מאמרים

29/5/2016 | 299 צפיות
תרגום לעברית להרצאתה של ד"ר סוזנה מייאלו מפברואר 2016. במאמר זה מייאלו עוסקת בהשפעתן של חוויות במהלך ההריון והלידה על התפתחות הניצנים הנפשיים של העובר, ודנה באירועים ומצבים אשר עלולים להירשם כטראומטיים בנפש המתפתחת. בהרצאתה מעלה ד"ר מייאלו שאלה בדבר ההבדלים בין תינוקות שונים אשר חוו לכאורה אירועים דומים ברחם או סביב הלידה, ומציעה סברה בדבר קיומם של מנגנונים נפשיים מסננים כבר ברחם. ההשערה שלה היא כי התינוקות שהתפתחותם פגועה יותר, הם אלו שפחות עמדו לרשותם מנגנונים מסננים אל מול התרחשויות וחוויות תוך-רחמיות שעלולות היו להשאיר רישום טראומטי. היא מדגישה את חשיבותה של פונקציית ההכלה הפיזית והנפשית של האם על ההתפתחות ומתארת ארועים שונים שעלולים לאיים על תהליכים אלו (בעיות בריאות אצל האם או אצל הילוד, לידה טרם זמן, אובדן של תאומ/ה, אירועיים טראומטיים בחיי האם במהלך ההריון, הפלות שקדמו להריון ועוד). ד"ר מייאלו מדגימה את מחשבותיה באמצעות שתי וויניאטות קליניות מרתקות: טיפול בילד בן 8 אשר נולד פג ונפרד טרם זמנו מהמיכל החושי הרחמי וטיפול בילדה שנולדה אחרי רצף של הפלות ואשר אובחנה כאוטיסטית.
רועי סמנה | 24/5/2016 | 3,270 צפיות | 4 תגובות, האחרונה מ29/5/2016
מעט מאמרים נכתבו עד היום על כישלון בפסיכותרפיה, וספרים עוד פחות. הספר When Hurt Remains מקבץ 15 מאמרים של כותבים בעלי אוריינטציה התייחסותית, מקשת רחבה למדי של עולם הפסיכותרפיה (עם ייצוג נכבד לקולות ישראליים) וכולם מוקדשים לאותו נושא אפל ומושתק. רועי סמנה קרא אותו בעניין רב ומדווח עליו מבין הצללים.
רני לוי | 22/5/2016 | 1,286 צפיות
רני לוי השתתף בערב ההשקה שנערך לכבוד צאת ספרה של הפסיכואנליטיקאית חני בירן, "האומץ שבפשטות". הספר עוסק בהיבטים מרכזיים בתורתו של ביון, כשהוא משלב אף את תובנותיה התיאורטיים של בירן ותיאורי מקרה מועילים ומבהירים. במהלך הערב חיפשו המשתתפים אחר העובדה המבהירה והמרחב הנחוץ לחשיבה, העמיקו ברזי הקבוצה האנליטית והלא-מודע החברתי, ולמדו מהי גדילה דרך כאב.
20/5/2016 | 961 צפיות | תגובה אחת מ21/5/2016
הספר מתאר מסע קבוצתי לא שגרתי עם פסיכולוג אקזיסטנציאליסטי. במהלך המסע המטופלים שואלים את עצמם: האם חרדה היא מחלה שיש להכחידה? ואולי היא טומנת בחובה הזדמנות גדולה? בתום הטיפול מגיעים המשתתפים להכרה חדשה. האם ישתמשו בה ליצירת שינוי משמעותי בחייהם? בפרק הסיום של הספר מביא מנחה הקבוצה את סיפורו האישי, הקושר אירוע דרמטי מתקופת שירותו הצבאי לבחירתו להתמקצע כפסיכולוג.
