| מאת: | עינת | תאריך: | 24/12/2011 09:56 |
נושא: |
אם יחידנית | | תוכן: | חיים שלום,
שמי עינת ואני אם יחידנית לאמרי בן שנתיים וחודשיים.
רציתי להתייעץ מתי וכיצד כדאי לספר לו על היעדר אבא בחייו.
יש לציין שהוא עדיין לא שואל שאלות, אך יש לו בן דוד בן 3 שכן שואל את ההורים שלו שאלות כמו "מי/איפה אבא של אמרי" וכו'.
השבוע הם היו שניהם יחד ובאיזושהי סיטואציה אמרו לבן דוד ש "אבא עוד מעט יבוא" ואז הוא אמר לאמרי "אמרי, לך אין אבא", ואמר את זה כמה פעמים. אמרי הסתכל עלי ובשלב זה לא הגבתי ספציפית על העניין (הייתי אמורה לומר משהו? אם כן, מה?) אבל ברור לי שאני צריכה להתכונן לסיטואציה ולהכין גם את אמרי.
באיזשהו שלב תכננתי לומר לו שיש שני סוגים של אבות, יש אבא שמוליד ויש אבא שמגדל, ולו יש אבא שהוליד אותו אבל הוא לא חי איתנו, והמשפחה שלנו כוללת אותי ואותו. אבל נדמה לי שההסבר הזה מתאים לגיל מאוחר יותר (מתי?)
נדמה לו שלא נכון לומר "לך אין אבא", גם כדי לא להדגיש את ה אין, וגם כי ביולוגית זה לא ממש נכון.
1. האם כדאי ליזום ולומר לו משהו, או לחכות שהשאלות יבואו מצידו? כאמור, אמירות מהסביבה כבר ישנן ואני רוצה שהוא (ואני) נתמודד איתן טוב
2. מה לדעתך ההסבר הנכון בגיל הזה, לעצמו, וגם כתשובה שיאמר לילדים אחרים כאשר הנושא יעלה (או שאני אומר)? שמעתי ברדיו שזוג הומואים שאלו מה לומר לבן שלהם לגבי אמא שלא נמצאת בתמונה (פונדקאית שלא תהיה בקשר עם הילד), והציעו להם לומר בשלב הזה ש "אמא גרה רחוק ואנחנו המשפחה שלך". האם נכון לומר לו משהו כזה? האם זה לא משדר מסר שהיא קיימת ומתישהו יהיה אפשר לפגוש אותה?
3. האם יש לך נסיון עם תגובות כאלה ואחרות של ילדים שסיפרו להם דבר כזה או אחר?
המון תודה מראש,
עינת
|
|
כניסת חברים
מנהלי הפורום
חיים עמית
כעת בפורום 
דפיות פורום 
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לפורום
לא יפגוש בקרוב
שלח דואר לחיים עמית
הצג כרטיס ביקור
הודעות נוספות בפורום
האין לעומת היש