המעבר להורות

משמעות פסיכולוגית של עבודה, משפחה והקשר ביניהן, במהלך המעבר להורות

משפחה ועבודה הינם שני מרכיבים מרכזיים בזהות של אנשים רבים בימינו. המחקר הנוכחי בודק את התהליכים המתרחשים סביב המשמעות הפסיכולוגית של עבודה והורות בחייהם של מבוגרים צעירים במהלך המעבר להורות. בנוסף, המחקר בודק את קשרי הגומלין בין עבודה והורות, כמו גם את התהליכים הבין דוריים בהקשר לעבודה והורות אצל נשים וגברים במהלך המעבר להורות.
תאריך פרסום: 2/8/2013

סיכום תוצאות המחקר – משמעות פסיכולוגית של עבודה, משפחה והקשר ביניהן במהלך המעבר להורות

המחקר נערך במסגרת המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מנחה המחקר הינו פרופ. שמואל שולמן, החוקרת הראשית הינה ד"ר רחל מרדכוביץ', פסיכולוגית קלינית מומחית-מדריכה. חוקר נוסף בצוות הינו מר רועי רוח, פסיכולוג, מן המחלקה לפסיכולוגיה קלינית של הילד.

על המחקר: רקע ומטרות

העבודה תופסת מקום מרכזי מאוד בחיי היום-יום שלנו ונחקרה בעיקר בתחום המתמקד ביעילות של עובדים או תרומתם לעבודה. בשנים האחרונות ניתן למצוא מחקרים  שעוסקים בקשר בין עבודה ומשפחה  ואלו מתייחסים לשלוש נקודות השקה ביניהן בין השניים:

1. קונפליקט בין עבודה ומשפחה – עד כמה הצרכים בכל אחד מן התחומים עומדים בהלימה או בסתירה לאלה מן התחום השני.

2. זליגה בין עבודה ומשפחה - מעבר של תכנים, אובייקטים, מידע או תחושות מתחום אחד לשני. זליגה יכולה להיות חד/ דו כיוונית, ומשתנה ביחס למידה בה היא רצונית, מכוונת או רצויה.

3. פיצוי בין עבודה ומשפחה – השקעת יתר בתחום אחד בתגובה לקשיים או מצוקה בתחום השני, במקום התמודדות ישירה יותר עם מקור הקושי. למשל, בילוי זמן רב מן הנדרש בעבודה בתגובה למתיחות במשפחה או התמסרות לתפקיד משפחתי כהימנעות מהתמודדות עם קושי מקצועי.

בעבר מחקר מן הסוג הזה עסק בעיקר בנשים ובאופן בו הן מנסות לשלב עבודה וחיי משפחה, אולם בשנים האחרונות מחקר זה החל להתייחס גם לגברים. תהליך זה נובע מן התמורות החלות בכלכלה, בחברה ובמשפחה ובמסגרתן דנים לא רק בהשתתפות הגוברת והולכת של נשים בכח העבודה, אלא גם בנוכחותם של גברים במרחב הביתי והמשפחתי.

שאלת האיזון בין עבודה למשפחה מתעוררת ביתר שאת במהלך המעבר להורות, המהווה תקופה בה נשים וגברים נדרשים למצוא מחדש דרכים להתמודד עם שינויים משמעותיים בחייהם ולאזן בין העבודה לבין ההורות. האיזון בין עבודה ומשפחה נעשה אצל כל אחד מבני הזוג באופן פרטני אך גם ברמת התהליך הזוגי וחלוקת האחריות והתפקידים במשפחה הצעירה שמתהווה.

תהליך משמעותי נוסף שמתרחש אצל נשים וגברים במעבר להורות הינו המפגש עם ייצוגים מופנמים של הוריהם שלהם. כלומר, מפגש עם האופן בו שמורים בזכרון היבטים שונים של ההורים. למשל, עד כמה ההורות היתה מרכזית עבור האם והאב, האם וכיצד ההורים איזנו בין העבודה שלהם ובין חיי המשפחה, כיצד העבודה של ההורים באה לידי ביטוי בבית או ההפך וכדומה.מקובל לדבר בדרך כלל על העברה בין דורית של הורות, כלומר שחזור של דפוסים הוריים אשר ניתן לראות לאורך הדורות השונים בתוך המשפחה. אחת השאלות שמעסיקות הורים צעירים רבים, הינה הדמיון או השוני מהוריהם שלהם, ובמה היו רוצים להציע לילדיהם הורות דומה או אחרת מזו שהם חוו כילדים.

