האם לילדה או לנערה מחוננת קל יותר היום מאשר לפני 50 שנה?

ד"ר חנה דויד | 5/2/2023 | הרשמו כמנויים

לאחרונה התראיינתי בפודקאסט של מנהלת Vanguard Gifted Academy בנושא

Is Being A Gifted Girl Easier Now Than It Was 50 Years Ago?

https://podcasts.apple.com/il/podcast/is-being-a-gifted-girl-easier-now-than-it-was-50-years-ago/id1486909768?i=1000554517897

ניתן להאזין לראיון בקישור שלמעלה, הנוסח המלא בעברית ניתן כאן.

האם לילדה או לנערה מחוננת קל יותר היום מאשר לפני 50 שנה?

התשובה הקצרה היא "כן" וגם "לא". הבה נתחיל מ"כן".

הזדמנויות רבות נפתחו בפני ילדות, נערות ונשים מחוננות ב-50 השנים האחרונות. שוק העבודה נעשה נגיש יותר לנשים, בארצות רבות נחקקו חוקים נגד אפליה מגדרית, ובתחומים מסוימים הונהגה העדפה מתקנת לטובת בנות, נערות ונשים. מתוך שלל הדוגמאות מהנעשה בארץ להלן רק אחת: אבחון מחוננים על ידי משרד החינוך בארץ, אבחון שמקנה אפשרות להשתתף בתכניות שונות, שמזה למעלה מעשור נשמרים בו 40% מהמקומות לבנות. אבחון זה הוא למעשה "לרעת" בנים, שכן, כל עוד לא מולאה מכסת ה-40% על ידי בנות, קיימת אפשרות שבנים בעלי הישגים גבוהים מבנות במבחני האיתור "יישארו בחוץ".

הנראות של נשים במרחב הציבורי גדלה. יש יותר נשים בכל המקצועות, בתחומים אקדמיים שונים, כולל כאלה שנחשבו "גבריים" לפני 50 שנה. בארץ שני התחומים הבולטים ביותר שעברו מהגדרה של "גבריים", בשל הרוב הגברי ששלט בהם, למקצועות שרוב הלומדים אותם הן נשים, הם רפואה ומשפטים. לא קיימת עוד החלוקה של לפני 50 שנה: "רופא=גבר, אחות=אשה". מספר בתי חולים מנוהלים על ידי נשים; אחים-גברים, בכל שלבי הסולם, תפסו את מקומן של אחיות-נשים. אשר למקצוע המשפטים – מספר השופטים דומה, פחות או יותר, למספר השופטות – בבית המשפט העליון יש עדיין רוב גברי, אך משנה לשנה שיעור הסטודנטיות למשפטים, בכל שלבי הלימודים, עולה, שיעור השופטות החדשות המתמנות עולה, שיעור נשים שהן בעלות משרדים עצמאיים לעריכת דין או שותפות בחברות גדולות עולה, וכנראה שבעתיד הלא-רחוק השינוי יגיע גם אל הדרגות הגבוהות ביותר של עולם המשפט.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

אולם –

לדעתי, החברה הישראלית לא התקדמה מספיק בהיבט המגדרי, ובמספר תחומים חלה נסיגה-לאחור משמעותית. ניתן להביט על תופעה זו משתי נקודות ראות:

1. בעוד שלפני 50 שנה לנשים ניתנה בחירה אמיתית בין עבודה במשרה מלאה כעקרת בית לבין עבודה מחוץ לבית, כיום הציפייה החברתית, לא פעם גם המשפחתית, שהאשה תתפקד בצורה מקסימלית הן כרעיה, אם ומנהלת משק ביתה, והן כעובדת מסורה, יעילה ותורמת לרווחה הכלכלית של המשפחה בעבודה מחוץ לבית. הביטוי "אשת קריירה" עדיין נתפס כשלילי, אבל אשה לא יכולה "להזניח" את "חובותיה" כרעיה וכאם בעודה "מוכיחה" שהיא "מצטיינת" בעבודתה מחוץ לבית; עליה "להוכיח" שהיא טובה בשני התפקידים: בזה הלא-משולם ובזה שעבורו משלמים לה. עובדה זו, אליה נחשפות ילדות ונערות מגיל צעיר, מעלה אצלן את השאלה, האם ההבטחות שהן שומעות, הן ממערכת החינוך והן מהסובבים אותן, בדבר "העולם הפתוח", ו"מכלול האפשרויות העומדות בפניהן" – הן אמת. כך, בעוד שלפני 50 שנה הציפיות מילדה מחוננת לא היו בהכרח שוות לאלו שציפו מילד מחונן, היום קיימת ציפייה כפולה, של הצטיינות הן בחיי העבודה והן בחיי הבית, דבר שעלול ליצור לחץ כבד מאוד על כל ילדה ונערה שחושבת על עתידה.
2. בעוד שלפני 50 שנה ילדה או נערה יכלה לבחור בין להיות "החכמה", ה"מבריקה" או "זו שמתעניינת בבגדים ובאיפור", הרשתות החברתיות שינו את התמונה לבלי הכר. על בנות מופעל לחץ, בעיקר מחברותיהן ולא אחת גם מסביבתן המשפחתית, לשנות את מראן, להקדיש זמן רב, מחשבה ותכנון להופעתן החיצונית. ילדה או נערה שמסרבת ל"הישמע לכללים" עלולה לסבול מסנקציות חברתיות, לפעמים אף מחרם. ילדה או נערה מחוננת, שמטבעה היא שוחרת צדק ואמת, נאלצת להתמודד עם צביעות רבה בשל העמדת הפנים ש"אין סתירה בין חרישה למבחן בפיזיקה 5 יחידות לבין חיי חברה מאוד אינטנסיביים", ולו בשל העובדה, שכל אחת מפעילויות אלה גוזלת זמן ואנרגיה רבים... התמודדות כזאת לא היתה מנת חלקן של מחוננות לפני 50 שנה.

