על בדידותו של הילד המחונן

ד"ר חנה דויד | 5/3/2024 | הרשמו כמנויים

הקדמה  קצרצרה:

ילד מחונן, ילדה מחוננת או נערה מחוננת  אינם בהכרח בודדים. כמובן שרבים גם הילדים, הנערות והנערים "רגילים" החשים בדידות, לאו דווקא עכשיו, בשל ה"מצב" או האירועים", אף לא רק "בגלל" שלרבים נשמטה הקרקע מתחת הרגליים. הם מוצאים את עצמם בחברת בני גילם, שגם הם מתנודדים על גלי ים סוער בעוד הסערה באיבה, וגם ללא "מבוגר אחראי" שעליו ניתן לסמוך: הוריהם אבלים, מדוכאים, או חרדים, וה"רשויות", שהוכיחו שלא ניתן לסמוך עליהן. עם זאת, כאן אתמקד במחוננים.

פוסט זה מקורו "השטח" – התלונות החוזרות ונשנות של מרבית ההורים הפונים בשל הבעיות החברתיות, ובראשן הבדידות של בנם (על בדידותה של המחוננת – בפוסט הבא). בדרך כלל אני שומעת על נסיונות להפיג את הבדידות – בין אם מדובר בילד צעיר ובין אם במתבגר. אבל מעצם הפנייה אני מבינה שפניות אלה לא צלחו.

הורים שמודאגים מהעובדה שלבנם הצעיר אין חברים, או לטעמם, לטעם הגננת או המורה שלו אין מספיק חברים, נוהגים להזמין לביתם ילדים מכיתתו של בנם בהנחה, שהשהות המשותפת תגרום לכך שהם "יתחברו". כאשר זה לא קורה, הם "ממליצים" לבנם על ילדים מסוימים, שלדעתם "ימצאו חן" בעיני ילדם המחונן. בדרך כלל מדובר בילדים אינטליגנטיים, שמתנהגים "יפה", פעמים רבות ילדיהם של מכריהם או חבריהם, וגם ילדים שמשתתפים בחוגים הנחשבים "יוקרתיים" כמו חגו שחמט או חוג במכון אריקה לנדאו. כאשר מדובר בילד הלומד בכיתת הגבוהות של בית הספר היסודי או בחטיבת הביניים, העזרה של ההורים היא בשני שלבים מרכזיים: בשלב הראשון – דיבורים מהסוג "למה שלא" – "תזמין את X", "תירשם ל- ", "תנסה ל..." ודומיהם. בשלב השני ההורים מנסים למצוא "קבוצה מתאימה", דהיינו, קבוצה של ילדים שגם להם אין חברים, או אין מספיק חברים וכו', והוריהם מוכנים לשלם עבור "הקניית כישורים חברתיים". אין לי חלילה מלה אחת נגד הקניית כישורים חברתיים, שלהם זקוקים ילדים בעלי בעיות תקשורת, אבל ילד מחונן, שמחוננותו "נקבעת" בחלקה הגדול – לפחות על פי הקריטריון של משרד החינוך הישראלי, על פי יכולותיו המילוליות,  שהן הבסיס ליכולות החברתית, אינו זקוק לקבוצה שבה ידובבו אותו. הראיה לכך ברורה לכל מי שנקלע – בין כהורה מלווה, בין כמורה, בין כיועצת – לקבוצה של מחוננים. כל אדם כזה יודע היטב, שאחד הגורמים המרכזיים לכאבי הראש של מבוגר, הנמצא בחברת מחוננים, הוא המלל הבלתי פוסק, האינטנסיבי והחריף, לפעמים אפילו הציני, שהם מספקים. אין להם קושי לתקשר, להביע את דעתם, להתווכח, להתגונן בטיעונים שונים, ולעיתים קרובו גם להתפשר ולהשתכנע מזולתם.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

כאשר מדובר במתבגרים מחוננים, מנסטר ופאוול ((Manaster and Powell, 1983 מחלקים לשלושה את הגורמים לבדידות המחונן. 1. השוני בינם לבין בני גילם בהתפתחות הקוגניטיבית; 2. השוני בינם ובין בני גילם בתחומי העניין, שגורמים לחוסר רצון או לחוסר יכולת להשתלבות חברתית טובה; 3. שונות רגשית – לטוב או לרע – המונעת הרגשת שייכות עם בני גילם.