אם כן, ניתן לשאול כיצד הייצוגים המופנמים של הורינו כעובדים מנבאים את זהות התעסוקתית שלנו בכלל ובמעבר להורות בפרט? במחקרים שבחנו את האופנים בהן מתעצבות עמדות כלפי עבודה, נמצא אישוש לקיומה של העברה בין-דורית בתחום המקצועי אצל ילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים מאוד. עם זאת, לא קיימת התייחסות בספרות המחקרית להעברה בין-דורית ביחס לעבודה בנקודות התפתחותיות מאוחרות יותר בחיים הבוגרים ובעיקר בעת המעבר להורות. 

לאור זאת, המחקר הנוכחי שם לו למטרה לבחון את המשמעות הפסיכולוגית של עבודה אצל מבוגרים צעירים במהלך המעבר להורות. כלומר, מה השינויים שחלים במהלך המעבר להורות בחשיבות שנשים וגברים מייחסים להורות ולתעסוקה בחייהם. בדקנו את חשיבות ההורות והתעסוקה גם ביחס לייצוגים המופנמים של ההורים. כלומר, כיצד מנבאות הקרבה אל ההורים במשפחות המוצא והעברה בין דורית של חשיבות הורות ותעסוקה, את גיבוש חשיבותן אצל מבוגרים צעירים במהלך המעבר להורות. בנוסף, בחנו גם שינויים אפשריים ביחסי הגומלין בין עבודה ומשפחה במהלך המעבר להורות, כפי שהם מתבטאים בשלושת המדדים: קונפליקט, זליגה ופיצוי. גם את המדדים הללו בדקנו לאור הייצוגים המופנמים של ההורים במשפחות המוצא.

כיצד התבצע המחקר:

במחקר השתתפו 51 זוגות המצפים ללידה ראשונה, סה"כ 102 אנשים. טווח הגילאים נע בין 24-36 (נשים) ו 24-39 (גברים). כל המשתתפים עבדו לפני הלידה. המשתתפים גויסו למחקר דרך פרסומים באינטרנט ובכנסים העוסקים בהריון ולידה. כלי המחקר המרכזי היה ראיון חצי מובנה, הבנוי משאלות פתוחות יחסית, אשר ממוקדות בנושא המחקר. כל אחד מבני הזוג רואיין באופן פרטני, ללא נוכחות בן/ בת הזוג בעת הפגישה. הראיון הראשון התבצע בטרימסטר השלישי של ההריון ואילו הראיון השני נקבע נערך לפחות חצי שנה לאחר הלידה, עם חזרת האשה למסגרת תעסוקתית ועד שנה אחרי לידה, גם אם האשה לא שבה לעבוד. ניתוח החומרים נעשה בשיטות איכותניות-נרטיביות.

ממצאים:

תהליכים בחשיבות ההורות והעבודה אצל נשים וגברים במהלך המעבר להורות:

תוצאות המחקר הראו כי אצל נשים, חלה עליה בחשיבות ההורות וירידה בחשיבות העבודה במהלך המעבר להורות. כלומר, החשיבות של ההורות עבור אמהות צעירות, גבוהה באופן ממוצע מכפי שהן העריכו שתהיה בעודן בהריון. מאידך, חלה ירידה משמעותית במידת המרכזיות והחשיבות של העבודה בחייהן כאמהות, לעומת המקום שתפסה העבודה בחייהן טרם הלידה. אנו רואים אצל הנשים שינוי דרמטי בשני תחומי החיים המרכזיים אלו, הורות (עליה) ועבודה (ירידה). כלומר, עבור נשים המעבר להורות מהווה אבן דרך התפתחותית משמעותית ואף מטלטלת ברמות השונות בחייהן.

