| מאת: | שרה | תאריך: | 3/6/2018 22:56 |
נושא: |
אולי צריכה טיפול? | | תוכן: | אני בת 27, חרדית לשעבר (יצאתי בשאלה לפני חצי שנה), אני גרושה חצי שנה, אני אם יחידנית לתאומים בני 5.
לפני כשנה וחצי (12.1.17) הבת שלי (הייתה בת שנה) נפטרה, ומאז אני לא ממש מצליחה לחזור לעצמי.
עובדת יום כן ושבועיים לא, יש ימים שאני בכלל לא מצליחה לקום מהמיטה והשכנה שלי מתפקדת עם הילדים במקומי.
כמעט ולא ישנה, כמעט ולא אוכלת, יש לי התקפי חרדה והתקפי זעם. אני הפכתי מאמא שאכפת לה חמה ודואגת לאמא קרה וחסרת סבלנות.
זה התחיל מאז שהקטנה שלי מתה..
אני רק רוצה להיות אמא טובה לילדים שנשארו לי. כי ברגע הזה שהילד שלי בוכה ואומר לי "אמא, אני אוהב אותך אל תהיי עצובה, תהיי איתי ותחייכי" - זה שובר.
זה רגע כזה שהגוף מאבד תחושה והמוח מתערפל, וכמו במבול הכל מוצף וזה רגע שבו אני מבינה שהגיע הזמן לבקש עזרה.
אני לא יודעת איך זה עובד, איך עושים את זה, איך בוחרים מטפלת, איך בוחרים את סוג הטיפול (קראתי באינטרנט וזה בלבל אותי)
אני מבולבלת מכל זה.
אני באמת באמת לא יודעת מה אני צריכה, ואיך אני צריכה, ומה נכון ומה לא - אני רק יודעת שאני צריכה לחזור להיות אמא.
יש לי שני ילדים שהם בחיים, שצריכים אמא, שחייבים אותי איתם. שמרגישים לבד. שגם עוברים תקופה לא קלה. פתאום אין אבא בבית, פתאום הם לא הולכים לישיבה, ואין להם את המלמד שלהם, והם לא לומדים עם אבא, פתאום הם לא חייבים לשים כיפה וללכת לבית הכנסת כבר אין קידוש ביום שישי.
פתאום הם רואים אותי מעשנת בשבת ומדליקה אור. לא רואים אותי עושה ברכות השחר או תפילת שמע.
ופתאום.... הם גם איבדו את אמא שלהם |
|
כניסת חברים
מנהלי הפורום
רוני נוה פרישוף
כעת בפורום 
דפיות פורום 
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לפורום
השתקמות מאובדן
שלח דואר לרוני פרישוף
הצג כרטיס ביקור
הודעות נוספות בפורום