מספר שירים מתוך הספר "מקום אחר" / מיכל מורן

אסופת שירים מתוך הספר באדיבות המחברת, מיכל מורן, פסיכולוגית חינוכית בכירה ומנהלת שירות פסיכולוגי במרכז הארץ אשר מוצאת בקריאה ובכתיבה של שירה תהליך מרפא. כתיבתה לקוחה מתוך חוויות חייה המגוונות ונוגעת באהבה, בזוגיות, בילדות, בהורות, במוות ובשמחת חיים.

טבע תרפיה מפתחת חוסן

מאמר נרטיבי המציג את דרכים בהם ניתן להעזר בטבע תרפיה כדי לפתח חוסן, לנרמל חוויות קשות, לחבר לכוחות, לתחושת הרצף והתקווה. המאמר מביא דוגמא מתוך תוכנית "מקום בטוח" שהוצאה בצפון עם יותר מ 4000 ילדים אחרי המלחמה.

הכנסת אישרה בקריאה טרומית תיקון לחוק הפסיכולוגים

בקרוב - כל פסיכולוג יוכל להעניק טיפול נפשי, הכנסת אישרה בקריאה טרומית תיקון לחוק הפסיכולוגים שיאפשר גם לפסיכולוגים שאינם קליניים לתת טיפול נפשי בתחום התמחותם. יוזם התיקון, ח"כ שלמה ברזניץ: "החוק הקיים מיושן ופוגע במטופלים" כתבה מאת ד"ר איתי גל באתר YNET

תהליכים קבוצתיים בכתה / חלי ברק

על ההבדל בין הגישה הפרטנית לעבודה עם תלמידים לבין הגישה הקבוצתית. בגישה הפרטנית מחפשים את ההסברים והפתרונות ביחיד - בעיות באישיותו, במשפחתו, בקשר שלו עם המורה והכתה. בגישה הקבוצתית מנסים להבין מה התהליך שהכתה עוברת כקבוצה. מדוע התופעה קורית דווקא בשלב זה של השנה, מה הילד הבעייתי אומר בשם כל הכתה- הנחה שהוא 'קול קבוצתי' גם בשם כולם. הפתרונות גם הם ברמה של התערבות קבוצתית.

Early Interventions with Survivors of Terrorism: The Traumatic Memory Restructuring (TMR) Model

INTRODUCTION The recent terror attacks against the U.S. on September 11, 2001 have profoundly affected the lives of Americans as well as millions around the western world, drawing unprecedented attention to the phenomenon of international terrorism. Professionally, they have further accelerated the already growing interest in the study of trauma survivors and the pursuit of effective early interventions in the aftermath of traumatic events. While these hideous terror attacks have sharply awakened public awareness regarding the danger of terrorism, we in Israel, unfortunately, have been too familiar with this phenomenon since (and perhaps even before) the inception of the State of Israel. To illustrate the magnitude of the Israeli public’s exposure to terrorism, according to the official Israeli Defense Force’s web site (www.idf.il) between September, 2000 and February 2003, 16, 419 terror attacks (including suicide bombing, car-bombs, mortar-bombings, shootings and lynching) were documented, 655 of them where within the “green-line.” In terms of Israeli casualties, * 506 civilians were killed and 3,595 were injured in the last two and a half years. To grasp the significant toll on the Israeli society, translated proportionally to the size of the American population, the number of those killed would have been the equivalent of 23,000 Americans and the number of those injured would have been the equivalent of 163,000. Indeed, this unprecedented ongoing exposure to terror attacks was reflected in a recent study (Bleich, Solomon & Gelkof, personal communication, January, 2003) indicating that 44% of Israelis were either directly involved (16%) or knew of a relative or a friend who were involved in a terror attack.