כאשר בדקנו את חשיבות ההורות והעבודה אצל הגברים, ראינו כי לא חלו שינויים בחשיבות ההורות או העבודה אצלם. באופן ממוצע, חשיבות ההורות אצל אבות צעירים דומה לאופן בו העריכו שתהיה עוד טרם הלידה. נראה אם כן, כי אצל הגברים לא חל שינוי במרכזיות ובחשיבות של העבודה בחייהם במהלך המעבר להורות  והוא דומה לאופן בו היה לפני הלידה של התינוק. כלומר, חשיבות העבודה אצל אבות צעירים שתפסו אותה כחשובה מאוד לפני הלידה, נשארה גבוהה גם אחריה, חשיבותה אצל אלה שתפסו אותה כממוצעת לפני הלידה נשארה ממוצעת גם אחריה וכיוצא בזאת.

מעניין לומר כי עוד לפני הלידה, מצאנו שנשים מעריכות את ההורות העתידית שלהן כחשובה ומרכזית יותר מזו שמעריכים הגברים בשלב זה. פער זה נשמר גם לאחר הלידה.

ממצאים אלה תומכים בדומיננטיות של מודלים מגדריים מסורתיים גם בהורות הצעירה בימינו אנו. על אף שינויים חברתיים וכלכליים בעשורים האחרונים, בקרב הורים צעירים עדיין חל קיטוב משמעותי של תפקידים מגדריים, כאשר ההורות תופסת מקום מרכזי יחסית אצל האמהות הצעירות והעבודה-פרנסה תופסת מקום מרכזי יחסית אצל האבות הצעירים.

עם זאת, חומרים נרטיביים מתוך הראיונות ממחישים כי נשים וגברים צעירים מקיימים דיאלוג בינם ובין עצמם ומול בני זוגם, ביחס לתפקידים מגדריים בהורות החדשה, בתוך הבית ומחוצה לו. כמו כן, ראינו בקרב חלק מן המשתתפים במחקר דפוסים של חלוקת תפקידים פחות מגדרית-מסורתית. גם אם אלה אינם מעידים על הכלל, אפשר לראות בהם מסמנים של שינוי והרחבת אפשרויות עבור נשים וגברים צעירים במהלך המעבר להורות, המנסים להחזיק במקביל בשאיפות מקצועיות ומשפחתיות.

תהליכים ביחסי הגומלין בין עבודה ומשפחה אצל נשים וגברים במהלך המעבר להורות:

קונפליקט- כאשר בדקנו את התהליכים שחלים ביחסי הגומלין בין עבודה ומשפחה, מצאנו כי הן אצל נשים והן אצל גברים חלה עליה משמעותית בקונפליקט בין עבודה ומשפחה. כלומר, המעבר להורות הגביר אצל אמהות ואבות צעירים כאחת, את הסתירה בין הדרישות והצרכים בתחום התעסוקתי לבין דרישות וצרכים מן התחום המשפחתי וההפך. אולי בניגוד לאמונות מקובלות, מצאנו כי רמות הקונפליקט בין עבודה ומשפחה דומות מאוד אצל הנשים והגברים. ממצא זה מעניין כיוון שהוא מציב את האפשרות שגם כאשר העבודה שומרת על מקומה המרכזי היחסי בחייהם של האבות הצעירים, היחס שלהם למחירים שגובה מהם העבודה קונפליקטואלי לא פחות מזה של בנות זוגם.

זליגה- אצל הנשים חלה ירידה משמעותית בזליגה של היבטים תעסוקתיים למרחב המשפחתי אחרי הלידה. זאת, לעומת הגברים אצלם לא חל שינוי כזה או אחר בזליגה בין עבודה ומשפחה. כלומר, אצל האמהות הצעירות מתפתחים יותר גבולות בין העבודה והמשפחה מבעבר והן עושות הפרדה רבה יותר בין התחומים מזו שעשו לפני הלידה. כך, בעוד שלפני הלידה הזליגה גבוהה יותר אצל נשים לעומת גברים, לאחר הלידה כבר לא קיימים הבדלים משמעותיים בין רמות הזליגה אצל נשים וגברים. הירידה בזליגה לאחר הלידה מתבטאת בכך שאמהות צעירות ממעטות יחסית לעבר להשאר שעות נוספות בעבודה, שבוע העבודה שלהן מובנה ומאורגן יותר והן ממעטות לערוך שיחות מקצועיות בטלפון או לעסוק בפעילות אחרת הקשורה לעבודתן כאשר הן נמצאות עם ילדתן או ילדם. היו אמהות שסיפרו גם על ירידה במידה בה הן מושפעות רגשית מאירועים שליליים או חיוביים בעבודה.

