מאמרים

רני לוי | 30/10/2014 | 137 צפיות
מי שאחז מימיו ספר של ביון בידיו, יודע שקריאת כתביו כרוכה באתגר ודורשת מאמץ, ידע מקדים ועומק. בכנס ההשקה לתוכנית ללימודים מתקדמים 'לקרוא את ביון', קראו המרצים בביון - התאורטיקן, המטפל והאדם - קריאה שהיא מעשה יצירה בפני עצמו. רני לוי כותב על הניסיון להבין את הבנתנו, לחשוב במקומות בהם החשיבה נהרסת, ולחבור למטופל דרך פעולות יצירתיות של נפש המטפל. בסוף הסקירה מוגשת רשימת עצות קצרה לקורא המתחיל בכתביו של ביון.
29/10/2014 | 173 צפיות
לעתים רחוקות עולה לדיון ציבורי שאלת גורלו של אדם אשר לקה במחלה חשׂוכת מרפא המקצרת את חייו. בדרך כלל השאלה עולה כאשר "ידוען" זה או אחר מחליט לשים קץ לחייו, ואגב כך הוא מייחל לעת שְבה יטילו על הממסד הרפואי בישראל חובה לסיים את חייהם הקשים מנשׂוא של חולים סופניים על פי דרישתם. הדברים שאביא כאן דנים בקצרה בסוגיית החולה הסופני המבקש לסיים את חייו, והם באו לאוויר העולם בתגובה להחלטתה של ועדת השרים לחקיקה, בחודש יוני 2014, לאשר הצעה לתקן את חוק החולה הנוטה למוּת, שכותרתה: "מוות במרשם רופא".
אורנית ברגר | 26/10/2014 | 703 צפיות | 2 תגובות, האחרונה מ‏יום חמישי ‏30 ‏אוקטובר ‏2014
טיפול באמצעות משחק היא שיטת טיפול רווחת ומקובלת לטיפול נפשי ורגשי בילדים. סוגי המשחק או הצעצועים שיכולים לשמש ככלי טיפולי מגוונים ורבים. בשנים האחרונות, במקביל לשגשוג בפופולריות של משחקי המחשב, החלו פסיכולוגים ומטפלים רגשיים לשלב משחקי מחשב בהליך הטיפולי ולהתייחס למשחקים הללו ככלי טיפולי מן השורה. עיקר המסקנות שעלו מסקירת ספרות בנושא, הצביעו על כך שההשפעה של משחקי מחשב על ההליך הטיפולי, אינה שונה מההשפעה שיש לצעצועים ולמשחקים מסורתיים יותר. כמו כן, הממצאים מצביעים על יעילותם של משחקי המחשב ביצירת הקשר הטיפולי, בבניית אמון ובשיפור של מנגנוני בקרה וויסות. במאמר זה אסקור את הספרות שעוסקת בנושא ואציג מקרה טיפולי שבו נעשה שימוש במשחק מחשב, כחלק מפסיכותרפיה עם מטופל כבן 10.
עוזי בכור | 24/10/2014 | 1,932 צפיות | 2 תגובות, האחרונה מ‏יום ראשון ‏26 ‏אוקטובר ‏2014
מתי מסיימים? מתי עוצרים, קוטעים, נפרדים? וכיצד ניתן להצדיק מבחינה תיאורטית בחירה בנקודת סיום מסוימת? שאלות אלה נוגעות לאופן שבו מבינים את עצם הטיפול האנליטי, את הדרך שבה הוא פועל על המטופל ואת מהות החוזה בין המטופל לבין האנליטיקאי. כמו-כן, שאלות אלה נוגעות לנקודה בהיסטוריה של האגודה הפסיכואנליטית שבה היא מסיימת, עוצרת, קוטעת ונפרדת מן הפסיכואנליזה הלאקאניאנית.
23/10/2014 | 531 צפיות | תגובה אחת מ‏יום שני ‏27 ‏אוקטובר ‏2014
ספר זה מכיל מבחר מאמרים מעניינים ואינפורמטיביים שחוברו על ידי רבנים ופסיכותרפיסטים אורתודוקסים הרלוונטיים מאוד לפסיכותרפיסטים דתיים ולאלו המטפלים במטופלים דתיים. בין הנושאים והסוגיות הנדונים בספר: מערכת היחסים בין אנשי דת והמטפל, שיקולים מיוחדים בטיפול במטופל חרדי, יעוץ לבני נוער דתיים הומוסקסואלים, אתיקה של המטפל הדתי, ופסקים של רבנים בני זמננו ביחס למגבלות הלכתיות בטיפול.
