לרפא את יצירי כפיך

הדרכת הורים בדרכי שלום להקניית כישורי חיים.

משמעת יעילה לילדים ובני נוער (אוקטובר 2019)

אלו הן הנחיות מגובות מחקר של הוועדה לרפואת ילדים פסיכו סוציאלית בקנדה מעודכנות לשנת 2008.

תאריך פרסום: 4/3/2009

משמעת יעילה לילדים ובני נוער.

הנחיות מגובות מחקר של הוועדה לרפואת ילדים פסיכו סוציאלית בקנדה. (2008)*

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

לחצו כאן: כדי לשאול שאלות ולקבל הנחיות

 

משמעת יעילה פירושה: יצירת מערכת יעילה של חוקים משפחתיים אל תוכם ישתלבו הילדים. (מצוות עשה ומצוות אל תעשה) מערכת מצוות היא יצירה של ההורים. מצוות אלו מגדירים את אורח החיים המחייב במשפחה כפי שההורים והתרבות מאמינים בה. ההורים חייבים להגיע להסכמה על מערכת מצוות זו ולאפשר לכל אחד מהם להביא את אמונותיו לידי ביטוי במערכת המצוות שנבנית. לחוקים אלו יש לציית.

1. מערכת המצוות אמורה להתגמש על פי אופיו של כל ילד, צרכיו המיוחדים והשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא.

2. מערכת המצוות אמורה להיתפס כהגונה בעיני הילדים.

3. מערכת המצוות אלו אמורה להיות מופנמת כך שהיא תהפוך לחובה פנימית. מהלכים אלו תורמים להתגבשות מצפון ורגש אשמה בריא.

4. מערכת המצוות מגדירה את גבולות מימוש הרצונות של כל ילד.

5. מערכת המצוות מייצרת מצב שבו הילד נאלץ להפעיל:

   א. מנגנוני דחיית סיפוקים, הסתפקות במה שיש ויכולת להנות, להסתדר טוב עם מה שיש ולהמשיך לפתח את עצמו.

   ב. התמודדות עם תסכולים ואי נוחות.

   ג. התחשבות באחרים.

   ד. התנהגות אסרטיבית שיש בה שמירה על זכויותיי באמצעות וויתורים חלקיים ושמירת זכויותיי באופן לא אלים אבל אם יכולת לומר לא! בנועם ובצער (אסרטיביות).

   ה. יכולת לפתור בעיות באופן יעיל, תוך לקיחת סיכונים סבירים ובאופן שמתחשב באחר.

ילד שהפנים מצוות עשה ומצוות אל תעשה במשפחה ובעולם החיצוני, פירושו יכולת להסתדר רגשית ומעשית בעולם שבו יש חוקים, כללים נורמות וערכי מוסר. ילד כזה יפנה את רוב האנרגיה ליצירה וצמיחה אישית ולא לעימותים עם המערכת שסביבו. אכיפת מצוות המשפחה אמורה לא לסתור את חובת ההורים לנתינה רגשית, שכלית, פיזית המכבדת ומאמינה בטוב שבילד. אכיפת מצוות המשפחה אמורה להיות עקבית ודורשת בעיקר כבוד מצד הילד להוריו. אבל גם כבוד מצד ההורה אל צרכי הילד ויכולותיו בשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא.

הערכת המשמעת המשפחתית: יש לברר את אמצעי המשמעת המקובלים במשפחה, את יעילותם ואת מערכת הלחצים והפחדים המשפחתיים. חקירה זו תעשה באופן לא שיפוטי.

עקרונות הדרכת ההורים:

א. המטפל המדריך הורים מציע את כללי המסגרת של יצירת מערכת מצוות.

ב. המדריך אינו מתערב בתכנים, פרט לתכנים שיש בהם לגרום לנזק פיזי ונפשי לילד בעיקר: אלימות, התעללות, עבירות על החוק והתמכרויות כגון לחומרים ממכרים, מין, הימורים ועוד, והזנחה בריאותית של הגוף, הרגש, השכל וחיי החברה של הילד.

