תאריך פרסום: 01/09/2010
הפסיכולוגיה החיובית היא ענף בפסיכולוגיה העוסק בבריאות נפשית ובהגדלת תחושות האושר ושביעות הרצון מהחיים. בתחום הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי התפתחו תפיסות דומות לאלה של הפסיכולוגיה החיובית, שלפיהן חיים ללא סבל אינם המטרה הסופית של פסיכותרפיה, אלא גם הגברת רגשות חיוביים, שיפור שביעות הרצון מהחיים, וסיוע בבניית חוסן פסיכולוגי מול קשיי החיים. עם זאת, מחקרים הראו כי מטופלים הסובלים מהפרעות חרדה ומצב רוח מדווחים על רווחה נפשית נמוכה בהשוואה לקבוצת ביקורת, גם לאחר טיפול CBT מוצלח. ממצא זה מזמין בחינה של אפשרות לשילוב בין תיאוריות וכלים מתחום הפסיכולוגיה החיובית לבין טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. תחום החרדה החברתית הוא תחום בו יכול להיות מפגש מעניין בין שני התחומים.
תאריך פרסום: 28/08/2010
לאורך השנים התייחסה הספרות הפסיכואנליטית פעמים רבות, בהקשרים שונים, לתשוקה לא לדעת ולקושי לשאת את חווית אי-הידיעה. מאמר זה בא לסקור, לאסוף ולארגן את אוצרות הידע הללו ומטרתו המרכזית היא להזכיר לנו את ייסורי הידיעה (הכאב, הסכנה, האחריות הכבדה ותחושת אי-הידיעה) ואת מכאובי חווית אי-הידיעה (המפגש עם הבלתי-ידוע, הפרידה מהמוכר וההתמודדות עם פגיעה נרקיסיסטית), על מנת שנוכל להיות אמפתיים יותר לצורך שלנו ושל מטופלינו להימנע משניהם.
תאריך פרסום: 24/08/2010
במאמר "על זיכרונות מחפים" משתף פרויד את הקוראים בתהיותיו לגבי המנגנונים הנפשיים הפועלים בעת התהוות זיכרון הניתן למסירה. פרויד שואל את עצמו מדוע על אף שאיננו מטילים ספק בעובדה כי חוויות ילדותנו משפיעות על מהלך כל חיינו, איננו מוצאים להן עקבות של ממש בזיכרוננו כאנשים בוגרים. כיצד אפוא מגיע מטפל בגישה אנליטית אל החלקים המשמעותיים של החוויה, אשר עקבותיהם רחקו מהתודעה? במאמרו "הלא מודע", פרויד מלמד אותנו כי מה שאיננו מודע ושהודחק יכול לעלות אל התודעה רק כאשר הוא נקשר בייצוגיי מילים, כלומר כאשר החוויה נקשרת למילים שייצגו אותה. הסבר זה מאפשר לנו להבין את הטכניקה של האסוציאציות החופשיות.
תאריך פרסום: 22/08/2010
בבית של סבא וסבתא ללי רואה תמונה של איש שהיא לא מכירה.
מיהו האיש? לאן הוא נעלם? למה כשהיא שואלת עליו כולם נבוכים?
סבא וללי פותחים יחד תיבה, ועד סוף הסיפור הם ידעו מי היה האיש בתמונה,
יגלו מה קרה לו, וידברו על מה שללי לא העזה לשאול קודם.
