הפורום הוקם בימים אלה של מלחמה והפצצת ישובים, אירועים ששיבשו את תוכניות החיים הרגילות שלנו, ופגעו בחלק מאיתנו פיזית ונפשית.
הפורום מיועד ליעוץ ותמיכה פסיכולוגית לילדים בני-נער והוריהם. הפורום
אני אם לשתי מתבגרות,בגילאי 15 ו 13.אנו מתגוררים בעיר רחובות. אני די נדהמת מהתגובה האדישה של בנותי.אין בהן תחושת הזדהות ואמפטיה למתרחש בצפון הארץ.והן עסוקות בעניינים השיגרתים והיומיומים כרגיל,ואף מציינות שזה לא נוגע להן. יש לצין שביום יום הן כן רגישות ואמפטיות למשל לבעלי חיים,לצדק חברתי וכדומה. מה דעתכם? האם זה נורמטיבי? מה כדאי לעשות.
מרים