אם נסתכל בספרות הענפה על ילדים מחוננים נראה, שאף על פי שכבר ב-1960 התפרסם מאמר בשם "בדידותו של הילד המחונן" בכתב עת מרכזי בארה"ב Kaluger, & Martin, 1960)), נדרשו עוד כמעט 30 שנה עד שהנושא נחקר ביתר יסודיות (Rosulek, 1989). אולם, גם בעבודה זו לא ניתן למצוא "תשובה" או "פתרון" לבעיה, שכן, הן אם תוסר תווית המחונן – וליתר דיוק – הסטריאוטיפיזציה של "הילד עם התווית" (על תווית המחונן ראו לדוגמה דויד, 2013, 2021, 2023), כפי שמציעה המחברת, ובין אם "תשתנה הגישה של מורים, של חוקרים, וגם של הילדים שהם מדובר, והם יוגדרו כ'רגילים, עם יתרונות' ולא כ'יוצאי דופן, עם חסרונות' מחוננים (Manaster and Powell, 1983), עדיין לא תשתנה הבעיה הבסיסית של הבדידות.

בעייתו של הילד המחונן התחילה עם כינונו של חוק חינוך חובה. ההסתברות שילד בן 5, שכבר קורא שנתיים, שמכיר את 4 פעולות החשבון הבסיסיות ואף אוהב להשתעשע בצורות הנדסיות, ימצא חברים בעלי עניין משותף בגן נמוכה עד מאוד. מצד שני, ההסתברות, שנער בן 15 בעל מנת משכל של 160 ימצא דומים לו מבחינת האינטליגנציה וגם תחומי העניין בלימודיו באוניברסיטה גבוהה עד מאוד. אבל בל נתפתה להבטיח לילד הבודד ש"כשתגדל, הבדידות תיעלם ותמצא חברים הדומים לך". כי ייתכן שזה יקרה וייתכן שלא. ומכל מקום – ילד בודד בן 6 לא יכול "להתנחם" בכך שבעוד 10 שנים לא יהיה בודד...

הדרך להקלה על הבדידות אינה קצרה – אבל יש לה מסלול בטוח: מצד אחד, ללמוד ליהנות מחברים שהם "לשעתם" – במשחקי כדור, משחקי מחשב, שיחה סתמית או טיולים ומסעות, ומצד שני – לשייף את הכישורים האינטלקטואליים, כדי שהבשלות הרגשית, הנחוצה כדי להרחיב את מעגל האנשים שנמצאים בחיי הנער, תגיע מהר ככל האפשר.

מקורות

דויד, ח. (2013). "להיפטר מתווית המחוננות": תיאור מקרה של נערה מחוננות תת-משיגה. נדלה מאתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3063

דויד, ח. (14.4.2021). על מאמרי "להיפטר מתווית המחוננות": תיאור מקרה של נערה מחוננת תת- נדלה מהאתר https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=5493

דויד, ח. (6.8.2023). על התעצמות הנזק האפשרי של 'הדבקת' תווית המחוננות בימים אלה. נדלה מאתר פסיכולוגיה עברית https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=6147

Kaluger, G., & Martin, R. (1960). The loneliness of the gifted child. The Elementary School Journal, 61(3), 127-132. https://doi.org/10.1086/459868

Manaster, G. J., & Powell, P. M. (1983). A framework for understanding gifted adolescents' psychological maladjustment. Roeper Review: A Journal on Gifted Education, 6(2), 70–73. https://doi.org/10.1080...198309552759

Rosulek, L. S. (1989). The factors relating to loneliness in intellectually gifted adolescents. Graduate Research Papers. 3200. Retrieved from https://scholarworks.uni.edu/grp/3200