תאריך פרסום: 21/08/2010
התקשורת בחברה המודרנית, ובמיוחד בחברות מרובות אסונות כשלנו, מפגישה אותנו עם חוויות של סופיות וארעיות יותר מאשר בעבר. בהיעדר דיבור ישיר על אודות המוות, אנו מפקירים את הילד להשלמת החסר בעזרת דמיונו בלבד. ככל שהילד חש בהימנעות הסביבה מלגעת בנושא כלשהו, כך גוברת משיכתו לחפש מידע ותשובות. ככל שהסביבה - ההורית, המשפחתית והחברתית - נמנעת מלגעת בנושא המוות, כך צפוי שהילד יפליג לפחדים שעשויים להתקבע כ"פחד מהפחד". חרדת מוות זאת היא פחד שניוני, המאיים יותר מפחד המוות המולד, הטבוע בנו כחלק מיצר ההישרדות. במקרה של השתקה, החרדה עלולה להתגבר ולהוביל להסתגרות, תוך סיכון להעצמת חוויה פנימית של כליון ותוהו.
5 תגובות, האחרונה מיום רביעי 01 ספטמבר 2010
תאריך פרסום: 18/08/2010
טיפול נפשי בשלבי הגסיסה, כמו גם ליווי רוחני, הם שני תהליכים חשובים ומשמעותיים המוצעים לחולים בחודשים, שבועות ובימים האחרונים לחייהם. רובנו חיים בהכחשה עמוקה לגבי מותנו המתקרב, הכחשה הדורשת עימות חזיתי כואב כאשר האדם העומד מולנו הוא חולה סופני. לכאורה, מיומנויות אימון אישי רחוקות ואינן רלוונטיות לאנשים במצבים רגשיים קיצוניים כהתקרבות למוות: הרי אימון מתמקד ביכולות, במשאבים, בתכנון לעתיד, לא ברגשות עמוקים כמו פחד, אהבה, געגוע, חרטה, סליחה. אולם דווקא כאן, כשמרחבי ההעברה (transference) גם אם הם חשובים, לא עוד יכולים להיות מוקד העבודה הטיפולית, כשהמטרות הטיפוליות מצטמצמות לעתיד הקרוב מאוד, לכאן ועכשיו, ועם זאת מתרחבות מאוד (להכיל את בני המשפחה, את החברים, את סביבת החולה), דווקא כאן מיומנויות אימון מהוות כלי עוצמתי, עמוק ורלוונטי לעודד תהליכי שינוי וקבלה חיוניים הכרחיים אצל חולים סופניים ובני משפחותיהם. המאמר הנוכחי פורש חוויות ליווי-אימון שעוד לא גובשו לכדי מודל ברור, תוך ניסיון לתת רקע תיאורטי וקליני לשיח שנפרש בין המלווה-מאמן לבין החולה. הדרך מכאן ועד פיתוח מודל קליני עוד ארוכה.
תאריך פרסום: 17/08/2010
אחת הדרכים הפשוטות והאוביקטיביות לאבחון הפרעת קשב הוא בדיקת EEG שמנותחת באופן כמותי ולכן נקראת Quantitative EEG. ישנם המאמינים ש QEEG יהיה הסמן הביולוגי הזמין והנכון הבא שייכנס ל-DSM. ילדים ובוגרים עם ADHD מפגינים לרוב דפוס גלי מוח שבו קיים עודף ניכר של גלים איטיים (גלי טיתא או גלי אלפא) בחלק הקדמי (פרונטאלי) של המוח. דפוס כזה מעיד שאותו איזור עובד לאט מדי ובצורה לא יעילה.
תאריך פרסום: 16/08/2010
האם אתם מאושרים?
האם אתם אוהבים את עצמכם כפי שאתם?
האם אתם מעריכים את עצמכם?
האם אתם מקבלים את עצמכם?
האם גיליתם את הטוב שבכם?
האם אתם מצליחים לממש את הפוטנציאל שלכם?
לפניכם סל כלים, שאלונים, תרגילים וסודות שישנו את חייכם.
מומלץ בעיקר עבורכם, ילדים ובני נוער בגילאי 10-18 המשתוקקים לצאת למסע מרתק בו תכירו את האדם החשוב ביותר בחייכם - אתם עצמכם! תוכלו לאמן את עצמכם, תבינו כיצד לפתח מודעות עצמית, לתקשר היטב עם צעירים ומבוגרים, להגשים את חלומותיכם.