תמלול אוטומטי בעברית

שלום לכולם/ן, מערכת TheTranscriber הינה מערכת לתמלול אוטומטי של הקלטות אודיו ווידיאו. ניתן באמצעות העלאת קובץ למערכת להמיר את ההקלטה לטקסט. לעיתים עולה הצורך בקרב מטפלים/ות לתמלל את המפגשים הטיפוליים כדי לאפשר חזרה אל הנאמר במפגש. המרת ההקלטה לטקסט מאפשרת גם חיפוש טקסטואלי של מילים שנאמרו, דבר שיכול לחסוך זמן יקר בחיפוש בקובץ הקלטת שמע.

מדוע היכרות מעוררת בוז? כוחה השלילי של ההתרגלות

מחקרים מצביעים על כך שדמיון רב בין המטפל למטופל ובין בני זוג גדול יותר, גדלים הסיכויים להצלחת הקשר. מנגד, כשמדובר בתהליכי חיזור הוכח שככל שבת/בן הזוג הפוטנציאליים קשים יותר להשגה, הם מעוררים עניין רב יותר. במאמר זה נסקרים הגורמים התומכים באמרה לפיה היכרות מעוררת סלידה (Familiarity breeds Contempt) כלפי הצד השני. ממצאי מחקרים מעלים שתוך כדי העמקת ההיכרות מתגלים ההבדלים בין שני הצדדים, דבר הגורם להם לפתח רתיעה זה מזה. כל מידע נוסף על הצד השני מוליד התרחקות. את המידע החסר לנו על הזולת אנו משלימים בעזרת פנטזיות חיוביות עליו המתגלות כחסרות בסיס במציאות. זאת בניגוד לאמונה שהעמקת ההיכרות תוביל לקבלה הדדית.

יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בגברים הומואים

בסרטון זה מובאים היתרונות הייחודיים של הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בגברים הומואים. זאת במיוחד נוכח הכישלון החרוץ והנזק העצום של טיפולי ההמרה מהומוסקסואליות להטרוסקסואליות. בניגוד לטיפולים אלה שנועדו לשנות את הנטייה המינית, ניתן לנצל את העיקרון המנחה את הפסיכולוגיה החיובית להשתמש בחוזקות של האדם במקום לתקן את 'חולשותיו'. הואיל וחלק גדול מפגיעותם הנפשית של הומואים נובע מגילויי הומופוביה שכוונו כלפיהם ע'י חברת הרוב ההטרוסקסואלית, ובמיוחד לעג לנון-קונפורמיות המגדרית (נשיות) שלהם. מתן לגטימציה לאותה נון-קונפורמיות מגדרית במקום מאבק בה עשויה לשפר את מצבם של ההומואים והתחלה למגמה זו אנו רואים בעיסוקם במקצועות בהם רוב העוסקים בהם הן נשים (למשל, כגנני-ילדים שזכו לאמונם של הורים הטרוסקסואלים).

הדמיות מוח (MRI/fMRI)והפרעות נפשיות וקוגניטיביות | פרופ' גידי רובינשטיין

בפוסט זה מובאים עיקרי הממצאים של מחקר שפורסם ב-Nature, ממנה עולה שהמחקרים שבדקו את הקשרים בין מבנה המוח ותפקודו לבין שינויים קוגניטיביים והפרעות נפשיות מבוססים על מדגמים קטנים מדי. זאת כתוצאה מחלוקת המדגמם הגדול לתת-קבוצות שההשוואה ביניהן מניבה תוצאות מובהקות מוטעות השונות מאלו המופקות מהמחקר הגדול. לצורך הסקת מסקנות תקפות יש צורך במדגמים בני אלפי נבדקים. הפוסט דן גם בפער בין ההתקדמות העצומה בטכנולוגיה של הרפואה להתקדמות הפרקטיקה ברפואה המאפשרת יותר חיים עם המחלה מאשר ריפוי וכן ברגשי הנחיתות של הפסיכלוגיה בפני הביולוגיה והזנחת המשקל שניתן להסברים סביבתיים כתוצאה מכך.

מה גורם למתכנתים (software programmers) לפנות לטיפול פסיכולוגי? / פרופ' גידי רובינשטיין

במשך שנות עבודתי הרבות כפסיכותרפיסט טיפלתי בעשרות מתכנתים, כולם בעלי תואר ראשון ושני במדעי המחשב מאוניברסיטאות, ומה שאפיין אותם יותר מכול היה פרפקציוניזם, וורקוהוליזם, הבנת דברים ברמז ועוד . בסרטון הנוכחי חבשתי את שני הכובעים שלי, כאיש אקדמיה חוקר וכפסיכותרפיסט, וניסיתי לשלב בין ניסיוני כמטפל לממצאי ניתוח-על מרשים של 19 מדגמים שבדק אלו תכונות אישיות מאפיינות מתכנתים. באופן לא מפתיע, התכונות הבולטות היו מוכוונוּת (conscientiousness) ומופנמות. באופן הנוגד את הסטיריאוטיפ המסורתי של תפקיד המתכנת, בלטה רמה גבוהה של פתיחות לחוויה. ייתכן שתכונה זו עולה מהשתלטות הטכנולוגיה הווירטואלית על התקשורת הבינאישית (התכתבות ומגעים ברשתות חברתיות) העולים בקנה אחד עם הקמת מיזמים (סטראטאפים). אולם, הסיבות בגללן מתכנתים פונים לטיפול הן חרדה חברתית הנובעת ממופנמות ופחד מכישלון הנובע מפרפקציוניזם.