עבודת גמר מחקרית: ריבוי אישיות בתיאטרון / נטלי תורג'מן

עבודת גמר מחקרית לקבלת תואר מוסמך אוניברסיטת חיפה אשר דנה בשתי תופעות: הפרעת ריבוי אישיות ועבודת המשחק התיאטרוני. העבודה בוחנת האם בתופעת המשחק התיאטרוני ישנו ביטוי של ריבוי אישיות. השאלה מתבססת על העובדה שהשחקן מגלם במהלך חייו דמויות רבות ושונות מאוד ומחליף אישיות באמת או למראית-עין בלבד. אם ישנו ביטוי של ריבוי אישיות בעבודת המשחק אז ישנה גם אינטגרציה בין חלקי אישיות אלה, חייבת להיות זיקה ואחדות בין הפרסונות-מסכות שאותן מגלם השחקן לבין אישיותו האחת המלוכדת, ושבלעדי זה אין משחק אותנטי. זאת בשונה מדיסוציאציה הקיימת בחולה בהפרעת ריבוי אישיות. בין שהשחקן מודע לחלקי אישיות אלה השוכנים בתוכו או לאו, הוא מתעל אותם ליצירתו ומשתמש בהם מידי ערב בהופעתו על הבימה. בכוונת העבודה להראות שתופעת המשחק, לא רק שאינה יוצרת דיסוציאציה בשחקן, אלא היא אף מביאה את השחקן להכיר את עצמו. עבודת המשחק דורשת מן השחקן להביא את עולמו הפנימי, לחקור את עצמו, ולהביא לידי ביטוי חלקים רבים וצדדים באישיותו שאינם באים לידי ביטוי בחיי היום-יום.

יש גבול, אין גבול. על השפעת הפסיכולוגיזציה על חינוך הורים את ילדיהם. מאת תמר נשר-רטי

פעם הכל היה יותר פשוט: עם קצת אינטואיציה בריאה והפעלת סמכות ידעו ההורים איך לחנך את ילדיהם. ואז הגיעה הפסיכולוגיה, דיברה על גבולות ועל חופש בחירה, והצליחה לבלבל דורות של הורים וילדים, ובעיקר את הישראלים שלא ידעו איך ליישם את התיאוריות היפות. אז איפה עובר הגבול? כתבה במוסף "דיוקן" של העיתון "מקור ראשון"

העברה נגדית בעבר והיום מאת יששכר עשת פסיכולוג קליני

העברה נגדית היום היא הדרך שבה המטפל מנכיח עצמו בטיפול. לא עוד גנאי, אלא כלי טיפולי בעל עוצמה. המאמר סוקר בתמציתיות את התפתחות הגישה להעברה הנגדית אז והיום. .

תעתועי הגרפולוגיה

בשנים האחרונות, כפסיכולוגית חברתית-תעסוקתית, אני מייעצת לארגונים רבים בנושאי פיתוח ושיפור מערכות מיון. כל פעם אני משתהה מחדש נוכח השימוש הנרחב והבוטח שעושים בכלי. כתבה זו היא הזדמנות רשמית עבורי לרכז ידיעות ומקורות בנושא על מנת לטלטל מעט את עולמם הבטוח של המשתמשים. כתבה זו תפתח בהצגת תחום הגרפולוגיה ותסקור סדרת מחקרים שנערכו אודותיה בהקשר התעסוקתי. בהמשך הכתבה יוצגו עמדות הנבחנים בגרפולוגיה וכן הסיבות לפופלריות הרבה שהיא קוצרת חרף הנתונים המחקריים.

דלוזיה פרנואידית בזיקנה המאוחרת - מנגנון הגנה בהתמודדות עם אבדנים ?!

מאמר זה מציג תיאור מקרה של אדם בן 95 חולה, תשוש פיזית, אך צלול וקוהרנטי רוב הזמן. למרות שסיפור חייו אינו שגרתי והזיקנה המאוחרת שלו איננה נורמטיבית, הוא ממחיש לנו את הדיאלקטיקה שבין הגוף לנפש, את המאבק שמנהל העצמי להלחם בגוף הזקן ובעיקר מאפשר לנו הצצה נדירה לעולמו הפנימי של אדם בגיל מופלג. המקרה שלפנינו מייצג גם את המאבק הנואש לשמור על תחושת ערך עצמי ושליטה אצל זקן-זקן עם קווי אישיות נרציסטים. מאבק שהתפתח לדלוזיה פרנואידית שתכניה מבטאים בעיקר קונפליקט אדיפלי מהופך וחסר פתרון שהתגבר עם אבדן הגבריות והמיניות על רקע קינאה ותחרות בבנה הצעיר של אשתו. המאמר מציג סקירה קצרה של אפיוני אוכלוסיית הזקנים ביותר, והטיפול בהם ואת התפתחות הדלוזיה הפרנואידית, תוך ניסיון להבין את התפקיד שהיא ממלאת כמנגנון הגנה והסתגלות בזיקנה המאוחרת, אצל העצמי הזקן, כנגד פגיעות ואבדנים. המאמר פורסם לראשונה בעיתון "שיחות",