפתחת חוסר ידיעה כיצד להתייחס אל האבלים.(האם להתנהג כרגיל האם לשוחח ולדבר על הנושא..) ולמרות החשיפה העצומה לנושא המוות קיימת עדיין תפיסה נורמטיבית של "טאבו" ואפילו אמונות טפלות שעל נושא המוות לא מדברים באופן ישיר ואם בכלל במיוחד לא עם הילדים.

התייחסויות תיאורטיות למושג תוקפנות

תקציר במאמר אנסה להציג את התייחסויותיהם של מספר תיאורטיקנים פסיכודינמיים מרכזיים ביחס לשתי שאלות עיקריות ביחס למושג התוקפנות (Aggression): האם מדובר בדחף מולד או נרכש וכן האם התוקפנות היא הרסנית בבסיסה או בעלת פוטנציאל מרכזי חיובי ובונה. כמו כן יוצגו הבנות והתפתחויות באשר לראייה התיאורטית של המושג.

קריאה פסיכואנאליטית ע"פ לאקאן וקריסטבה, את השיר "מומנט" של אגי משעול

מבוא בעבודה זו אני מעונינת להציג אפשרות לקריאה פסיכואנאליטית , ע"פ לאקאן וקריסטבה, את השיר: "מומנט", של אגי משעול. מעין הראל,(מתוך עיתון הארץ), שסיקרה קובץ זה, מצביעה על מוקדיו העיקריים; מוקד אחד עוסק בעוצמתה של האהבה, תוך כדי דיבור אל ועל דמות האהוב, מוקד שני מתייחס לעיסוק הארספואטי במלאכת הכתיבה. הנמען הגברי על פי שירי הקובץ, מאופיין כמי שעוסק במילים, בכתיבה, בחכמה ובדיבורים, בולטת עובדת ייצוגו כנוכח-נעדר. הציר המרכזי של העבודה מתמקד בניתוח השיר, מתוך כוונה לפרשו ולהבינו על פי מושגים כמו: איווי, אחר, חסר, סמלי, סמיוטי, פנטזיה , התענגות ועוד.

תוקפנות ותהליכים רפלקטיבים ברשת/ ד"ר אודי בונשטיין

אחד מהמאפיינים המרכזיים בכל קשר בין אישי (ובכללו קשר וירטואלי) הוא היכולת להסביר לעצמנו את התנהגותינו שלנו והתנהגותו של האחר במונחי מצבים נפשיים (קרי - להפעיל פונקציות רפלקטיביות). מחקרים מראים קשר מעניין בין התנהגות תוקפנית לבין פעילות רפלקטיבית ואיכותה של פעילות זו. העבודה תבחן את האפשרות ליישם חשיבה זו לצורך הבנת התנהגות תוקפנית ברשת. מתוך הרצאה שניתנ הבמסגרת יום העיון "היבטים של תוקפנות ברשת - התבוננות פסיכולוגית ודרכי התמודדות" שהתקיים ב- 1.2.07.

הערכת היעילות של שיחות אובדניות עם פונים לער"ן. מאת יצחק גילת

שירותים של עזרה ראשונה נפשית באמצעות הטלפון מהווים מקור חשוב וייחודי של מניעת התאבדות מזה חמישה עשורים, אך הידע המחקרי אודות היעילות שלהם במניעת התאבדות אינו רב. העובדה הנוכחית (פברואר 2007) בוחנת את היעילות של פניות אובדניות לשרות ער"ן, תוך שימוש בשתי שיטות: הערכות סובייקטיביות של המתנדבים באשר למידת העזרה לפונה, וניתוח דיווחים של התורנים באשר לחומרת הסיכון ולאופן שבו הסתיימה השיחה. הערכות סובייקטיביות נבדקו על מדגם מייצג של 13,500 פניות שהתקבלו בער"ן במהלך שנתיים, וניתוח הדיווחים מבוסס על 60 פניות בהן העריכות המתנדבים כי נשקף איום מיידי לחיי הפונה. נמצא כי 4 אחוזים מכלל הפניות לער"ן הן אובדניות, וברבע מהן קיים סיכון מיידי. הסיכון שכיח יותר בקרב בני נוער, ובקרב פונים שנמצאים בטיפול נפשי. באשר לתוצאת השיחה, בשתי השיטות התקבל ממצא דומה, המראה שברוב הגדול של המקרים ( כשבעים אחוזים מן הפניות) התורנים מעריכים שהשיחה עזרה לפונה, והדיווח של התורנים מראה שהפונה הסיר את האיום במהלך השיחה. בנוסף, זוהו ארבע רמות של סיכון אובדני: א. ביצוע מעשה אובדני לפני הפנייה לעזרה, לרוב בליעת כדורים. ב. איום בהתאבדות תוך ציון הפרטים של המעשה, כמו זמן, מקום ושיטה. ג. איום בהתאבדות ללא ציון הפרטים. ד. מחשבות התאבדות ללא ציון מפורש של כוונה. נמצא עוד, שהסיכוי להסרת האיום על ידי הפונה גבוה יותר, ככל שחומרת האיום האובדני נמוכה יותר. ממצאי המחקר מלמדים שלשרות ער"ן יש תרומה חשובה בהשגת תוצאה מוצלחת של שיחות אובדניות. מוצע לבחון בעתיד את התהליך של השיחה, אשר מוביל לתוצאה יעילה.