חוק הפסיכותרפיה בישראל
חוק הפסיכותרפיה בישראל

הצעות נוסח לחוק הפסיכותרפיה

טיוטה להצעת חוק פסיכותירפיה | צבי גיל

נראה לי שיש חשיבות שיהיה חוק פסיכותרפיה ושאנחנו, נציגי הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, נציע אותו. כיום כידוע אין חוק כזה, וכל אחד רשאי לבצע פסיכותרפיה – אין חוק שמסדיר מי רשאי לעשות פסיכותרפיה, מה נדרש ממנו, מה המגבלות על פעולתו, מי מסמיך ומי מפקח על זה. מצד אחד עוסקים בכך אנשים רבים, שונים ומשונים, שיש ויכוח על מידת כשירותם לעסוק בתחום, ומצד שני, יש ויכוח בינינו האם כל פסיכולוג רשאי לעסוק בפסיכותרפיה ומה נדרש ממנו על מנת שיהיה רשאי לעסוק כן.
תאריך פרסום: 31/8/2017

נראה לי שיש חשיבות שיהיה חוק פסיכותרפיה ושאנחנו, נציגי הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, נציע אותו. כיום כידוע אין חוק כזה, וכל אחד רשאי לבצע פסיכותרפיה – אין חוק שמסדיר מי רשאי לעשות פסיכותרפיה, מה נדרש ממנו, מה המגבלות על פעולתו, מי מסמיך ומי מפקח על זה. מצד אחד עוסקים בכך אנשים רבים, שונים ומשונים, שיש ויכוח על מידת כשירותם לעסוק בתחום, ומצד שני, יש ויכוח בינינו האם כל פסיכולוג רשאי לעסוק בפסיכותרפיה ומה נדרש ממנו על מנת שיהיה רשאי לעסוק כן.

יש לקחת בחשבון שבכל חוק, יהא אשר יהא, תהינה מגבלות כלשהן. יהיו כאלה שלא יהיו שבעי רצון מאי הכללתם במסגרת החוק, או מהדרישות שתידרשנה מהם במסגרת החוק. אך חוק כזה אינו צריך להלום אינטרסים של סקטור זה או אחר אלא את המהות של הפסיכותירפיה, ואת האינטרסים של לקוחותיה. מטרתו של החוק להגיע לכך שאדם שיפנה לפסיכותירפיה ידע שמי שמטפל בו עמד בדרישות של החוק ונתון לפיקוחו, שמי שמכנה עצמו כדין 'פסיכותרפיסט' הוא בעל כשירות לעסוק בכך, ומי שעוסק בפסיכותירפיה בניגוד לחוק צפוי לעונש.

הטיוטה שלי מתבססת על המקורות הבאים:

כפי שניתן לראות מרשימת המקורות הם כוללים בעיקר את הרשיון האירופאי. מלבד קרבתה הגיאוגרפית של ישראל לאירופה, הרי למיטב ידיעתי בארה"ב אין רשיון כללי אלא לכל מדינה יש כללי הרישוי שלה. יחד עם זאת, המקורות הללו כוללים גם רשיון של הפדרציה העולמית, אשר בודאי לוקחת בחשבון גם את מאפייני הרישוי האמריקאייים.

 

רשיון הפסיכותירפיה המוצע להלן לוקח בחשבון גם את המצב הקיים כיום בארץ ('המצוי'), מה שנראה כרצוי, ומה שנראה כיישים או ריאלי. אלה לוקחים בחשבון את המרכיבים הבאים:

א. העוסקים בפסיכותרפיה למדו לתואר שני לפחות ברפואה, פסיכולוגיה, או עבודה סוציאלית. הצעת החוק מכירה במקצועות אלה כבמקצועות הראשיים לעיסוק בפסיכותרפיה. היא מחמירה את הדרישות בכך שדורשת תיזה (שאינה מחויבת היום בעבודה סוציאלית) מתוך ההכרה בכך שמדובר במקצוע אקדמי הדורש מידה מינימלית של ידע במחקר, וכן מתוך הצורך בהשוואה צודקת בין הדיסציפלינות (מדוע פסיכולוגים חייבים לעשות תיזה ועובדים סוציאלים לא?). כמו כן היא מאפשרת להכניס לעיסוק מקצועות נוספים שעומדים בדרישות (כמו טיפול בהבעה ויצירה).