ג. המדריך אמור להעריך קשיים של הורים והשפעתם על הילד.

ד. המטפל אמור להעריך משאבים סביבתיים ואת ערכי התרבות של המשפחה.

ה. אכיפת משמעת אמורה להיות מופעלת:

   1. באופן שמכבד את הילד ולא משפילו ומבייש אותו.

   2. ללא האשמה ויצירת רגשות אשמה שקריים.

   3. ללא איום בנטישה.

   4. עם אמונה בטוב של הילד ביכולותיו ובתקווה שיצליח בחיים, יזכה לאושר ויהיה אדם הגון.

 

עצות מעשיות להורים:

1. שימו לב שהילד לומד להבחין בין טוב לרע ולומד לא לפגוע בעצמו ובאחרים.

2. תנו הרבה חיזוקים, תמיכה ומחמאות להתנהגויות, מחשבות ואמונות רצויות. הסירו מחסומים המונעים התנהגויות אלו.

3. הצהירו בגלוי על ההתנהגויות הרצויות במשפחה.

4. אל תנדנדו, אל תעבירו בקורת, אל תאיימו.

5. הי עקביים, ברורים, תנו הוראות, דרשו צייתנות, אל תכנסו לוויכוחים.

6. התעלמו מהתנהגויות שוליות ולא חשובות.

7. הציבו מחסומים ברורים לרצונו של הילד. תוך שהוא יודע את תג המחיר הסביר אם הוא יממש רצון תוך פגיעה בעצמו או בסביבה.

8. המצוות/החובות מתייחסות א. לביטחון אישי, ב. לביטחון של אחרים ורכוש, ג. ליכולת לדחות סיפוקים ולהתמודד עם תסכולים אכזבות וכישלונות.

9. הבחינו בין התנהגויות שבסיסן: טעות, חוסר תשומת לב, כוונה רעה.

10. הכירו את התכונות של ילדיכם. לכל תכונה יש ערך. כל תכונה קיצונית ומוגזמת, כולל תכונות שנחשבות חיובית, פוגעת בילד ובסביבה. כך עם עקשנות, טוב לב, התחשבות, תחרותיות, תוקפנות ועוד.

11. יישמו את תוצאות ההתנהגות ללא כעס וצעקות, סמוך לאירוע. אבל לא מייד כדי שתוכל לחשוב ולהתייעץ עם ההורה השני.

12. השתמשו הרבה בפסק זמן. על פי עיקרון של דקה על כל שנה של הילד ולא יותר מחמש דקות, וללא קללות, השפלות ועלבונות

13. שדרו במילים ברורות אמונה בילד שהוא מסוגל רגשית לעמוד בתוצאות מעשיו. אחלו לו בהצלחה במחיר שהוא משלם.

14. אפשרו לסלוח ולבקש סליחה. אפשרו לילד לכפר על מעשיו באמצעות מעשים טובים.

15. אל תתייחסו לחטאי העבר.

16. נהלו שיחות משוב אחרי האירוע. אל תנו הרצאות, שאלו שאלות, חפשו להבין את הילד וחפשו שהוא יבין את עצמו. חזקו את חכמתו.

17. עזבו פרשנויות פסיכולוגיות מסובכות.

18. עזבו אבחנות כגון: מחפש תשומת לב, מניפולטיבי, עצלן, לא מתחשב, חושב רק על עצמו, משועמם, לא יודע להעסיק את עצמו. אבחנות אלו ברובן לא נכונות, או מוגזמת ובעיקר חוסמות הבנה אמיתית של הילד. כמו כן יש להן תכונה של נבואה שמגשימה את עצמה. במקום אלו פשוט האמינו לכל מה שהילד אומר על עצמו ועודדו אותו שיצא מזה.

