הבעה ויצירה בבית החולים אברבנאל: "לסייע למטופלים שלמדינה נוח לשכוח"

ד"ר ליאור גרנות | 12/10/2012 | הרשמו כמנויים

אני רוצה לשתף אתכם ברשימה שכתבתי ופורסמה הבוקר בYNET, המתארת פעילות התנדבותית של קבוצת מטפלות באומנויות, שאני נמנית עמה, בבית החולים "אברבנאל". הפעילות החלה – כפי שתקראו ביתר פירוט ברשימה עצמה – בעקבות כתבות שפורסמו על תנאי המחיה הקשים הקיימים בחלק מן המחלקות בבית החולים.

הפעילות היתה משמעותית מאד עבורנו ועוררה בנו תחושות רבות, שקשה לי כעת לבטא לעומקן על גבי יריעה זו מבלי לחטוא למורכבותן.

בכמה מלים אכתוב רק על כוחן העצום והנפלא של האומנות והיצירה, באשר הן, כפי שחווינו אותו במפגש עם המטופלים בבית החולים:

האזנה לשיר שמבקש "מקום שקט עליו תונח הנפש" הצליחה ליצור ריכוז, רוגע והתלכדות סביב השיר; עבודת היצירה המשותפת באומנות אפשרה אינטראקציה עדינה בינינו לבין המטופלים שאותם פגשנו ואיזה מרחב שהלך ונוצר; השירה המשותפת לצלילי נגינה יצרה תחושה של שוּתפות ושל חיוּת.

הרגשתי ביתר שאת עד כמה אומנויות מאפשרות לגעת ולבטא דקויות נפשיות באופן שבו "דיבור על" לא יכול – פעמים רבות – לעשות, בזכות הנגיעה העמוקה של אומנויות בנפש וגם בזכות שילוב העשיה שיש ביצירה.

אז אולי כעת במקום "לדבר על", אני אשים כאן את הקישור לרשימה בYNET שניסתה להעביר אֶת החוויה עצמה שחווינו, אֶת התחושות שהתעוררו בנו בזמן השהות בבית החולים והולכות איתנו עוד הרבה אחר-כך, ואֶת העשיה שלנו.

הנה:

http://www.ynet.co.il/a...5413,00.html