ב. יש לשים לב שהמקצועות הרלבנטים כוללים פסיכולוגיה ואינם מתייחסים ל'סוג' הפסיכולוגיה. מצב זה תואם מה שלמיטב ידיעתי קיים בעולם, בו בדרך-כלל אין הבחנה בין פסיכולוג קליני לפסיכולוג לא קליני. מצד שני, הרישוי בעולם דורש הכשרה קלינית ארוכה. בארץ ההתמחות בפס' קל' מקבילה לדרישות המקובלות בעולם מעיסוק בפסיכותרפיה. לעומת זאת פסיכולוג שאינו קליני יצטרך לעבור את ההכשרה הפוסט-אקדמית הנחוצה על מנת להשיג רישוי בפסיכותרפיה.

ג. ישנם מקצועות נוספים אשר ירצו להכלל בחוק כזה מבחינת האפשרות לקבל הכשרה בפסיכותרפיה ולעסוק בה. לדעתי הדבר אינו רצוי אבל יש לדון בו. מקצועות אלה כוללים, בין היתר: סיעוד, רפואה (ללא פסיכיאטרים), יעוץ חינוכי, קרימינולוגיה.

ד. הצעת החוק מאפשרת טיפול בבני אדם שאינו עומד בכלל הדרישות של החוק, שקיים כבר כיום, כמו מה שקיים בתוכניות המיועדות לבעלי תואר ראשון שאינן מעניקות תואר שני (טיפול בהבעה ויצירה, טיפול בבעלי חיים, וכיו"ב). ההצעה מאפשרת להם להמשיך לעסוק בטיפול אבל לא לקרוא לעצמם פסיכותרפיסטים, ולעבוד במסגרת מוסד מוכר או בפיקוח. בחו"ל קיימת הבחנה בין מקצוע הפסיכותרפיה למקצוע היעוץ, הבחנה שאינה קיימת בארץ.

ה. ההצעה מדגישה הן לימודים אקדמיים רלבנטיים והן תוכנית הכשרה (התמחות). הצורך בהכשרה קיים בכל תוכניות הרישוי בכל מקום בעולם. ההכשרה כוללת עבודה בפועל במקום קליני. מקומות קליניים מוגדרים בבירור בתוכניות ההתמחות של פסיכיאטרים ושל פסיכולוגים קליניים, אך הגדרתם עשויה להיות עמומה עבור פסיכותרפיסטים הבאים ממקצועות אחרים. סעיף זה עשוי להיות אבן נגף בהסכמה על הצעת החוק משום שמטפלים שאינם באים מהמקצועות הקליניים עשויים לדרוש הכרה בעבודתם כעומדת בדרישות להכשרה בפסיכותרפיה. אצטט כאן מתוך הרשיון העולמי לפסיכותרפיה (WCP):

Practical Training: This will include sufficient practice under continuous supervision appropriate to the psychotherapeutic modality and will be at least two years in duration.
Placement in a mental health setting, or equivalent professional experience.

(ההדגשה שלי).

וכן ניסוח דומה מהרשיון האירופאי לפסיכותרפיה :

The placement must provide adequate experience of psycho-social crisis and of collaboration with other specialists in the mental health field.

(שוב, ההדגשה שלי).

ו. המקורות המצוטטים לעיל מדגישים שתהליך ההכשרה לרשיון בפסיכותירפיה אורך שבע שנים ודורש השקעה של 3200 (שלושת אלפים ומאתיים) שעות (לימודים אקדמיים פלוס הכשרה מעשית). מצד אחד יש דיון נוקב במה שצריכים לכלול לימודים והכשרה זו, וההצעה להלן מנסה לפרט במידה הולמת; מצד שני חשוב להדגיש ולהסכים שקורס בטיפול (למשל קורס CBT) שעשה מי שסיים תואר שני אינו עושה אדם לפסיכותרפיסט, אלא נחוצים לימודים רלבנטיים ותהליך התמחות מוסדר במוסד מוכר.

ז. בתי ספר לפסיכותרפיה נראים מיותרים לפי הצעת חוק זו, מאחר ומדובר בה בלימודים אקדמיים פלוס התמחות. זה המצב כיום בפסיכיאטריה ובפסיכולוגיה קלינית, בעוד מקצועות אחרים משיגים חלק (או רוב) הידע שלהם בפסיכותרפיה מלימודים בבתי ספר לפסיכותרפיה. בפועל, בתי ספר לפסיכותירפיה קיימים, ומהווים מוקד לימודים לרוב העוסקים בתחום. ההצעה מנסה להכיר בקיומם וברישוי שלהם (שכיום אינו קיים). לימודים בבתי הספר לפסיכותרפיה יכולים להוות חלק מהדרישות לרישוי בפסיכותרפיה (בנוסף ללימודים אקדמיים ולהתמחות במסגרת קלינית).