19. עיזבו קללות ונבואות כגון: לא יצא ממך כלום, אי אפשר לסמוך עליך, אתה שקרן. לקללות יש כוח השפעה  נבואי של נבואה שמגשימה את עצמה. ברכו והינבאו באופן חיובי.

 

מתן עונש מותאם להתפתחות הילד.

עד שנה

תינוקות זקוקים ליום מסודר שבו יש בדרך כלל האכלות, שינה, החלפות וקשר לאחרים. סדר נותן תחושת ביטחון ויציבות. ניתן לאפשר להם לחוות מעט תסכול ודחיית סיפוק כך שהם יתחילו לפתח דרכים להרגעה עצמית.

1-2 שנים

ילדים לומדים לשלוט בעולם הפיזי ולתרגל מימוש רצונו מול רצון אחרים. ההורה מגביל את מימוש הרצון במצבים של סיכון פיזי, ובמצבים של פגיעה באחרים או ברכוש. רצוי לצמצמם את הגירויים המסוכנים בסביבת הילד כדי להימנע מהרבה איסורים. הלא! יאמר באופן ברור, קצר ועם הוספת הסבר של מילה. לא! חם! במקביל יש להציע חלופה. אין לאיים בנטישה. אם ההורה מתוסכל רצוי שינוח.

2-3 שנים

ילדים מתקדמים בשליטה על המציאות, בעצמאות ובביטחון עצמי. איסורים עלולים לדכא ביטויים חשובים אלו. ילד המגלה את גבולות מימוש רצונו ירגיש מתוסכל. זוהי הזדמנות להשתתף בצערו ולסייע בהרפיה, הרגעה ומציאת חלופות. אין מאיימים במניעת האהבה. כך פועלים גם בחינוך לניקיון שמתרחש בשנה זו. הסברים קצרים לטבע האיסור יינתנו אחרי ביצוע המשימה ואחרי ויתור על ניסיון להפר מצווה/חובה.

3-5 שנים

ילדים לומדים להכיר את מגבלות המציאות ולומדים לפעול כדי לזכות בהערכת אחרים. אבל הדרך עוד ארוכה. על הילדים להכיר עוד חוקים ועוד סכנות ועוד חלופות. יש לספק לילד מודל התנהגותי טוב לחיקוי. יציבות ועקביות מסייעים בהפנמת כללי התנהגות מקובלים. חיזוקים להתנהגות טובה הם המכשיר המרכזי. משתמשים לזמן קצר בפסק זמן ובמחיר שעליו לשלם עבור התנהגות לא מתאימה. הרצאות לא עוזרות ולפעמים מפריעות.

6-12 שנים

הילדים כבר עצמאיים יותר, בוחרים לבד חברים ופעילות. ההורה אמור להתערב רק בפעילויות וחברים שמסכנים את בריאות הגוף והנפש. ההורה הוא הקובע כשמדובר בהחלטות ארוכות טווח. החובה לציית לחוקי הבית נמשכת. הורה גם מנחה מדריך ומייעץ לילד בבחירות שלו ובפעולות שלו. ההורה אמור לדרוש מהילד לקחת חלק בחובות הבית. חיזוקים מחזקים את הביטחון של באורח חיים אוטונומי וביכולת לפתור בעיות ולקבל החלטות ולבחור נכון. הילד אמור לשלם מחיר על התנהגות לא מתאימה. מתחילים מעונש טבעי דרך עונש הגיוני. חשוב לתת מקום לבקשת סליחה ומחילה שמלווה בתיקון עצמי ופיצוי הולם לנפגעים.

