מאמרים, הרצאות ופורום להורים ולאנשי חינוך (מורים, גננות ועוד) בארץ ובחו"ל בנושאי הורות, ילדים, זוגיות, סבתאות, מערכת החינוך, ארגונים ועוד - מאת הפסיכולוג חיים עמית ובהנחייתו.
הבן שלי בן 3, באופן עקרוני מעולם לא אהב ללכת לישון אבל ישן טוב.נרדם בצורה עצמאית ולכל היותר קורא לנו לשבת כמה דקות לידו...
בשנה האחרונה אנחנו לא מצליחים לגרום לו לישון צהרים כשהוא איתנו בבית, בגן נרדם בלי בעייה בבית ממש מתעקש שלא לישון ובאיזשהוש לב ויתרנו על המלחמות מולו...
לאחרונה הוא התחיל במנטרה של "אני לא רוצה לישון ולא לנוח בכלל" וחוזר על זה שוב ושוב....
כל לילה צריך בשכנועים להכניס אותו למיטה....
טוען שלא נעים לו לישון וכדומה ובוסף משתכנע כשאנחנו לוקחים אותו ביד למיטה ויושבים קצת לידו.
נראה שמהגמה בעינין היא של התדרדרות לאורך זמן...נשמח לשמוע אם יש טיפים לאיך להגיב לו בנושא .
אני אציין בנוסף שאנחנו משתדלים מאוד להגיע הביתה לקראת שש שבע לכל המאוחר כדי שיספיק םג קצת לשחק לקרוא ספרים וכו...
יש לו שיגרת שינה קבועה (ארוחת ערב ,מקלחת,סיפורים) והוא הולך לישון בשמונה וחצי.
אחותו בת השנה הולכת לישון בשבע וחצי וגם היא לרוב מתנגדת להליכה לישון....