תפקידי ההורים היום בטיפוח בנותיהן המחוננות:

1. להיות ישרים. אסור לשקר, או אפילו לשנות מהאמת ככל שניתן. לא לומר: "את תמיד יכולה לעשות כל מה שגבר יכול" משום שברוב המקרים אין זה כך. לפני כ-25 שנה שמעתי מפי אחת מחברות הפורום הפמיניסטי באוניברסיטת תל אביב, באחד ממפגשינו החודשיים, את המשפט הבא: "אם את חברת סגל של האוניברסיטה, ואת נשואה לגבר שלא מתעלל בך, אפילו לא מגביל אותך מקצועית, ויש לך "רק" שני ילדים – את נמצאת בפיגור של 10 שנים יחסית לכל גבר בגילך, בעל כישורים וכשרונות דומים לשלך... מעניין אם המצב הזה השתנה.
2. להפסיק להטיף. אמרות כמו: "את יכולה לעשות או להיות כל מה שתרצי" שייכו למאה שעברה. כבר מזמן ברור, שתיאורטית זה נכון, ונשים רבות הוכיחו זאת בכל תחומי החיים, כך שכל הטפה תתקבל כ"חפירה" ולא תתקבל בברכה.
3. "להיות שם" עבור הילדה או הנערה המחוננות. כל אחד, בפרט בילדות ובגיל הנעורים זקוק לתמיכה. ילדה או נערה מחוננת – על אחת כמה וכמה זקוקה לכך. על הורים ליצור "מקום בטוח" עבור בנותיהן, ולא לצפות שמקום זה יהיה בית הספר, החברה של הבת ובפרט לא רשתות חברתיות.  
4. לאפשר לבת המחוננות לגדול רגשית, ולשחרר אותה כשהיא מוכנה לכך. לעיתים קרובות נערות מחוננות מתפתחות רגשית מוקדם; עובדה זו יש לקחת בחשבון. גם אם הבת המחוננת עומדת לעשות שגיאה שנראית להורים משמעותית – אם אינה מסכנת את חייה, או מעמידה בסיכון כלשהו, פיזי או נפשי, כל אדם – יש לאפשר לה לשגות. אם, לדוגמה, נערה מחוננת בת 16, שמרגישה ש"הבנים בכיתה קטנים עליה" יוצאת עם גבר בן 30 – יש לנקוט בכל אמצעי זהירות אפשרי, אבל הורים שאוסרים על בתם להמשיך ולהתראות עם גבר שאין הם מעוניינים בו – עליהם לקחת בחשבון, שייתכן ושבסופו של דבר, לאחר שתתראה אתו בסתר, תינשא לו. אם ימשיכו להידבר עם בתם, קיימים סיכויים טובים שהגבר הזה יימאס עליה במהרה....
5. להשתדל, ככל שניתן, לא להתייחס כלל למראה החיצוני של הילדה או הנערה. ילדה מחוננת לא זקוקה ל"הסברים" בנוסח: "את יפה כמו שאת" ובעיקר כדוגמת "יש לך פנים יפהפיות, את רק צריכה לחשוב על מה שאת אוכלת". אובססיות לגבי תווי הפנים, מבנה הגוף, המשקל, בוטוקס, ניתוחים פלסטיים וכו' נעשו נפוצות בקרב בנות גם בגילאים צעירים ביותר, וכשהורים מזכירים נושאים כאלה – זה מתכון לדרדור יחסים עם הבת בנוסף לנזק שזה גורם לה-עצמה, ללא קשר להוריה. לכן הנושא הזה צריך להיות טאבו – רק כאשר ילדה או נערה פונה להוריה ישירות בשאלה שנוגעת לנראות, יש לענות בקצרה, ורק לספק עובדות על כל מה שקשור בו.