מאמרים, הרצאות ופורום להורים ולאנשי חינוך (מורים, גננות ועוד) בארץ ובחו"ל בנושאי הורות, ילדים, זוגיות, סבתאות, מערכת החינוך, ארגונים ועוד - מאת הפסיכולוג חיים עמית ובהנחייתו.
אני לא ממש יודעת איך להתחיל אבל אני אנסה יש לי ילד בן 11 וחודשיים שלעתים נדמה לי שהוא לא מבין מהנדרש ממנו ואני אפרט: מס דוגמאות:היום הגעתי הביתה ומצאתי שהוא שיחק במצית ואף אפילו הצית דפים שאלתי אותו למה והוא משעמם לי,נלחצתי מאוד וכעסתי וצרחתי דוגמא נוספת אתמול הוא שבר את המשקפיים שהיו בסך הכל בני ארבעה חודשים ועלו לי 1000 שח. לאחרונה סגרתי לו את המחשב כיוון שמצאתי שהוא כל היום במחשב ללא הפסקה רואה משחקי כדורגל וזה הכל. הילד שמן מאוד במהלך החופש .אני מוצאת את עצמי מענישה אותו הרבה ומגבילה אותו אך לא ממש איכפת לו וזה ממש מציק לי הוא ממשיך לטעון אני לא רוצה חברים שאף אחד לא יהיה חבר שלי וזה אני ואני לא אשתנה .בכיתה הילד לא ממש חברתי והוא מסוגל להרבה יותר הן מבחינה חברתית והן מבחינה לימודית.,השנה הוא החליט כי הוא יתעקש על כל דבר גם אם הדבר שטותי ,בכדי שלא ידרכו עליו וירמסו אותו. כיוון שבשנה שעברה הוא "סומן" כילד חנון הילד לא מרבה לדבר שוחחתי מס פעמים עם המורה שלו והיא אומרת שהוא ממוצע ואין "תקלים" חברתיים ברצוני שתבין כי עברנו למקום חדש מזה כשנה וחצי וזוהי בעבורו השנה השנייה בביהס הנוכחי.בביהס הקודם היה לו טוב יותר כיוון שהיה מ"אותגר" במס פרוייקטים . אני מוצאת את עצמי כמו תקליט חוזרת המון פעמים על משפטים שבאים על אוזן ערלה ואני לא ממש יודעת לאן לפנות הילד שלי מתדרדר למול עיניי אני מקניטה אותו ובעלי הרים ידיים .אנו מוצאים את עצמנו מנהלים וויכוח עליו ואובדי עצות ניהלנו איתו אינספור שיחות טובות והוא הבטיח שישתדל ואני מעודדת אותו לכך אפילו לאחרונה הבטחתי לו וקניתי לו מינוי למשחקי כדרוגל עם בעלי אך לצערי בעלי היום כבר אמר לו כעונש אין משחקי כדורגל. נראה לי שאני ממש לא מגיעה אליו והוא לא איתי מבקשת עזרה דחופה .