מאת: | אבישג | תאריך: | 27/9/2011 17:08 |
נושא: | עצבים וחוסר סבלנות | תוכן: | שלום עמית
בני בן שנה ותשעה חודשים.
פעמיים בשבוע אני עובדת עד מאוחר ואביו אוסף אותו מהגן ומבלה איתו את אחה"צ.
בתקופה האחרונה אני מרגישה שבעלי חסר סבלנות וכועס המון על הילד.
הוא רואה בהרבה מעשים שלו כנסיון למרוד בסמכות.
הנושא הזה היה תמיד רגיש אצלו , והדהד לו בראש שזה תחום שיהיה לו קשה להתמודד איתו. (הרצון להיות מחנך , עם סמכות , אדם שמקשיבים לו ).
אני דווקא חושבת שהחוזק שלו מתבטא בדוגמא האישית שהוא נותן לילד, שהיא נפלאה.
בכל אופן, בכל פעם שאני מתקשרת לשמוע איך הולך או ששואלת בסוף היום איך היה- תמיד יש תחושת מתיחות, חוסר רוגע, עצבים . ולרוב זה על דברים פשוטים- כמו שהילד זרק אוכל על הרצפה ולא הקשיב למרות שביקש ממנו כמה פעמים להפסיק. או שכל הזמן קם מהכסא ולא מוכן לשבת לאכול בצורה רציפה.
כל ההסברים על כך שגם כשאני איתו זה קורה, אבל שזה ילד, וזה הגיל, וצריך סבלנות...
האם יש לך הצעה בנושא? אני מבינה שזאת ההתמודדות שלהם ביחד, שלא בכל דבר אני צריכה להתערב. חבל לי שיהיה בניהם מתח שמבוסס על תפיסה של בעלי שאין לו סמכות. לדעתי זאת פרשנות שלו למעשים שהילד עושה ולאוו דווקא המציאות כפי שהיא.
מה דעתך? |
|