פיצוי– ראינו עליה משמעותית בפיצוי בין עבודה ומשפחה הן אצל נשים והן אצל גברים במהלך המעבר להורות. מתוך ניתוח סיפוריהם של ההורים הצעירים, עלה כי בעוד רמה גבוהה של פיצוי בין התחומים מעידה על קושי ניכר להתמודד עם בעיה מהותית במרחב הביתי או התעסקותי ו'התעצמות' של הבעיה, רמה מתונה של פיצוי דווקא מסייעת בידם להגיע לאיזון חדש ויעיל בין התחום המשפחתי והתעסוקתי. כך, החזרה לעבודה אחרי חופשת הלידה או השקעה משמעותית בהתפתחות המקצועית, מהוות עבור אמהות ואבות צעירים דרך הנתפסת כלגיטימית, ולעתים אף חיונית במישור הכלכלי, המאפשרת להם למתן את העומס הרגשי והתפקודי הקיים בהורות החדשה. הורים צעירים רבים תיארו את העבודה כמרחב בו הם מרוכזים בעצמם, בקשריהם החברתיים ובהתפתחות האישית שלהם לעומת המרחב הביתי בו הם עסוקים מאוד בטיפול בילדם או ילדתן, בקשר איתו או איתה, ובעבודות משק הבית. מעניין שבעוד אצל הנשים והגברים לפני הלידה רמות הפיצוי דומות, לאחר הלידה, רמות הפיצוי אצל אמהות צעירות גבוהות בהרבה מזו של אבות צעירים. ניתן להבין זאת לאור תזמון הראיון השני, עם חזרת האמהות הצעירות למקומות העבודה ולאחר חופשת הלידה. פרק הזמן הארוך יחסית אשר נשים מקדישות באופן מלא לגידול ילדיהן הרכים, מהווה עבור חלקן תקופה מורכבת ועמוסה בה הן חשות בין היתר, ניתוק מקשריהן עם אנשים בוגרים אחרים וחוסר בתכנים והיבטים משמעותיים נוספים מחייהן כנשים בוגרות ועצמאיות כפי שחוו את עצמן טרם הלידה. נראה כי החזרה לעבודה והשקעה בתפקודן והתפתחותן המקצועי עונה בין היתר גם על צרכים אלה.

תהליכים בין דוריים אצל נשים וגברים במהלך המעבר להורות, ביחס למשפחות המוצא שלהם:

מצאנו אישוש לכך שייצוגים מופנמים של ההורים במשפחות המוצא, אכן מנבאים היבטים שונים בזהות ההורית, זהות תעסוקתית וביחסי הגומלין ביניהן אצל מבוגרים צעירים במעבר להורות. ניבוי זה מתקיים הן באופן ישיר בין הורה וילדו והן באופן 'צולב' בין בני זוג (Cross-partner), בין הורה ובן/ בת הזוג של ילדו. באופן כללי ראינו כי לפני הלידה ניכרת תרומה רבה יותר של ייצוגים הוריים של משפחת הגבר לניבוי חשיבות ההורות, והקשר בין עבודה ומשפחה אצל הגבר ובת זוגו. אחרי הלידה לעומת זאת, ייצוגים הוריים במשפחת המוצא של האשה מנבאים היבטים משמעותיים בחשיבות ההורות, התעסוקה ויחסי הגומלין ביניהן אצל האם והאב הצעירים.

