מאת: | עינת | תאריך: | 10/12/2011 08:55 |
נושא: | לשבת לידו בלילה | תוכן: | שלום רב,
הבן שלי בן שנתיים וחודש.
עד לפני כמה שבועות, כשהלך לישון הנחתי אותו במיטה בחדר שלו (אחרי שיר ערש בדר"כ), יצאתי מהחדר, והוא נרדם.
בשבועיים האחרונים התחילה תופעה שהוא מבקש ממני לשבת בכיסא על ידו (אין לי מושג מה גרם לזה). כשאני משכיבה אותו לישון זה לא מפריע לי. אני רק יושבת שם ואחרי כמה דקות הוא נרדם ואני יוצאת.
הבעיה היא שגם כשהוא מתעורר באמצע הלילה, זה חוזר על עצמו. הוא חוזר לישון אבל רוצה שאשב על ידו. יש פעמים שלוקח די הרבה זמן עד שהוא נרדם (בלילות האחרונים הוא חולה אז זה לא מדד, אבל שואלת באופן עקרוני), וזה מתיש אותי. גם כך חסרות לי שעות שינה, והעייפות שלי במהלך היום גדולה (דבר שפוגע כמובן בתפקוד שלי). יש לציין שאני אמא חד הורית, כך שאין לי מישהו שיחלוק איתי את הקימה בלילות.
כשיש לילות שאני צריכה לקום מוקדם למחרת, או כשאני נורא עייפה (שזה רוב הזמן), אני לוקחת אותו למיטה שלי אם אני רואה שעובר זמן רב והוא לא מצליח להירדם.
יש לציין שהוא לא מבקש את זה (פעם אחת הוא אפילו לא הסכים לעבור).
אני מפחדת שאם אמשיך לקחת אותו למיטה שלי, הוא יתרגל לזה, ולאורך זמן זה לא יתאים לי.
מה שכן, כשהוא לידי הוא ישן מצוין, ונראה שאין את כל ההתעוררויות שקורות כשהוא בחדר שלו.
מה לדעתך הפתרון למצב הזה? האם לקחת כמה ימים בהם אני לא מלמדת למחרת (אני מרצה), ופשוט לשבת לידו, גם אם זה ייקח זמן? גם בימים בהם אני לא מלמדת יש לי המון עבודה בבית (הכנת הרצאות ועוד), אבל זה פחות קריטי
האם לומר לו שבאמצע הלילה אני לא יושבת לידו, ולצאת ולהיכנס (כי בטוח יבכה) עד שיפנים?
משהו אחר?
ועוד משהו,
כבר היתה תקופה שישן לילות שלמים. אין לי מושג מה החזיר אותו אחורה . . . זאת לא המחלה שלו. התופעה התחילה עוד קודם.
תודה מראש,
עינת
|
|