כניסה כניסת חברים
חזרה לקהילהיעוץ ותמיכה פסיכולוגית לילדים בני-נער והוריהםhttps://www.hebpsy.net/aviv
 הפורום הוקם בימים אלה של מלחמה והפצצת ישובים, אירועים ששיבשו את תוכניות החיים הרגילות שלנו, ופגעו בחלק מאיתנו פיזית ונפשית. הפורום מיועד ליעוץ ותמיכה פסיכולוגית לילדים בני-נער והוריהם. הפורום

אביב - פורום יעוץ ותמיכה פסיכולוגית לילדים בני-נער והוריהם


רמת אבטחה: פתוח לכולם

תצוגה 
פרופיל מקצועי ופרטים ליצירת קשר, ברשימת חברי הקהילה בפסיכולוגיה עברית, 45ש"ח לחודש בתשלום שנתי
לחצו כאן להוספת מודעה מיידית
מנהלי הפורום מנהלי הפורום
כעת בפורום כעת בפורום   [כל ההודעות...]
הפורום מסיים... - צוות אביב
יעוץ - מיכל
הילד המופרע! - מריאנה
דפיות פורום דפיות פורום  [+] הוסף דפית
פרופיל מקצועי ופרטים ליצירת קשר, ברשימת חברי הקהילה בפסיכולוגיה עברית, 45ש"ח לחודש בתשלום שנתי
לחצו כאן להוספת מודעה מיידית
בחסות המכון הבינלאומי להתמקדות בניו-יורק. וקורסי התמקדות פרונטליים.
מערכת 'בינינו' מזמינה אתכם.ן לשלוח תקצירים בני 200 מילים לקראת הגיליון הקרוב.
 
 עבור לאשכול הדיון הקודם לאשכול הקודם | עבור לאשכול הדיון הבא לאשכול הבא | חזרה לפורום חזרה לפורום
מאת:ליאוריקתאריך:26/7/2006 23:58

נושא:

חרדות ופחדים....
תוכן:אני בת 16, אני מצפון הארץ, מאיזור עמק יזרעאל. מאז תחילת המלחמה נורא קשה לי ואני נמצאת בחרדות ופחדים נוראיים. אני לא אוכלת כמו שצריך, או לא אוכלת בכלל... מקיאה...לא ישנה כמו שצריך, או שאם אני כבר מצליחה להירדם אני מתעוררת כל שעה. כל משאית שעוברת ליד הבית גורמת לי להילחץ, ולפעמים אני שומעת אזעקות באוזניים גם כשאין אזעקות. יש לי מחשבות רבות שמפחידות אותי, ואני לא תמיד מצליחה להשתלט עליהן.

אף על פי שתודה לאל עוד לא הגיעו אלינו הקטיושות אני נורא חוששת. בכל פעם שיש אזעקה אני מתחילה לרעוד, בין אם אני מרגישה את הפחד ובין אם לא.
ביום שנפלו הקטיושות בנצרת נכנסתי לחרדה ודיכאון רציני ואמא שלי החליטה לשלוח אותי לדודים במרכז לזמן מה, וחזרתי לפני מספר ימים חזרה הביתה...

אני די בוגרת לגילי ולכן רוב החברים שלי גדולים ממני ב-3 4 ו-5 שנים... ורובם נמצאים כרגע בצבא.
רובם נמצאים ביחידות קרביות.
ואני נורא פוחדת שיקרה להם משהו.

ההורים שלי גרושים ואבא שלי גר באיזור חיפה והקריות.
זהו גורם נוסף לחששות שלי.
בכל פעם שאני רואה שהייתה אצלם אזעקה אני נלחצת ומנסה להשיג אותו...
ולא תמיד אני מצליחה. ואז מתחילה הפאניקה...

דבר נוסף שרציתי לציין הוא שבד"כ אני לא מתקשה לבכות. אני בוכה מכל דבר קטן.
זה עוזר לי ומשחרר אותי. ומאז תחילת המלחמה אני כמעט ולא מצליחה לבכות... ונורא קשה לי עם זה.

בקיצור, ישנם גורמים רבים לחששות שלי.
רציתי לדעת אם יש לכם איזושהי הצעה בשבילי להתמודדות עם הלחץ והחרדה...
כי אני לא מצליחה לתפקד ככה...
אני כל הזמן מבקשת מאמא לסוע מכאן, אבל היא אומרת שאני צריכה ללמוד להתמודד עם המצב הזה מכיוון שיכול להיות שהוא ימשך פרק זמן ארוך.

מקווה מאוד שתוכלו לעזור לי או לייעץ לי.
תודה,
ליאוריק.

תגובות
ללא תגובות פחדים וחרדות : צוות אביב
27/7/2006 19:31
תאריך:
ללא תגובות פחדים וחרדות : צוות אביב
27/7/2006 21:19
תאריך:
27/7/2006 23:16
תאריך:
 עבור לאשכול הדיון הקודם לאשכול הקודם | עבור לאשכול הדיון הבא לאשכול הבא | חזרה לפורום חזרה לפורום