שרון זק | 21/10/2014 | 1,462 צפיות | 3 תגובות, האחרונה מ‏יום שלישי ‏28 ‏אוקטובר ‏2014
כיצד נראה טיפול שבו המטפלת היא פסיכותרפיסטית גופנית? אילו שאלות שואל הפסיכותרפיסט הגופני, שכמעט ואינן נשאלות בטיפול פסיכודינמי קלאסי? כיצד ניתן להמשיג במילים חוויות גופניות? שאלות אלו ואחרות נדונו ביום העיון של בית הספר ללימודים מתקדמים בפסיכותרפיה גופנית בגישה התייחסותית. יום העיון נע בין המשגות תיאורטיות לבין חוויית של עבודה גופנית, כדי שהתשובות לשאלות הללו ייווצרו לא רק במחשבה ובראש, אלא גם, ואולי בעיקר – דרך הבשר והגוף.
אסתר כהן ויאן סרדצה | 19/10/2014 | 722 צפיות
במחקר זה נבחנו לעומק דרכי הטיפול בפסיכותרפיה בעשרים ילדים מטופלים, אחרי שאותרו בבתי הספר כסובלים ממצוקה פוסט טראומטית לאחר מלחמת לבנון השנייה. יומני טיפול שנוהלו אחר כל פגישה נותחו על מנת לאפיין את המרכיבים הטיפוליים בהם בחרו המטפלים להשתמש. כמו כן, נבדק הקשר בין הבחירה במרכיבים הטיפוליים לבין יעילותו של הטיפול. יעילות הטיפול נקבעה על ידי השוואת עוצמת בעיות ההתנהגות של הילדים המטופלים על פי דיווחי ההורים, בתחילת הטיפול ובסיומו. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהטיפולים היו תוצר אקלקטי של מרכיבים טיפוליים מגישות טיפוליות דירקטיביות ולא דירקטיביות. נמצאה עדות לכך הטכניקה הטיפולית "מתן שעורי בית להמשך העבודה בין פגישות הטיפול" והטכניקות הטיפוליות של "התערבות ממוקדת בטראומה", הינם בעלי מתאמים חיוביים מובהקים עם מספר רב של מדדי שיפור. לעומת זאת, "התמקדות ביחסים בין אישיים" היוותה גורם בעל קשר שלילי למספר מדדי השיפור, כאשר באופן מפתיע שכיחות השימוש בה הייתה התדירה ביותר. לבסוף, נמצא כי למרות הדיווח על הכשרה מתאימה בהתערבויות ממוקדות בטראומה, המטפלים חוו קושי כפול לבצע התערבויות אלו וגילו נטיות הימנעות מעיסוק בטראומה: (1) המטפלים יזמו עיסוק בחוויות מלחמה בתדירות נמוכה פי שלושה ביחס ליוזמת הילדים. (2) רק בשליש מהמקרים בהם הילד המטופל העלה את נושא המלחמה, המטפלים חקרו או הרחיבו נושא זה. לאור ממצאי המחקר הנוכחי, נידונות המלצות לגבי תהליך ההכשרה וההדרכה של מטפלים העובדים עם ילדים המצויים במצוקה פוסט טראומטית, ובפרט בעבור מטפלים העובדים במציאות טראומטית משותפת.
חנה גרפי פישר | 14/10/2014 | 1,144 צפיות
במאמר זה מבקשת המחברת להניח את היסודות לתיאוריה חדשה אשר מציגה את גיל החביון כשיאה של התפתחות מבנה העצמי. לפי תיאוריה זו, גיל החביון הוא רב-משמעות מבחינת ההתפתחות הרגשית, ומתקיימת בו דינמיקה פנים-נפשית, החותמת את מבנה העצמי והופכת אותו לבסיס לאישיות שתמשיך להתפתח ולהתגבש ברבות שנות חייו הבוגרים של האדם.