| מאת: | עלית | תאריך: | 23/8/2007 23:18 |
נושא: |
רגשי אשמה של אמא | | תוכן: | שלום לך רוני
אני אמא לילד בן שנה ושמונה חודשים, וסובלת מהתקפי חרדות שלא מורגשים הודות לסרוקסט. הייתי שנים בטיפול פסיכולוגי, אבל כיום אני כל הזמן מרגישה אשמה (גם עכשיו התחלתי טיפול) מול הילד שלי: שאני לא מקדישה לו מספיק למשל, ועושה עבודות בבית... כאילו אני לא יודעת כמה זמן זה מספיק/זה צריך להיות... הלואי שהיה איזה מתכון ברור. אף פעם לא יודעת כמה הוא צריך לשחק לבד וכמה איתי??? יש לך מושג? למה ילד זקוק כדי לגדול ולהיות בריא ומאושר, בלי התקפים, כמוני? הוא הולך למשפחתון בספטמבר ואני מתה מפחד... לעזוב אותו בוכה שם, לבד. האם יבין שאני חוזרת באמת? הוא ילד מקסים ומאושר, אבל כשאני רבה לפעמים עם בעלי וצועקים אחד על השני אז בא ונותן נשיקה כאילו לפייס את שנינו... זה לא קורה הרבה שרבים ליידו, אבל כשקורה, כמו היום, אני מרגישה חרא וכועסת ושונאת עצמי מזה שראה!!!!!!!!!!!!!! זה גורם לו נזק, לדעתך, אם זה קורה לעתים רחוקות? אני כל הזמן בהשוואות: האם אני מזניחה אותו? האם אני כמו אמא שלי? ברור לי שלא, אבל העיסוק הזה לא מניח לי. מה עושים? :-(( האם יש ישועה? איך משתחררים מזה? האם יש לך מינונים בשבילי, מבחינת זמנים שזקוק בהם, הערכות זמנים, ולמה? תודה רבה מעלית, שמצפה לתשובתך |
|
כניסת חברים
מנהלי הפורום
רוני נוה פרישוף
כעת בפורום 
דפיות פורום 
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לפורום
קשיים של אמא בתחילת הדרך
שלח דואר לרוני נוה פרישוף
הצג כרטיס ביקור
הודעות נוספות בפורום