קרב-מגע : המאבק על עתידה של הפסיכולוגיה בישראל

צביאל רופא29/6/2014

כשהדור הולך ופוחת ולקישורים יש חיים משל עצמם. http://www.med-law.co.i...3/13rofe.pdf

וליתר ביטחון: http://bit.ly/1lBTJGN

צביאל רופא28/6/2014

ל-SFH FZM שכותב לנו כאן בראש מורם - ומעניין איך היית מציג את עצמך אם היית נפגע נפש כמוני?. הטענות שלי כלפי פרופ' שפלר אינן מהיום. אני פניתי אליו באופן אישי כמי שיזם ועמד בראש ארגון המתמודדים היחידי שהיה קיים דאז - ארגון מל"מ בו היו חברים רשמית מאות מתמודדי נפש (אגב, זה היה עוד לפני שעמותת לשמ"ה הייתה בתכנון)
הפרופ' הנכבד סרב לבקשותיי לתת לי לשאת דברים קצרים בכנס בראשותו שדן כל כולו בענייני אתיקה.

הוא שכח שמתמודדי הנפש הם מטה לחמו. הוא שכח שהם צד בעניין יותר מכל צד אחר בעניין. הוא שכח שאפריורית ועקרונית, הוא לא יותר ישר, לא יותר טוב, לא יותר צדיק ולא יותר הגון מקטון המתמודדים. הוא שכח שהוא בנאדם כמו כל השמונה מיליארד שעל הכדור.

ואם למישהו יש עניין לדעת על אודות איזו סוגיה בעייתית, ספציפית, רציתי לדבר באותו כנס אליטיסטי וסנובי, אז הנה קראו בעצמכם את המאמר הזה שפורסם ב-2005 בכתב עת מכובד לכל הדעות:

http://www.med-law.co.i...3/13rofe.pdf

SFH FZM28/6/2014

אילו סובלים מהפרעות נפשיות אתה רוצה שנשאל בעניין?. אדון נכבד, האם תעדיף שנעשה נשימות הרפיה ונדבר לאט לאט על החרדות שלך מטיסה או שמא תעדיף שנדבר על הסיבות שאימך הפסיקה להניק אותך?

יובל לוי28/6/2014

לנסות זה תמיד טוב [ל"ת].

צביאל רופא27/6/2014

פרופ' שפלר עושה סדר? זה בטח לא באתיקה.... אתיקה שבחטא יסודה

אינני מצליח להבין כיצד אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש דנים ב"אתיקה מקצועית" בלי לשתף אפילו נציג אחד של בעלי הדבר - אלו המתמודדים עם מצוקות נפשיות... הרי סוגיות אלה אינן מקצועיות במהותן, אלא קודם כל מוסריות, כלומר אוניברסליות!

כאשר למדתי פילוסופיה הכריז פרופסור מכובד וחכם במיוחד, כי בענייני מוסר תארים אקדמיים אינם רלוונטיים, כי ייתכן בהחלט שפלאח ואנאלפבית יהיה אדם מוסרי לעילא ולעילא, ואילו מומחה לפילוסופיה או לפסיכיאטריה עלול להיות מושחת עד לשד עצמותיו. אם מדובר באנשים שעליהם לשקול ולהכריע בסוגיות אתיות סבוכות, מן הדין שיהיה גוף משותף לשופטים, אנשי מקצוע, והכי חשוב של מתמודדים ובני משפחות. כי אומנם האתיקה היא של המקצוע, אך השלכותיה באות לידי ביטוי, שלעתים הוא אף קשה וכואב, על מאות אלפי מטופלים במדינת ישראל. לפיכך, אם המטופלים מושפעים באופן משמעותי ממנה, גם להם צריכה להיות זכות להיות שותפים לאופיה וקביעותיה המגולמות בקוד האתי המקצועי.

לדעתי, דווקא אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש לבדם, אינם מתאימים כלל לקבוע את האתיקה המקצועית של עצמם. חתול לא יכול ולא ראוי לשמור על השמנת. אני סבור כי ל-160 אלף האנשים נפגעי הנפש החיים במדינת ישראל (2% מהאוכלוסייה - סטטיסטיקה גלובלית) יש זכות להשמיע את קולם בכל פורום שבו דנים מעל לראשם השחוח ב"אתיקה המקצועית".

בזמנו, פניתי בעניין זה בכתב לפרופ` גבי שפלר הנחשב לבר סמכא ומוביל בנושא, אך תשובותיו אכזבו אותי מאוד. שפלר המדרגה!