לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
תמונת מצב: בית ספר תיכון, מרכז ישראל, 2013.

תמונת מצב: בית ספר תיכון, מרכז ישראל, 2013.

שפיות זמנית | 29/9/2013 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

כמה באמת אנחנו יודעים על מה קורה בבית הספר? מה אנחנו מדמיינים אודות יומם של ילדינו ומטופלינו במוסד המגודר עם השערים הגדולים, שבין השאר, אמון על הכנתם לחיים? כמה אשליות יש לנו אודות המקום הזה?

בשלוש השנים האחרונות קיים הסוציולוג עידן ירון תצפית בבית ספר תיכון במרכז הארץ, תוך שהוא מנסה להיות נוכח בשגרת בית הספר על חלקיה השונים – בשיעור, בהפסקה, ב"מחששה" ובקפיטריה – ולאחרונה התראיין ל"דה מרקר" בנושא. חלק מהתובנות של ירון לא יפתיעו את מי שיש לו מטופלים או ילדים בגיל ההתבגרות, או את מי שחשופה באופן בלתי אמצעי למערכת החינוך. יחד עם זאת, חלק מהמסקנות שהוא מציע מעוררות מחשבה, ואף צורך בפעולה. הבאנו כאן שני קטעים מהראיון שהוא מומלץ לקריאה.

 "אז מה קורה שם בבית הספר? 'בית הספר הוא מעין קונטיינר, מכל שהצפיפות בו עצומה. מכניסים אליו מאות רבות של בני אדם ומצפים קודם כל לשמור על רמה סבירה של שקט. מי שמפריע לשקט הזה יוצר בעיה. כיתה טובה נחשבת לכיתה שקטה וכיתה רועשת היא בעייתית'. אתה בעצם אומר ששקט הוא הדבר הכי חשוב. אפילו יותר מהלימודים. 'כן. לשקט יש חשיבות גבוהה יותר מהלימודים. כשהמטרה היא לעמוד בהצלחה בבחינות אז השקט חשוב יותר מהתוצרים של המערכת. אם בית ספר מסיים את היום בשקט, בלי אירועים חריגים, מבחינתו זה הישג', אומר ירון בלי שמץ של ציניות. 'אנחנו לוקחים תלמידים בגיל ההתבגרות, שמים אותם יחד ומבקשים מהם לשמור על רמות סדר מאוד מלאכותיות ומלחיצות. זה חייב לבוא לידי ביטוי בהתפרקות, דברים חריגים יכולים לקרות כל הזמן'. ומה קורה כשהשקט מופר? 'הטיפול העיקרי במצב של הפרעה הוא סילוק או הרחקה. באופן כללי, המורים עסוקים בעיקר בתלמידים המפריעים או בתלמידים החזקים'."


- פרסומת -

"תלמידת כיתה ט': 'אשכנזים הם בדרך כלל שמאלנים, חכמים וחזקים בלימודים. המזרחים ימנים, פחות חכמים ויותר חלשים. אם תסתכל מי במצוינות ומי בהקבצות הנמוכות תראה את זה מיד. יש לנו בכיתה קבוצה של מזרחיות וקבוצה של אשכנזיות, וזה לא מתערבב. קיים מתח מתמיד בין שתי הקבוצות. אצל המזרחיות יש כמעט רק מזרחיות, חוץ מכמה אשכנזיות שהידרדרו עם השנים. בקבוצה של האשכנזיות יש גם ממוצא אשכנזי וגם ממוצא מזרחי'.[...] 'בניגוד למה שידעתי, החלוקה הזאת לא בהכרח נוצרת בעקבות מוצא ההורים. מה שיותר חשוב הוא איזה תרבות אתה מאמץ. זה עניין שבמידה מסוימת הוא הישגי. מעבר מהקבוצה של המזרחים לקבוצת האשכנזים נראה כהתקדמות. מעבר מאשכנזים למזרחים נראה כנסיגה. רואים בנות בקבוצת האשכנזיות שאומרות 'אנחנו ממוצא מרוקאי, אבל אנחנו באשכנזיות כי המזרחיות לא שוות כלום ואין להן תרבות'. במידה רבה, אומר ירון, הנערים מתייחסים לאשכנזיות ולמזרחיות כנתונות לבחירה תרבותית. כפי שסיפרה לו נערה בכיתה ט': 'הבנות המזרחיות מדברות כמו אהבליות, עושות את עצמן מטומטמות, סתומות, צועקות, הולכות מכות, מעשנות, עושות מייק-אפ ובונות ציפורניים. גם אנחנו יכולות לשחק מטומטמות, להיות פרחות, זה לא קשה, זה עניין של בחירה'."

המאמר כבר הכה הדים, ומאמר שני, המכיל תגובות שונות, התפרסם. ומה אתם חושבים בנושא?

 

 


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: ילדים, מתבגרים, חינוך, התנהגות ארגונית
תמר גליק
תמר גליק
פסיכולוגית
שרון ושומרון
קרן הירשפלד
קרן הירשפלד
יועצת חינוכית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), חולון והסביבה
נורית שיש
נורית שיש
חברה ביה"ת
אונליין (טיפול מרחוק), פרדס חנה והסביבה, יקנעם והסביבה
דני שלסמן
דני שלסמן
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, כפר סבא והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
בן אור אורטרגר
בן אור אורטרגר
פסיכולוג
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
פטריסיה יודילביץ'
פטריסיה יודילביץ'
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, פתח תקוה והסביבה

עוד בבלוג של שפיות זמנית

כתבתו של רוני וולף בעיתון דה מרקר מציגה את גרדה סאונדרס, מרצה למגדר שלקתה בדמנציה פרוגרסיבית. סאונדרס...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

מאיר פרלובמאיר פרלוב29/9/2013

אינני יודע עבור מי הכתבה היא תעודת עניות - עבור מערכת החינוך. או עבור החוקר, שזה כל מה שהוא הצליח למצוא במערכת. אין לי ספק שאפשר לעשות דה-ולואציה לכל מערכת אנושית, לבחור את השלילי ולהתעלם מצדדים אנושיים משמעותיים. האם זה מה שקרה? אינני יודע, כי לא קראתי את כל הכתבה, אבל אין לי ספק שיש במערכת החינוך יותר מאשר רק (או בעיקר) חלוקות עדתיות.