מאמרים

תגובות למאמרים
נתי קוזו:
מה שנכון נכון
רועי ששון:
תודה
02/07/2015 | 28 צפיות
עודד הוא ילד בגן בקיבוץ הסמוך לגבול עזה. עודד מספר בגוף ראשון על חוויותיוף על פחדיו ועל דרך התמודדותו עם אזעקות 'צבע אדום'. אזעקות אלו הן חלק מחיי היומיום של חבורת הילדים בקיבוץ, ועודד, כילד-בוגר, מבין את השגרה הזו, מצד אחד, אך חולם לשנותה, מצד שני.
מורית הייצלר | 28/06/2015 | 175 צפיות
הפסיכותרפיה הגופנית עברה דרך ארוכה מלידתה, בתחילת המאה הקודמת, ועד לפריחתה בעשורים האחרונים. מגישושים הססניים של מטפלים שהשתייכו לזרם הפסיכואנליטי המסורתי, כגון פרנצי וז'אנה, דרך גיבוש עקרונות ברורים על ידי רייך, תחילת דרכה של הפסיכותרפיה הגופנית הייתה מלווה בהתנגדות לעקרונות הבסיס שעליהם התבססה הפסיכואנליזה המסורתית, שדגלה בהפרדה הקרטזיאנית בין הגוף והנפש. עם השנים, תהליך מורכב של צמיחה והבשלה הוביל ממצב של התבדלות והתנגדות לממסד הפסיכואנליטי להידברות מחודשת, שהעשירה והעצימה את שני הצדדים. כיום, הפסיכותרפיה הגופנית זוכה להערכה מחודשת בעקבות ממצאים עדכניים בתחום חקר המוח, המעניקים סמכות מדעית להנחת הבסיס של כל אלו אשר תרמו להתפתחותה, הנחה הטוענת כי הגוף והנפש אחד הם, וכי אי-אפשר ליצור דיאלוג טיפולי פורה בלי לכלול את שניהם.
אודליה אלקובי | 23/06/2015 | 1,310 צפיות | תגובה אחת מ‏יום רביעי ‏24 ‏יוני ‏2015
רבים עסקו בסוגיית הקשב על היבטיה השונים ומתוך מצוקת התלמידים והשטח. נראה כי לרוב הפתרון האולטימטיבי הינו הפנייה לנוירולוג או לפסיכיאטר לשם הבחנת בעיית קשב וריכוז על בסיס נוירולוגי, זאת מתוך חשד לקיומה של בעיה במערכת העצבים שלא מאפשרת לילד את הפניות, הריכוז והרגיעה. אך מה עם אותם ילדים שהטיפול הפסיכיאטרי או הנוירולוגי לא עונה על צרכיהם? מה עם אותם ילדים שהטיפול התרופתי לא מסייע להם? ישנם ילדים שאינם קשובים או לחלופין בעלי תסמינים של הפרעות קשב וריכוז שאינם על בסיס נוירולוגי. אלו נובעים מגורמים נוספים להפרעות קשב, אשר תסמיניהם זהים לאלו הסובלים מהפרעת קשב וריכוז על בסיס נוירולוגי: הפרעות בשינה, בעיות בדם, לקות בשמיעה וגורמים רגשיים. ההיכרות עם הפרעות אלו תאפשר לאנשי החינוך ואנשי הטיפול לסייע באופן מיטיב יותר לאלו הסובלים מתסמינים של הפרעת קשב וריכוז. אז בואו ונקשיב לקשב.
חלי טל שלם | 21/06/2015 | 522 צפיות
בסדרה שיזמה הפסיכואנליטקאית דלית אבן, מטעמה של הועדה המדעית של החברה הפסיכואנליטית בישראל, מתקיימים מפגשים בין הקולנוע ובין הפסיכואנליזה באופנים מגוונים, בין הקהל המקצועי והקהל הרחב ובין גישות שונות בתוך הפסיכואנליזה. הסרט הוא כגורם מתווך המאפשר שיח והתבוננות מנקודות מבט שונות. במפגש החמישי בסדרה הוקרן הסרט "כשהנערים שרים". הסרט עוסק במציאותם של ילדי פנימייה קשי-חינוך או חסרי משפחות אחרי מלחמת העולם השנייה. מיד לאחריו הרצתה הפסיכואנליטקאית אורה גולדשמיט, שדנה באופן שבו אחת מן הדמויות בסרט מחוללת שינוי בנערים ובפנימייה כולה. גולדשמיט דנה באלמנטים ובמרכיבים המאפשרים את הטרנספורמציה, ובמקביל היא מתייחסת לטרנספורמציה שאנו עוברים כתוצאה מחוויית הצפייה.