ח. ההצעה דורשת טיפול אישי למי שרוצה לעסוק בפסיכותרפיה. כיום בארץ דרישה כזו אינה קיימת בשום חוק אך מהווה נורמה. יש לציין שברשיון העולמי נדרשת פסיכותרפיה אישית בהיקף של 250 שעות! שמשמעה חמש שנות טיפול (או שלוש שנים בפגישות של פעמיים בשבוע). סברתי ששנת טיפול אחת צריכה להיות מספיקה.

ט. ההצעה לוקחת בחשבון את המצב הנוכחי (דור המעבר).

 

צבי גיל, פסיכולוג קליני ורפואי, מדריך בפסיכותירפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה

הטיוטא הוגשה להסתדרות הפסיכולוגים בישראל, כאשר כיהנתי כחבר ועד

 

 

טיוטה להצעת חוק פסיכותירפיה

 

מבוא:

1. פסיכותרפיה היא עיסוק אקדמי עצמאי, הדורש הן לימודים אקדמיים והן אימון (הכשרה או התמחות). להלן תכונה פסיכותרפיה בשם 'המקצוע' או 'העיסוק'.

2. רישוי בפסיכותרפיה לוקח בחשבון שיש יותר משיטה אחת לבצע פסיכותרפיה, רישוי זה לא ידרוש בלעדיות לשיטה אחת על חשבון שיטות אחרות, ובלבד ששיטה זו עומדת בסטנדרטים הנדרשים מהמקצוע.

א. פסיכותרפיסט יחשב כמי שעמד בדרישות המקצוע והאתיקה שלו אם טיפול באחת השיטות המנויות מטה.
ב. פסיכותרפיסט רשאי לטפל בשיטה אחרת אם הטיפול נעשה במסגרת מחקר או ניסוי, ואם המטופל חתם על הסכמה להיות מטופל בשיטה שאינה אחת מאלה המנויות מטה.

3. שיטת פסיכותרפיה שתוכר לפי רשיון זה צריכה להיות מוגדרת, מובחנת משיטות אחרות, בעלת בסיס תיאורטי מתוך מדעי האדם, ישימה למגוון של בעיות, ושהדגימה את יעילותה.

3א. המועצה העולמית לפסיכותרפיה הכירה עד היום בשיטות הבאות אשר עומדות בסטנדרטים הנדרשים מפסיכותרפיה, והן:

  • פסיכואנליזה ופסיכותרפיה דינמית
  • טיפול קוגניטיבי והתנהגותי
  • טיפול משפחתי, זוגי ומיני
  • טיפול קבוצתי
  • טיפול הממוקד באדם (רוג'רס)
  • גשטאלט
  • ניתוח עסקאות (אנליזה טרנסקאציונלית, אריק ברן)
  • פסיכודרמה
  • פסיכותרפיה חיובית
  • פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית
  • פסיכותרפית גוף
  • פסיכותרפיה אקספרסיבית
  • היפנותירפיה
  • פסיכותרפיה אינטגרטיבית
  • טיפול בילדים ובנוער
  • מוריטה

 

הגדרות:

1. עיסוק בפסיכותרפיה – עיסוק מקצועי כמשלוח יד, בטיפול בעניינים ובבעיות נפשיות של בני אדם.

2. מועצה – מועצת הפסיכותרפיה אשר תוקם לפי חוק זה. המועצה תורכב מנציגי האיגודים המקצועיים העוסקים בפסיכותרפיה, מנציגי משרד הבריאות, נציגי המחלקות האקדמיות העוסקות בהכשרה של המקצועות האקדמיים הרלבנטים, נציגים של תוכניות הכשרה בפסיכותרפיה (בתי ספר לפסיכותרפיה), ונציגים של מקומות הכשרה בפסיכותרפיה ('מקומות התמחות').

