מאת: | סיגל | תאריך: | 29/11/2011 09:49 |
נושא: | הכנת שיעורי בית - תחושת מלחמת התשה | תוכן: | אני אם לשני בנים בן 10 ו 7, סדר היום שאני מנסה להעביר לילדיי הוא" הגעה מביה"ס זמן חופשי של כשעה ארוחת צהריים, תחילת הכנת שיעורי הבית ולאחר מכן הילדים יכולים לעשות כרצונם (חוגים,חברים,טלוויזיה,מחשב וכו'). מה שקורה בפועל שהילדים מורחים את הזמן שעות רק לא להתיישב ולעשות שיעורי הבית, מבקשים טלויזיה, מחשב רק לכמה דקות ומבטיחים שאח"כ יעשו שיעורים, (היה ניסיון מצידי לראות האם הם באמת עומדים בזה, אך כמובן שזה לא צלח). אני לא מוותרת לילדים אפילו שזה לוקח שעות כל יום בכדי שייסימו את המטלות שלהם (שיעורים) וזה מתסכל העצבים שלהם ושלי, הבכי, המרמור, המילים הלא יפות שלהם (תחושת מלחמת עולם). מה לעשות, האם להמשיך בדרך זו? כל דרך אחרת להקל עליהם עברה ללא הצלחה ומצאנו את עצמנו בהכנת שיעורים עד 21:00 בלילה.
יש לציין שאני מתמודדת איתם לבד, בעלי עד שעות מאוחרות בעבודה.
מה עושים? |
|