נביא לדוגמא ממצא מעניין מאוד שעלה בבדיקת יחסים מוקדמים במשפחה. מצאנו כי מידת הקרבה להורים ובמיוחד לאב, מנבאת תהליכים בגיבוש הזהות במעבר להורות, אצל כל אחד מבני הזוג באופן שונה; מידת הקרבה של האשה להוריה מנבאת את חשיבות ההורות אצל בן זוגה אחרי הלידה ואילו מידת הקרבה של הגבר לאביו מנבאת את חשיבות העבודה אצל בת זוגו אחרי הלידה. ככל שהאשה היתה יותר קרובה לאביה ופחות קרובה לאמה בילדותה, חשיבות ההורות אצל בן זוגה תהיה גבוהה יותר אחרי הלידה. כך, איכות הקשר של האשה עם אביה ומידת מעורבותו כהורה מנבאות את חשיבות ההורות אצל בן זוגה של הבת. אצל הגברים לעומת זאת, ככל שהם היו קרובים יותר לאביהם בילדות, כך חשיבות העבודה אצל בת זוגם תהיה גבוהה יותר אחרי הלידה. כך, איכות הקשר של הגבר עם אביו שלו ומידת מעורבות האב שלו כהורה בעבר, מנבאות את החשיבות של התעסוקה אצל בת זוגו של הבן.

אנו עדים כאן לתפקיד המשמעותי של האב במשפחת המוצא, בניבוי התפתחותם המשפחתית (אצל אבות צעירים) והתעסוקתית (אצל אמהות צעירות) של בני הזוג של ילדיהם. הן האב של האשה והן האב של הגבר משחקים תפקיד מרכזי בניבוי השינויים שחלים בתוך היחידה הזוגית אותה יוצרים ילדיהם כאנשים בוגרים. על בסיס ממצאים אלה אנו מעריכים כי אשה צעירה שחוותה את אביה כהורה מעורב, חם וקרוב אליה אף יותר מאמה, בחרה כנראה כבן זוג בגבר שמעוניין ויכול לממש דפוס אבהות דומה לזה שחוותה מאביה כילדה. אשה זו תאפשר לבן זוגה אחרי הלידה את המרחב המשפחתי לממש את אבהותו באופן ישיר עם ילדיהם. במקביל, גבר צעיר שחווה את אביו כהורה מעורב, חם וקרוב, יבחר כפי הנראה בת זוג שמעוניינת ויכולה לאפשר לו אבהות מעורבת בדומה לזו שהוא חווה כילד. בתורו, היותו הורה מעורב וקרוב לילדיו, תאפשר לבת זוגו לחזור ולהמשיך בהתפתחותה המקצועית אחרי הלידה. המחקר דן בממצאים אלה לאור תיאוריות מערכתיות, הלמידה החברתית ותפקידים מגדריים במשפחה.

אנו רואים את הממצאים במחקר הנוכחי כמהווים גשר להבנת היבטים בין-דוריים של זהות הורית, תעסוקתית והקשר ביניהן ומדגימים השפעה צולבת בין בני הזוג של התעוררות התסריטים המשפחתיים במהלך המעבר להורות. אנו מקווים כי תרגום של מסקנות המחקר לעבודה מעשית בתחום הטיפול והייעוץ, תוכל לתרום לתמיכה בנשים, גברים ומשפחות לקראת המעבר להורות ואחריו, כמו גם להעמקת ההבנה של השפעות משפחתיות בין-דוריות וזוגיות בתחום התעסוקתי.

תודות

ראשית ברצוני להודות לפרופ. שמואל שולמן על ההנחייה אותה זכיתי לקבל ממנו לאורך השנים, על הסבלנות, הידע שצברתי והאתגרים שהציב בפני ועזרו לי להתפתח בהבטים השונים של ההתבוננות המחקרית ועבודת המחקר בפועל.

שנית, תודה לתכנית מלגות הנשיא  על התמיכה ארוכת השנים במערך המחקר הנוכחי, אשר אפשרה להשקיע בהעמקה הראויה לנושא זה.

תודה למר רועי רוח שהיה לי שותף במהלך יישום המחקר, לעוזרות ועוזרי המחקר שסייעו רבות באיסוף התכנים ועיבודם.

ולבסוף, אני רוצה להודות למי שהמחקר לא יכל להתקיים בלעדיהם - המשתתפים במחקר שנדיבותם ופתיחת ביתם וסיפורי חייהם בפנינו מהווים את התוכן למחקר. 

 

מי שנותרו עם שאלות פתוחות בנושא המחקר בכלל או באשר לקשר בין עבודה ומשפחה בסיפור המעבר להורות האישי שלכם, מוזמנים ליצור עמי קשר: mordohovich@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

מוזמנים ליצור עימי קשר.


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.