ליאת נוימן | 18/5/2016 | 1,407 צפיות | 3 תגובות, האחרונה מ22/5/2016
כנס ישראל השני לפסיכותרפיה עמד בסימן קלאסיקה, אתגר והתחדשות. הוא כלל מגוון הרצאות, דיונים, מושבים ותערוכת פוסטים, שעסקו בהשפעה ההדדית בין הפסיכותרפיה לרוח התקופה. ניתנה במה לסוגיות כגון שמירה על מסורות טיפוליות לעומת שיטות טיפול חדשניות וההתאמה לצרכים המשתנים של הפרט והסביבה, וכן הופנה מבט לשאלות על מטרות הטיפול, על מרחב הקשר הטיפולי, על מקום התהליכים התוך-אישיים והבין-אישיים בחדר הטיפול ועל מהות הראיות להצלחת הטיפול.
 
לעיון בעלי הרשאה מקצועית בלבד
המחברים דנים בארבע שיחות מתוך טיפול באבי, 'מטופל שקשה להגיע אליו', אשר מבחינת האבחנה מציג מבנה נרקיסיסטי-פרוורטי. הפרוורסיה מומשגת כתוצר של סצינה ראשונית מעוותת שבה אבי אינו זוכה ליחס שהיה צריך לקבל כילד: יצירת גבולות ברורים ובניית יכולת לדחיית סיפוקים. מאידך גיסא, מתייחסים אליו כאל מבוגר: הוא מועצם מבחינה נרקיסיסטית ומקבל יחס עודף כאילו הוא בן הזוג של האם. מצב זה יוצר אצלו את המשוואה הסימבולית (symbolic equation) הכמו-פסיכוטית הגורסת שהילד הוא האב. הקואליציה המעוּותת והמעַוותת הזו בין האם והבן, בה האב נדחק לשוליים, נוצרת מתוך האכזבה של האם מהאב המולידה יחס סדוקטיבי כלפי בנה, שמוביל לכשל בפתרון התסביך האדיפלי וגורר התארגנות נרקיסיסטית פרוורטית.  
אישיות גבולית ואישיות סכיזואידית נחשבות כנמצאות בקצות הרצף של הפרעות האישיות, אולם התבוננות במבני העומק שלהן עשויה להצביע על דמיות (similarity) בדינמיקה, המתבטאת בכך ששני דפוסי האישיות מתמודדים עם ליקוי ביחסי האובייקט שלהם. בחלק א' של המאמר דנו המחברים באישיות הסכיזואידית, ובחלק ב' הציגו את האישיות הגבולית לסוגיה. בחלק הנוכחי יציגו המחברים כמה מקרים טיפוליים, כדי להדגים את מורכבות האבחנה, ובייחוד כדי להראות כיצד הגבולות בין אישיות סכיזואידית לאישיות גבולית מיטשטשים. המסקנה העולה מן הדוגמאות הללו היא שייתכן כי נחוצה ראייה אבחונית אחרת, שאינה מבחינה באופן דיכוטומי בין אישיות סכיזואידית לאישיות גבולית, אלא מביאה בחשבון את המשותף ואת השונה שביניהן.
4/5/2016 | 599 צפיות
בספר מביאה ד"ר ניצה ירום את ניסיונה והתבוננותה כפסיכולוגית קלינית וכפסיכואנליטיקאית, המדריכה שנים רבות פסיכולוגים המטפלים בילדים ובמתבגרים ומדריכים הורים, לאתגר שנדרש לעדכון ההורות כיום. הצורך בהבנת הפער הנפשי־תודעתי בין דורות ההורים והילדים כיום והצורך לשיתוף פעולה ביניהם הוא עומד בעיקרו של הספר מצפן להורות ראויה. זהו מצע למחשבה על הורות, ילדות והתבגרות בזמננו, יותר מאשר מאגר עצות פרקטיות. ויתרה מכך, ´רשתות הביטחון´ של העצות הפרקטיות הן מדומות ויכולות לנשל הורים משיקול הדעת ומאמון ביכולותיהם, בשעה שהם מסוגלים ללמוד לסמוך בהתנהלות ההורית על שיקול דעתם ועל דעת שותפיהם למסע — הילדים הראויים שלהם.
תגיות: ספרים