מביסקסואליות להומוסקסואליות? | הטיפול בגברים ביסקסואלים |

האם ביסקסואלים עתידים להפוך להומואים? על שינויים ספונטאניים בנטייה המינית לאורך טווח החיים (שלא כתוצאה מטיפולי המרה). יישום המושג 'נזילות מינית' שטבעה ליסה דיאמונד ו'בעיקר הטרוסקסואלים' (רמה 1 בסולם קינסי) לגבי בני נוער ובוגרים צעירים ע'י ריץ' סאבין-ויליאמס. פרופ' רובינשטיין מסיים את הפוסט בהמלצות יישומיות ובאמצעי זהירות לגבי הטיפול בגברים ביסקסואלים: איך להגמיש את תפיסתם הקוטבית והנוקשה מבלי לערער את מנגנוני ההגנה שלהם?

דימוי הגוף של גברים הומואים: מה מסתתר מאחורי הריבועים בבטן?

רבות נכתב ודובר על יחסה השלילי של חברת הרוב ההטרוסקסואלים ללהט'ב. הרבה פחות דובר ונכתב על המגעים הקשים בין גברים הומואים וביסקסואלים לבין עצמם. אלה סובבים סביב ציר דימוי הגוף, הכמיהה לגוף גברי, שרירי וחטוב והדרה של מי שאינו עומדים בקריטריונים מחמירים, ולעיתים קרובות בלתי-אפשריים, אלה. בפוסט זה עומד פרופ' רובינשטיין על מקומו החשוב של דימוי הגוף בדימוי העצמי, במיוחד בקרב גברים הומואים, אך גם על הנזק שבהחפצת העצמי והזולת וההשפעה השלילית שיש לכך על בריאותם הנפשית של מגזר זה באוכלוסייה ועל הגבלת היחסים הבינאישיים בין גברים אלה למין מזדמן. זאת על אף הצהרותיהם על חיפוש קשר זוגי ארוך טווח. בין ההמלצות הטיפוליות שימוש בפסיכולוגיה חיובית להעצמת היבטים חיוביים אחרים של הדימוי העצמי, שימוש בסביבות טבעיות המאפשרות הכרות הומואים כבני-אדם וטיפול הממוקד באדם/לקוח של רוג'רס שיש לו ערך מיוחד לחוויה המתקנת של ההומופוביה ההטרוסקסואלית במיוחד כאשר המטפל הוא הטרוסקסואל והמטופל הומו או ביסקסואל.

הפרעת אישיות תלותית: תאוריה, מחקר וטיפול

הפרעת אישיות תלותית | שנינו יחד וכל אחד לחוד? | הלוקים בהפרעת אישיות תלותית מפקידים בידי הזולת אחריות לתחומי חיים שלמים שלהם ומוכנים להיות כפופים לובידי הזולת מתנהגים בהתאם לצורכי הזולת כל אחרים, גורמים לאחרים לקחת אחריות על חלקים נרחבים מחייהם עצמם כתוצאה מחוסר ביטחון עעצמי ומוכנים לשלם מחירים נפשיים גבוהים ביחסים איתו. הסרטון משתמש בתאוריית הספרציה-אינדיבידואציה של מרגרט מאהלר ומוצגים בו גם עיקרי מחקר התלותיות הגדול שנערך בישראל ומשווה את הפרופיל האישיותי של 601 סטודנטים שעזבו את בית הוריהם ועבדו לצד לימודיהם לתואר ראשון. את הסרטון חותמות המלצות לטיפול פסיכודינמי, קוגניטיבי-התנהגותי, תרופתי וזוגי.

הפרעת אישיות תלותית: תיאוריה, מחקר וטיפול / פרופ' גידי רובינשטיין

בפוסט זה מוצגים הקריטריונים האבחוניים של הפרעת אישיות תלותית המאופיינת ע'י צורך קבוע ומוגזם בטיפול ובדאגה של אדם אחר. התלותיות מוסברת כקיבעון בשלב הסימביוטי בתאוריית הספרציה-אינדיבידואציה של מרגרט מאהלר. מוצגים ממצאי מחקר ישראלי מקיף המשווה את התלותיות, הפתיחות לחוויה, המוחצנות, הנעימות והנוירוטיות של 601 סטודנטים לתואר ראשון הגרים בבית הוריהם בזמן הלימודים ואינם עובדים במקביל לעומת אלו שעזבו את בית ההורים ועובדים במקביל ללימודיהם ומוצעות דרכי טיפול בהפרעה.

מים שקטים חודרים עמוק: על הטיפול בחרדה (פוביה) חברתית / פרופ' גידי רובינשטיין

בפוסט זה מובא תיאור מקרה של בחור הסובל מחרדה חברתית שהגיע לטיפול פסיכולוגי ראשון רק בהיותו בן 36. בעזרת סיפורו מתחקה פרופ' רובינשטיין אחר הגורמים, הפנומנולוגיה ודרכי הטיפול השונות בחרדה חברתית, הכוללות CBT פרטני וקבוצתי, טיפול תרופתי ב-SSRI (בעיקר ציפרלקס) וקבוצות תמיכה חברתיות.