א. לא יוכר אדם כפסיכותרפיסט, לא תוכר תוכנית לימודים שמכשירה לעיסוק בפסיכותרפיה, לא תוכר תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה, לא יוכר מקום הכשרה בפסיכותרפיה, ולא יוכר מדריך בפסיכותרפיה, אלא בהרשאה על ידי מועצת הפסיכותרפיה, לפי תקנותיה שיאושרו על ידי שר הבריאות ועל ידי ועדת הבריאות של הכנסת. מי שיכנה עצמו פסיכותרפיסט או מדריך בפסיכותרפיה, או יעסוק בהכשרה לפסיכותרפיה שלא ברישיון המועצה יהא צפוי לעונש שיקבע בחוק.
ב. לא יעסוק אדם בפסיכותירפיה אלא אם קיבל רשיון לפי חוק זה.
ג. מי שלומד בפסיכותרפיה רשאי לעסוק בה אם נתקיימו בו התנאים הבאים:
  • סיים תואר שני כמפורט מטה.
  • עובר תוכנית התמחות כמפורט מטה, ומקבל הדרכה ממי שהוסמך להדריך בפסיכותרפיה.

 

הכשרת הפסיכותרפיסט:

1. תואר שני, לפחות, מאוניברסיטה או מכללה ישראלית, או ממוסד בחו"ל שתוארו הוכר בארץ על ידי המועצה להשכלה גבוהה , במקצועות הבאים:

א. פסיכולוגיה (תואר עם תיזה)
ב. עבודה סוציאלית קלינית (תואר עם תיזה)
ג. רפואה (תואר דוקטור לרפואה, עם התמחות בפסיכיאטריה)
ד. טיפול באמצעות הבעה ויצירה (תואר עם תיזה)
ה. מי שלמד לתואר ראשון באחד מהמקצועות הללו או במקצוע רלבנטי אחר (כמו סיעוד, קרימינולוגיה, חינוך וכיו"ב), ואשר לאחר מכן למד ללימודי תעודה במקצוע טיפולי (כמו טיפול באמצעות הבעה ויצירה, טיפול באמנות, טיפול באמצעות בעלי חיים, טיפול CBT, פסיכודרמה וכיו"ב) יהיה רשאי לעסוק בטיפול במסגרת של מוסד מוכר לטיפול או בפיקוח של פסיכותרפיסט מדריך, ולא יהיה רשאי לקרוא לעצמו פסיכותרפיסט.

2. הלימודים האקדמיים במהלך התארים חייבים לכלול לפחות:

ב. פסיכופתולוגיה
ג. תיאוריות של אישיות
ד. ידע בתיאוריות ובמחקר בתחום ההתפתחות
ה. תיאוריות בפסיכותרפיה – לפחות שתי גישות, שאחת מהן היא הגישה הפסיכו דינמית
ו. ידע בהערכה ואבחון
ז. שיטות מחקר בפסיכותרפיה
ח. חוק ואתיקה בפסיכותרפיה.

3. פרקטיקה בפסיכותרפיה הנעשית במוסד מוכר למשך לפחות שנתיים במשרה מלאה, (ניתן לעשות בפחות ממשרה מלאה למשך הזמן המקביל להשגת מספר השעות של שנתיים במשרה מלאה).

א. במהלך תקופת הפרקטיקה יעשה המתמחה לפחות 1400 שעות טיפול בלפחות 40 מטופלים. שעה וחצי של טיפול קבוצתי תהיה שוות ערך לשעה אחת של טיפול הנדרשת לפי סעיף זה.
ב. לפחות מחצית מסך שעות הטיפול יעשה בשיטת הטיפול הראשית של המתמחה.
ג. המתמחה יבצע טיפול של לא פחות משנה מלאה בלפחות ארבעה מטופלים.
ד. לפחות מחצית מזמן הפרקטיקה תיעשה במוסד המטפל בתחום בריאות הנפש.

4. הדרכה הניתנת על ידי לפחות שני מדריכים מוכרים (פסיכותרפיסטים ותיקים שהוסמכו ליתן הדרכה בתחום) למשך סך כולל של לפחות 160 שעות.

א. הדרכה הניתנת בקבוצה תיחשב כך ששעה וחצי של הדרכה כזו היא שוות ערך לשעה אחת של הדרכה פרטנית.

5. טיפול אישי למטפל למשך לפחות 50 שעות ולא פחות משנה.

6. הפסיכותרפיסט חייב להיות חבר בארגון מקצועי מוכר של מקצוע הפסיכותרפיה או של מקצועו שלו (כגון, הסתדרות הפסיכולוגים, איגוד הפסיכולוגים הקלינים, איגוד העובדים הסוציאלים, הסתדרות הרפואית וכיו"ב).

7. עבר בחינה בפסיכותרפיה על-ידי ועדה שהוסמכה לכך על ידי מועצת הפסיכותרפיה.