13-18

הילדים הפכו לנערים. הם עסוקים הרבה עם בני גילם. יש מרחק בינם לבין ההורים. ההורים אמורים להיות נגישים לייעוץ, הדרכה ובעיקר להרבה אמון ביכולת המתבגר שלהם והדגשת החוזקות שלו. נותנים יותר חופש בחירה בין אפשרויות, נותנים יותר מקום לחיים עם הסכמים וחוזים. יש לתת לנער יותר הזדמנויות לכישלונות ולחזק אותו להתמודד עם הכאב וללמוד מהטעויות של עצמו. יש לשים לב להתנהגויות חריגות מאד שמעידות על מצוקות רגישות ובדרך כלל הן לא רק בעיות משמעת! יש לטפל בהתאם. במידה ויש בעיות משמעת חריגות הנער אמור לשלם מחיר על הפגיעות שלו בסביבה כחלק מההתמודדות. הנער אמור ללמוד גם להתמודד עם תסכולים ואכזבות.

 

 

__________

*Effective discipline for children. Psychosocial Paediatrics Committee, Canadian Paediatric Society (CPS) Paediatr Child Health 2004;9(1):37-41 (Last updated: April 2008) This statement reviews the issues concerning childhood discipline and offers practical guidelines for physicians to use in counselling parents about effective discipline. http://www.cps.ca/Engli.../pp04-01.htm

 

 

 

 

תגובות

הוספת תגובה

יששכר עשתיששכר עשת23/10/2011

ספרים על קשיי ילדים אחרי גירושין מעודכן..

אילון, ע. (1983) איזון עדין. התמודדות במצבי לחץ במשפחה. ספרית הפועלים.
אילון, ע. ופלשר, ד. (1987) תגובת שרשרת: ילדים וגירושין. נורד.

אלדר אבידן, ד. (2011) בשם הילדים סיפורי חיים ותובנות של ילדי גירושין. הוצאת הקיבוץ המאוחד, כתר. 
גרולמן, א. א
. (1992). אנו מתגרשים: דו שיח בין הורים וילדים. אור עם.

דגן, מ. (2001 ) ילדים גרושים. כתר.

דרימר ס. (1999) התמודדות והסתגלות של ילדי גירושין : סקירה ספרותית מקצועית. הוצאת מכון הנרייטה סאלד.

וינברגר, מ. (1993) ילדי מחלוקת: עיון בספרות ילדים מסייעת בנושא גירושין. אור עם.
ולרסטין, ג. ס., וקלי, ג. ב. (1984) אחרי הגירושין: כיצד מתמודדים ילדם והורים עם גירושין. זמורה, ביתן.

ולרסטין, ג. (2011) גירושין והשפעתם על הילדים בבגרותם. הוצאת מטר.

סמילנסקי, ש. (1990) פסיכולוגיה וחינוך של ילדים להורים גרושים. אח.
ספילקה, פ. (1995)
מה עם הילדים? משפחה בגירושין – מדריך להורים. זמורה ביתן.

יששכר עשתיששכר עשת23/10/2011

ספרים על ילדים אחרי גירושין.

ספרים על ילדי גירושים

 

אילון, ע. (1983) איזון עדין. התמודדות במצבי לחץ במשפחה. ספרית הפועלים.
אילון, ע. ופלשר, ד. (1987) תגובת שרשרת: ילדים וגירושין. נורד.

אלדר אבידן, ד. (2011) בשם הילדים סיפורי חיים ותובנות של ילדי גירושין. הוצאת הקיבוץ המאוחד, כתר. 
גרולמן, א. א
. (1992). אנו מתגרשים: דו שיח בין הורים וילדים. אור עם.

דגן, מ. (2001 ) ילדים גרושים. כתר.

דרימר ס. (1999) התמודדות והסתגלות של ילדי גירושין : סקירה ספרותית מקצועית. הוצאת מכון הנרייטה סאלד.

וינברגר, מ. (1993) ילדי מחלוקת: עיון בספרות ילדים מסייעת בנושא גירושין. אור עם.

בהצלחה

יששכר

אורית בכרךאורית בכרך22/10/2011

ילד מתבגר במשפחה של גירושין. תודה יששכר על המאמר
אשמח להכוונה על מאמרים או ספרים על גיל ההתבגרות הורים ילדים
במיוחד במקרה של מתבגר שהוריו גרושים
תודה

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.