לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
׳מקור העולם׳, ׳טבור העולם׳ ונאורות

׳מקור העולם׳, ׳טבור העולם׳ ונאורות

שמואל ברנשטיין | 28/11/2014 | הרשמו כמנויים

בעולם תבוני-אידאלי ניתן היה לתלות את ציורו של גוסטב קורבה "מקור העולם" בכיפת הסלע שעל הר הבית. אך ברור לנו איזו סערה יחולל אטיוד אמנותי שכזה - המציאות מלמדת אותנו כמה רחוקים אנו מן הנאורות.

ציורו המפורסם של קורבה, סמל חילוני המייצג את תשתיתו של עולם, את מקום ההיווצרות, את החור השחור, התהום, או התוהו הראשוני, אל מול סמל דתי שהוא אבן השתיה, התשתית, סלע קיומינו, אבן-מסד מיתולוגית, מרכז העולם היהודי וקצה צירו של העולם המוסלמי.

היחס הטעון שמעוררים שני הסמלים הללו מציג לפנינו טרגדיה גדולה של האנושות – יכולתם המוגבלת של בני האדם להבין סימבול בצורתו המופשטת ולשמרו כך, מבלי להפכו לקונקרטי. אילולא כך הם הדברים, ניתן היה להתייחס להר-הבית כמקדש מכובד לסמלים, בו, כבכל מוזיאון חשוב, אפשר היה להציג ביטויים אמנותיים, מיתולוגיים ופולחניים שונים, המתקשרים למהותו המיוחדת של המקום, ובו הם היו זוכים להדרת הקודש הראויה.

האספקט הרליגיוזי, כנראה קיים בתוך כל אדם, גם אם הוא חילוני או אף אתאיסט. זהו אספקט קדום ואצל אדם המגדיר עצמו באופן מודע כחילוני הוא רדום, וקשור בעיקר למרכיבי הזהות. בעת מצוקה ונסיגה של האגו והגנותיו, האספקט הרליגיוזי יכול לבצבץ ולתת סימנים לקיומו בכל זאת. אספקט זה לכשעצמו אינו ניתן לביקורת ערכית -חיובי שלילי, טוב או רע, בהיותו נתון מהותי. אבל, הקושי להחזיק במופשטותם של הסמלים, כדרישת הדיבר השני המחוכם - ״לא תעשה לך פסל וכל תמונה״ - הנטיה להצטרך למימוש הסמלים, היא כנראה מקור להרבה רע, במסגרת הדתות ובכל תחום אנושי אחר.

אבן השתיה, האומפאלוס היהודי והמוסלמי אשר בכיפת הסלע, מקודשת לשתי דתות ועל כן זהו גם סלע מחלוקת, משום שבין דתות, חרף האל המשותף, אין פשרות – נוכחות של מאמינים או פרקטיקות של דת אחרת הן תועבה וטומאה, הדתות הן הרי אחד מגרעיני האחרות הבסיסיים בעולמנו. אפילו המאבק על ארץ ישראל, מתגלה כעת כמאבק דתי בבסיסו, למרות כל הנסיונות, לפחות בעבר, להגדירו, אולי על בסיס שכבות תודעה פחות עמוקות, כמאבק לאומי בלבד. כשהסמל עובר קונקרטיזציה, כל אדמת ארץ ישראל הופכת להיות כאבן השתיה – בלעדית, קדושה וראויה לכל קרבן.


- פרסומת -

אבל גם כאשר עוצמת הפולמוס, כביכול איננה מזעזעת את הארכיטיפ הדתי באישיות, גדול עדיין המרחק מנאורות אפילו בקרב החילונים, וכפי שנוכחנו לדעת, מספיקה הצגתו הסמלית של מקום התורף הנשי, כדי להטריף דעתם של רבים. בין התגובות הכעוסות שנשלחו לעיתון ״הארץ״, בעקבות פרסום הכתבה על היצירה, ותמונתה בשער המוסף האמנותי ״גלריה״ (7.11.14), היו גם תגובותיהם של חוקרי אמנות. אפשר לשער אילו תגובות היתה כתבה כזו מעוררת לו נתפרסמה באחד מן העיתונים הנפוצים במדינה.

הנאורות אם כן, היא אידאל שיש להתאמץ ולהשתדל הרבה כדי להתקרב אליו, אבל הוא אינו נחלתו של אף מגזר באוכלוסיה. כולנו מחזיקים גם היבטים פרימיטיביים שונים באישיותנו, נאורה ככל שתתיימר להיות, וכדאי לנו לשלפם מן הצל, להכירם ולקחת עליהם אחריות, כדי שפחות יוחצנו ויושלכו על אחרים, ופחות יעוררו מדנים.


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: דת ואמונה, פסיכותרפיה יונגיאנית, תרבות ואמנות
תמר שרון
תמר שרון
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
דורית נוי-שרב
דורית נוי-שרב
פסיכולוגית
ירושלים וסביבותיה
נורית סיון
נורית סיון
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
רחובות והסביבה, קרית גת והסביבה, בית שמש והסביבה
עדינה פרצובסקי
עדינה פרצובסקי
עובדת סוציאלית
חיפה והכרמל, רמת גן והסביבה
דינה רחמני זילברשטיין
דינה רחמני זילברשטיין
חברה ביה"ת
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק), עכו והסביבה
רעות עזרן
רעות עזרן
עובדת סוציאלית
כרמיאל והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), עכו והסביבה

עוד בבלוג של שמואל ברנשטיין

שוב הותקפה מישהי ביריקה על ידי ה'סיקריקין', או ה'קנואים' בבית שמש. קודם היתה זו ילדה דתיה בת שמונה בדרכה...
העיסוק הרב בפצצה האיראנית ובצורך לבלום את תהליך ההתגרענות באיראן מדאיג את כולנו. אך מבט אל עבר כיפת...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אילה אילוזאילה אילוז29/11/2014

היצירה נקראת מקור העולם L'origine du monde. ולמרות שהיא מרגשת בעיני, אינני חושבת שמקומה בכיפת הסלע, או שלו היו ממקמים אותה שם, היה הדבר מעיד על נאורות. לא רק כי מרכז העולם ומקורו אינם אותו דבר, אלא גם כי משאת הנפש המינית והמקור הקונקרטי לחיים, שונים ממשאת הנפש הרוחנית והחיפוש אחר מקום סמלי שהוא מרכז העולם.
החיבור בין מרכז העולם לבין מרכז הגוף הזכיר לי את אחד הקטעים היפים ביותר בעיני מספר הזוהר - "אין לך עיגול בעולם שאינו נעשה מתוך נקודה אחת העומדת במרכזו. מתוך נקודה אחת העומדת באמצע נעשה הכל, ובכלל זה גם העיגול של הלבנה. ונקודה זו העומדת באמצע, לוקחת כל האור, ומאירה אל הגוף ומאיר הכול.
– ספר תשבי, כרך א:רמז