א. הבחינה תכלול בחינת בכתב על ידע בפסיכותרפיה.
ב. בחינה זו תכלול ידע מעמיק בשיטת הטיפול הראשית בה בחר המתמחה, וכן ידע נוסף בלפחות שיטת טיפול אחרת.
ב. הבחינה תכלול בחינה בעל-פה על מקרה אחד לפחות בו טיפל הנבחן.
ג. הנבחן קיבל המלצות חיוביות ממדריכיו במהלך ההכשרה.

8. מקום מוכר להתמחות בפסיכותרפיה יהיה בעל המאפיינים הבאים:

א. מסגרת ציבורית או פרטית המטפלת במגוון של בני אדם עם בעיות נפשיות.
ב. במסגרת נמצאים לפחות שלושה פסיכותרפיסטים מורשים, הנמנים על לפחות שני מקצועות אקדמיים שונים.
ג. במקום עובדים לפחות שני מדריכים מוכרים בפסיכותרפיה
ד. המקום משתמש בלפחות באחת מהשיטות המוכרות בפסיכותרפיה
ה. המקום מקיים ישיבות צוות סדירות, בהן יש למתמחים אפשרות להשתתף.
ו. המקום מקיים מסגרת סדירה של לימוד שהוא תיאורטי, קליני, או מחקרי, בתחום שרלבנטי לפסיכותרפיה.
ז. המקום עוסק ביותר מאוכלוסיה אחת של מטופלים (ילדים, מתבגרים, מבוגרים, קשישים, נפגעי נפש, זוגות, משפחות, חולים רפואיים וכיו"ב).

9. תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה תוכל להתקיים במקביל ללימודי תואר שני או לאחריהם, תימשך לפחות שלוש שנים, ותכלול את המרכיבים הבאים:

א. הוראה על ידי מי שהוסמכו כמדריכים בפסיכותרפיה או ממרצים בעלי תואר דוקטור בתחום רלבנטי.
ב. סך הלימודים לא יפחת מ-450 שעות פרונטליות (כלומר, לפחות 4 שעות לימוד בשבוע בשלוש שנים אקדמיות).
ג. בנוסף תתקיים הדרכה קבוצתית בפסיכותרפיה לפחות למשך שעה וחצי בשבוע במשך שלוש שנים אקדמיות.
ד. התלמיד הגיש דיווחים על מקרים בהם טיפל.
ה. התלמיד הגיש עבודת גמר בתחום קליני או מחקרי או תיאורטי שרלבנטי לפסיכותרפיה.
ו. מי שסיים חובותיו לתוכנית הכשרה בפסיכותרפיה כמתואר לעיל רואים אותו כמי שעמד בחובותיו ללימודים תיאורטיים כמפורט בסעיף 2 לעיל.

10. מדריך מוכר בפסיכותרפיה יוסמך על ידי מועצת הפסיכותרפיה אם יתקיימו בו התנאים הבאים:

א. פסיכותרפיסט מוסמך שעברו לפחות שלוש שנים מיום הסמכתו בפסיכותרפיה, ואשר במהלכן עסק בפועל בפסיכותרפיה בהיקף של לפחות חצי משרה.
ב. המועמד עוסק בלפחות בשיטה אחת מהשיטות שנמנו במבוא (סעיף 3א).
ג. לא הורשע בעבירה פלילית שיש בה קלון, ולא הורשע בעבירה אתית על ידי ועדת התלונות של משרד הבריאות, על ידי ועדת התלונות שתקום לפי חוק הפסיכותרפיה, או על ידי ועת האתיקה של האיגוד המקצועי שלו.
ד. קיבל המלצה חיובית להדריך בפסיכותרפיה מלפחות שני מדריכים מוסמכים בפסיכותרפיה.

11. דור המעבר: במהלך שנתיים ממועד קבלת החוק הזה תסמיך מועצת הפסיכותרפיה פסיכותרפיסטים שעוסקים בפועל בפסיכותרפיה ביום קבלת החוק, בלא לדרוש מהם לבצע תהליך הכשרה המתואר בחוק זה, אם עמדו בתנאים הבאים:

א. הם בעלי תואר שני כמפורט בסעיף 1, גם אם לא ביצעו תיזה.
ב. לימודיהם האקדמיים כללו את הקורסים המפורטים בסעיף 2, כולם או רובם.
ג. למדו פסיכותרפיה בתוכנית הכשרה לפסיכותרפיה כמתואר בסעיף 9, גם אם לא בצעו בה עבודת גמר ולא הגישו דיווחים על טיפול.

 


מקור: הצעה לחוק פסיכותירפיה, מכון אנאפה לפסיכותירפיה

תגובות

הוספת תגובה


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.