כניסת חברים
חזרה לקהילהרוני פרישוף , פסיכולוגית קליניתhttps://www.hebpsy.net/Roni
 רוני פרישוף, פסיכולוגית קלינית בתל אביב. מדריכה בטיפול נפשי. באתר ניתן למצוא כרטיס ביקור, "אני מאמין" מקצועי, מאמרים, קישורים ופורום בנושא פסיכולוגיה, טיפול נפשי ועניינים שבנפש.

שיחת נפש
רמת אבטחה: פתוח לכולם

 
מנהלי הפורום
כעת בפורום   [כל ההודעות...]
תודה - דנית
חרדת נטישה... - רוני פרישוף
מיניות בטיפול - רוני פרישוף
מגבלות הפורום - רוני פרישוף
דפיות פורום  [+] הוסף דפית
 
 הוספת תגובה הוסף תגובה חדשה | עבור לאשכול הדיון הקודם לאשכול הקודם | עבור לאשכול הדיון הבא לאשכול הבא | חזרה לפורום חזרה לפורום
מאת:עמיתתאריך:28/12/2011 16:49

נושא:

רוני היקרה שלום
תוכן:שמי עמית ואני בן 33. אני רוצה לספר לך משהו. לפרוק מהלב.
הייתי בטיפול פסיכולוגי תקופה ארוכה. הפסיכולוגית שלי הייתה נהדרת. היא עזרה לי ותמכה בי והייתה אמפתית. הערכתי אותה ואהבתי אותה מאד. גם לאחר שהטיפול הסתיים דלתה נשארה פתוחה בפניי (ניסוח שלה) וחזרתי לעוד כמה שיחות, כשהרגשתי צורך.
ואז היא נהרגה בתאונת דרכים. קראתי בוקר אחד את העיתון, וראיתי תמונה שלה, עם דיווח על התאונה הקשה. ככה נודע לי שהיא מתה. זה הרגיש כמו אגרוף בבטן.
באותה תקופה הצער שלי עליה היה עצום והייתי נורא עצוב. אפילו בכיתי כמה פעמים. הידיעה שהיא איננה הייתה איומה. הצטערתי מאד גם על אובדנה כאישה צעירה ומוצלחת, וגם על האובדן הפרטי שלי. תביני - היא הייתה עבורי אוזן קשבת, ובמובנים רבים הייתה היחידה שהבינה אותי באמת.
ככל שחלף הזמן הכאב והצער שלי דהו, אבל עדיין כשאני חושב עליה אני מרגיש צביטה של עצב. היא עדיין חסרה לי.
אני שם לב שעד היום הטיפול שעברתי אצלה עוזר לי, שנתיים לאחר מותה.
לא ברור לי עד הסוף מה אני בעצם רוצה ממך, רוני. אולי לספר לך על זה ולפרוק מהלב. אולי לשאול אותך איך להתמודד עם צביטות העצב והגעגוע. אולי שתכתבי לי את המחשבות שלך לגבי כל זה. אולי הכל ביחד.
מקווה שתעני לי.

שלך, עמית.

תגובות  הוספת תגובה הוסף תגובה להודעה זו
ללא תגובות אובדן : רוני נוה פרישוף
29/12/2011 23:21
תאריך:
 הוספת תגובה הוסף תגובה חדשה | עבור לאשכול הדיון הקודם לאשכול הקודם | עבור לאשכול הדיון הבא לאשכול הבא | חזרה לפורום חזרה לפורום