מאמרים

נעמה בר-שדה | 23/11/2014 | 154 צפיות
הספרות העוסקת בפגיעה מינית נוגעת בשאלה "היה או לא היה" דרך התמודדות עם הכחשת הפגיעה מצדו של הפוגע ו/או הדמות שמודעת לפגיעה, בעיסוק עם הנפגעים אשר מכחישים ומדחיקים את הפגיעה, ובמפגש עם זיכרונות כוזבים לא מודעים או מכוונים. במאמר זה עוסקת המחברת בטראומת הפגיעה המינית כפי שהיא מוצאת את ביטויה בספר "הרחק מהיעדרו" מאת היוצרת שֶז, בסרט שעובד על פיו על ידי קרן ידעיה, ובהתכתבות ביניהם. להתקיימות הטראומה בנפש, הממוקמת ברצף "היה לא היה", קוראת המחברת "הינו".
20/11/2014 | 505 צפיות
ספר רב-משתתפים זה הוא פרי של עשרים שנות פעילות של גני שקד, מסגרת לילדים צעירים עם הפרעות מהקשת האוטיסטית. הספר משקף עבודה רב מקצועית, חינוכית-טיפולית (סייעות, גננות, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, פיסיותרפיסטיות, מדריכות DIR, פסיכולוגיות קליניות, פסיכותרפיסטיות, וליווי פסיכיאטרי) עם ילדים צעירים בספקטרום. הרשת הטיפולית הצפופה מתוארת מנקודות מבט שונות כשהחשיבה הפסיכואנליטית-התפתחותית מקשרת ביניהן ליצירת מארג מנומק בעל עומק תיאורטי וקליני.
ד"ר גד בן שפר | 19/11/2014 | 596 צפיות | תגובה אחת מ‏יום רביעי ‏19 ‏נובמבר ‏2014
הדיון המקומי הסוער בסוגית הזכרונות המודחקים הוא במידת מה המשכן של 'מלחמות הזיכרון' שהתרחשו בארה"ב בסוף המאה הקודמת וכללו עימותים בין קלינאים ואנשי טיפול לבין חוקרי זיכרון באקדמיה. ד"ר גד בן שפר, נזכר במאבקים ההם ומבקש לפזר את הערפל, אבל גם את אשליית הודאות כשהוא מצביע על הנטייה של כל צד להשליך תאוריה מוכנה מראש על הנתונים, מסביר מדוע יצירת זיכרון כוזב והדחקת זיכרון אמתי הם במידה מסוימת שני צדדים של אותו מטבע ומבהיר מדוע מהימנותה של תאורית ההדחקה בכלל לא רלוונטית לדיון המשפטי.
17/11/2014 | 703 צפיות
אל מול הדעות המפקפקות בקיומה של האמנזיה דיסוציאטיבית, מבקשת אורית נווה להסביר כיצד אירועים טראומטיים עשויים 'להישכח' ובמקרים מסומים אפילו לא להירשם בזיכרון כאירוע ברור שהתרחש ולהזכיר שהרבה יותר קשה להכיר בקיומה של התעללות על ידי אדם קרוב מאשר להכחיש אותה
פלג דור חיים | 16/11/2014 | 1,942 צפיות | תגובה אחת מ‏יום שני ‏24 ‏נובמבר ‏2014
הורים, מורים ומטפלים נתקלים פעמים רבות בהתקפי זעם אצל ילדים. התקפי הזעם מעלים שאלות ודאגות ביחס להתפתחותו של הילד ולהסתגלותו למסגרת החינוכית והמשפחתית. התפרצויות זעם עשויות להיות שכיחות יותר כאשר הילד חש חוסר אונים לנוכח המצוקה שלו והוא אינו מכיר ביטויים חלופיים ומעודנים יותר לכעס. המאמר דן בעבודה טיפולית עם התקפי זעם אצל ילדים ומדגים את הנאמר באמצעות תיאור מקרה.
רחל סובר | 14/11/2014 | 1,518 צפיות | 7 תגובות, האחרונה מ‏יום שני ‏17 ‏נובמבר ‏2014
רחל סובר חוששת שגילוי הדעת של 47 החוקרים ואנשי הטיפול בעניין הזכרונות המודחקים עלול לגרום נזק נרחב שיתבטא לא רק בפגיעה באפשרות של מי שעברה פגיעה מינית בילדותה לתבוע צדק, אלא גם באפשרות שתקבל טיפול נאות. מה יקרה למטופלת כשהמטפלת שלה מוצאת עצמה במתח בלתי אפשרי - כשהיא מבקשת לשמש 'עדה' לחוויתה הבלתי מתוקפת של המטופלת, בעוד מסביבה נשמעת דרישה לפקפק באמינות האירוע או החוויה, וכשמעל ראשה מרחפת סכנה של תביעת דיבה משום שבחרה להאמין.
13/11/2014 | 490 צפיות
ב-45 שנות פעילותו של המכון לקידום נוער ליצירתיות ולמצוינות מיסודה של ד"ר אריקה לנדאו השתתפו בפעילויותיו למעלה מ-40,000 תלמידים. עם זאת, על אף העובדה, שמאמרים רבים נכתבו על אספקטים שונים הקשורים לפעילויות המכון ולמשתתפים בהם, עד עתה לא נערכה עבודה שיהיה בה אפילו מעט מהסיכום הפנורמי לו ראוי מפעל כה ייחודי. כתוצאה מהמחקר המצומצמם בתחום, האמונות והדעות על מחוננות הרווחות בארץ אינן מסתמכות על נתונים שניתן לאמתם או להפריכם היא, שעיוותים רבים מתרחשים בכל הנוגע לפסיכולוגיה של מחוננים ולדידדקטיקה של מחוננים. ספר זה, המרכז ממצאים דמוגרפים הנוגעים לילדים המחוננים שהשתתפו בפעילות המכון במשך שלושה עשורים, נועד לתקן – ולו במידה מזערית – מצב זה.
כרמלה שטיין | 11/11/2014 | 709 צפיות
מהי מחויבותו של הפסיכולוג המיוני כלפי האדם העומד למיון ומהיכן נגזרת מחויבות זו? בכתבה מסופר דרך תיאור מקרה על הדילמה המלווה את עבודת הפסיכולוג המיוני, כשמחויבותו הרשמית היא לארגון היוזם את המיון ולא לפרט העומד למיון.