רועי ששון | 17/06/2015 | 1,563 צפיות | 6 תגובות, האחרונה מ‏יום שלישי ‏23 ‏יוני ‏2015
הכנס הבין-לאומי, שהתקיים לרגל פרסום חלופת המכתבים בין יונג לבין תלמידו אריך נוימן, אירח אנשי אקדמיה מכל העולם, וכן את נציגיהן של משפחות יונג ונוימן. ההרצאות עסקו בנושאים מגוונים, ובהם אמנות ויצירה, ספרות ופילוסופיה, תרבות גרמנית ויהודית, ועוד. בסקירה זו מציג המחבר את תמצית ההרצאות מזווית אישית ואנושית.
ד"ר טלי סטולובי | 14/06/2015 | 1,612 צפיות | 2 תגובות, האחרונה מ‏יום ראשון ‏21 ‏יוני ‏2015
סטייל בהגדרתו מהווה שילוב של ביטוי עצמי ונורמות חברתיות, היות והוא מאפשר לאדם להיעזר באופנה כמרחב לביטוי עצמי. האדם לובש את מה שהוא בוחר מתוך המסגרת האופנתית הקיימת, וכך יוצר לעצמו דמות או זהות מובחנת, זאת מבלי להפוך לזר או מבודד מן החברה. לבחירות אלו, המייצרות אפיק לביטוי עצמי ולהגדרה עצמית, יש השפעה מרחיקת לכת על הפרט. תהליך הסטיילינג, שנועד לסייע לאדם למצות ולממש את המשמעויות של בחירות אלו, טומן בחובו אלמנטים טיפוליים. בהתבסס על הזיקה המתוארת בין סטיילינג לבין עולם הנפש, תוצג סקירה של עולם אופנה ושל תהליך הסטיילינג תוך שימת דגש על הכוח הטרנספורמטיבי הגלום בו.
חלי טל שלם | 09/06/2015 | 925 צפיות
המאמר הנוכחי סוקר את הרצאותיו המרתקות של כנס העוסק במפגש שבין כאוס ליצירתיות. אירית ערב, פסיכואנליטיקאית ופסיכולוגית קלינית וגתית בורשטיין, פסיכותרפיסטית ומטפלת בתנועה , יזמו את הכנס השני מסוגו שהתקיים במרכז ויניקוט בישראל. באופנים שונים, מרצי הכנס הזמינו את משתתפיו לשהות בכאוס, זה המאפיין את המפגש עם חוויות מפורקדות ולא מילוליות ומאפשר את היוולדותה של היצירה. יום העיון שילב בין חשיבה, חוויה ועשיה יצירתית.
תמר ארז וקלודי טל | 08/06/2015 | 1,620 צפיות | 2 תגובות, האחרונה מ‏יום שני ‏15 ‏יוני ‏2015
בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011 קמה ועדת טרכטנברג אשר המליצה על השלמת יישום חוק חינוך חינם מגיל 3. ואכן, למרבית הילדים בני 4-3 יש כיום נגישות לגנים ציבוריים. אולם התנאים בחלק ניכר מהגנים הללו אינם מאפשרים שגשוג רגשי ותנאי למידה מספקים, וכן אינם מאפשרים תנאי עבודה סבירים לצוותים החינוכיים. יתרה מזאת, הם אינם עולים בקנה אחד עם המדיניות המוצהרת של משרד החינוך בנוגע לעבודה בגני ילדים )חדד מה-יפית ,2010). במאמר זה מציגות המחברות את המוקדים הדורשים שיפור מיידי במערכות החינוך הציבוריות לילדים בני 4-3. בראשית מובאת סקירת ספרות העוסקת בהתפתחות בגיל הרך וכן במדיניות החינוכית המאפיינת תרבויות שונות המספקות תנאים מינימליים בגני ילדים. בהמשך מוצגים ממצאים ממקומות שונים בעולם המצביעים על תרומתן של מסגרות חינוך איכותיות להתפתחותם, ללמידתם ולרווחתם הרגשית של הילדים בגיל הרך, בייחוד לילדים שמגיעים מהשוליים החברתיים והכלכליים במדינות השונות. לבסוף, מוצגות המלצות לשיפור מערכת החינוך לגיל הרך בארץ, בדגש על גילאי 4-3.