מאמרים, הרצאות ופורום להורים ולאנשי חינוך (מורים, גננות ועוד) בארץ ובחו"ל בנושאי הורות, ילדים, זוגיות, סבתאות, מערכת החינוך, ארגונים ועוד - מאת הפסיכולוג חיים עמית ובהנחייתו.
שלום חיים,
לאחרונה שמנו לב, בעלי ואני, לתופעה מוזרה מאוד.
בכל פעם שהבן שלנו לא מצליח בפעילות זו או אחרת /לא מקבל את מה שהוא רוצה בתנאים שלו / חוטפים לו משחק או צעצוע (חברים או אחיו הקטן) וכו'... הוא מתחיל לבכות ולצרוח בלי הכרה. במהלך הבכי והיללות אנחנו לא מדברים איתו או מנסים להרגיע אותו אלא נותנים למצב לחלוף ורק לאחר מכן אנחנו יושבים איתו לשיחה קצרה ביותר ומנסים יחד איתו להבין כיצד הוא יכול לפתור את הבעיה שאליה נקלע בפעם הבאה. אנחנו לא שואלים למה בכית או מה יצא לך מהבכי.
גם הדיבור הפך מדיבור רגיל וברור לדיבור יללני.
אנחנו משבחים אותו במשימות שהוא מצליח ובמשימות שבהן הוא פחות מצליח אנחנו מעודדים אותו לנסות שוב ושוב עד שיצליח , אבל עושה רושם שהוא מנסה להשיג תשומת לב שלילית דרך ההתנהגות הזו . מה עושים במצב כזה ?
בברכה,
סופי
כניסת חברים
מנהלי הפורום
חיים עמית
כעת בפורום 
דפיות פורום 
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לפורום
תשומת לב
שלח דואר לחיים עמית
הצג כרטיס ביקור
הודעות נוספות בפורום
ברצון [ל"ת]