חלי ברק שטיין
חלי ברק שטיין

חלי ברק שטיין
פסיכולוגית חינוכית מומחית

חלי ברק שטיין

הרצאות וסדנאות למערכת החינוך

הרצאות וסדנאות מאת הפסיכולוגית חלי ברק שטיין 

1.  שילוב סמכות ואכפתיות בכתה- מודל תקשורת חיובית סוגסטיבית   

הדגש בהרצאה יהיה על דרכים בהם יכול המורה ליצור דיאלוג עם תלמידים תוך כדי ההוראה בכתה – יצירת קרבה, בטחון ומוטיבציה בכתה, בשילוב עם שמירת משמעת .כיצד יכול המורה להתיחס לתהליכים הרגשיים המתלווים באופן בלתי נמנע ללימודים הקוגנטיביים בכתה- סקרנות , עניין וסיפוק, בצד חרדה מכשלון , לחץ, תחרות, קנאה בין המתבגרים.נדבר על הדרך בה יכול המורה לווסת את הלחץ שלו בניהול הכתה- לחץ שהתנהגויות של ילדים מקשים מעוררת במורים, וכך גם עומס דרישות. ככל שמורה מווסת את הלחץ שלו- כך יוכל לנהל בדרך יעילה יותר את הלחץ של תלמידיו בכתה. בנוסף- נדבר גם על הגישה של ‘תקשורת חיובית סוגסטיבית’- שילוב של תיקוף לתחושות הקיימות בכתה (גם שיעמום, אנטי ללמידה, ולחץ) , השמת גבולות ברורה (מה מותר ואסור) וסוגסטיה (השמת אמונה חיובית שתגשים את עצמה- למשל, שהילדים יודעים גם הם שצריך להתנהג כראוי ולהמשיך ללמוד גם כשקשה). מורה משדר שהוא רואה את הילד ורגשותיו, מאמין בו שהוא מסוגל להתנהג כיאות ולהתעשת- בכך יש קרבה ואכפתיות לילד וגם כבוד , ובו בזמן הוא לא מוותר על דרישת המשמעת. שגם זה בעיני כבוד ואכפתיות לילד. בהרצאה אסביר את הגישה עם דוגמאות שלי ושל המשתתפים. 

 

2. להקשיב ולהבין ילדים- תקשורת מקרבת עם ילדים 

עולמם הפנימי של ילדים עשיר- הם מרגישים וחושבים בעוצמות. את רגשותיהם ומחשבותיהם הם מעבירים בדרכים ישירות (אומרים) ובעיקר בדרכים עקיפות. לעיתים חסרות להם מילים, ופעמים רבות המסרים לא מודעים אף להם. ילדים מאותתים באופן סמוי על תחושותיהם. אם בהתנהגויות ואם ברמזים. כך למשל ילד הטוען שמשעמם לו מנסה אולי לאותת שקשה לו, וילד שצועק שלא אכפת לו מנסה לומר שאכפת לו מאוד אלא שהתייאש. לנו המבוגרים לא קל להבין את המסרים הגלויים והסמויים של הילדים. לחלקם קשה לנו להקשיב- אם בגלל שהמסרים קשים (הילד מעביר עלינו ביקורת) אם בגלל שהמסרים לא מקובלים עלינו בשיפוט הבוגר שלנו (מה פתאום הוא לא רוצה ללמוד, זה חשוב) ואם בגלל שאנחנו ממהרים לענות ולהיות צודקים עוד לפני שהקשבנו והבנו את הילד.
בהרצאה אפרט את המחסומים להקשבה מדויקת לילדים. אסביר כיצד ניתן להבין מסרים סמויים, וכיצד ניתן לנהל דיאלוג אמפטי ומקדם כדי להבין אותם טוב יותר.

3. דיאלוג בנושא משמעת ואחריות

בהרצאה יוסברו מחד הצורך האנושי בגבולות, ומאידך הקשיים בשמירת גבולות על ידי דמויות הסמכות (הורים, מורים) בעידן המודרני. אנו בתקופה המעבירה מסרים סותרים של צורך בסמכות ומשמעת מחד, וצורך בדמוקרטיה מאידך. בהרצאה נכיר את הפרשנויות האישיות שיש לכל אחד מאתנו על 'המשמעת הרצויה'. במיוחד נתמקד בציפיות הלא ריאליות שיש לרבים למשמעת מלאה, מהירה, 'מחייכת' והגיונית. ציפיה ל'משמעת פנימית'- אחריות, במקום שאינה אפשרית. ציפיות אלו גובות מחיר יקר של כעס מיותר המפחית מיעילות תהליך המשמעת. בהרצאה יוצע מודל ציפיות ריאלי המתאים למשמעת לילדים בגילאי הגן ועד גיל ההתבגרות. נדבר על טכניקות מרכזיות 'לדבר משמעת' עם ילדים (בבית/בכתה), להיות 'קשים לבעיה ורכים לבני האדם', לשמור על גבולות אך בדרך הומניסטית ומכבדת.

 

. אכפת לך ממני? פערים במיצב 

בתי ספר רבים מדווחים על פער מדאיג במבדקי המיצ"ב בין חווית המורים המרגישים שאכפת להם, והם קרובים בפועל לתלמידים, לבין חווית התלמידים הטוענים שהמורים לא קרובים, לא אכפתיים ולעיתים גם משפילים . הפער מטריד במיוחד בבתי ספר בהם הושקע מאמץ רב בקשר עם התלמידים גם מתוך תפיסה לחשיבות הקשר וגם בתרגום התפיסה לעשייה- קוימו שיחות אישיות, קבוצתיות, ניתנה עזרה לתלמידים, ובכל זאת לא ניכרה תוצאה מספקת. בהרצאה אסביר מספר מקורות לפער, ולכל אחד מהם אציע מספר דרכים לצמצם אותו. כך למשל, המושגים בהם אנו משתמשים בשיח עם עצמנו ועם התלמידים על הקרבה והאכפתיות הוא מופשט, ולכן מטבעו קשה להגדרה ברורה ולהסכמה על טבעו. מה שהמורה מתכוונת בכך שהיא 'משקיעה ואכפתית בתלמיד' אינו אותה החוויה של התלמיד לגבי מה זו השקעה ואכפתיות של מורה. אי אפשר להתווכח על חוויה. אפשר כן, לדבר עליה ולתרגם אותה למושגים התנהגותיים, לשאול את התלמידים 'מה זאת אכפתיות עבורם?' שיפרטו 'התנהגויות אכפתיות ולא אכפתיות'. לדבר על קונפליקטים מובנים בתוך סיטואצית אכפתיות המורה- למשל , כשמורה לא מספק דרישה של תלמיד, האם עדיין אכפת לו? . תלמידים וגם מבוגרים נוטים לפרש מושגים באופן פשטני, ותפקיד המחנך לעזור לילדים לרכוש את המושגים בצורתם המורכבת כפי שהם מתבטאים ביום יום החינוכי.  אפשר גם להבין את החוויה של התלמידים מההיבט התרבותי של גילם, וההיבט של המורים מחווית גילם ותפקידם, להבין היכן קשה לבטא אכפתיות במצבי לחץ ותסכול בחינוך ועוד. ההבנה של מקור הפערים, תעזור להפחית את התסכול והאכזבה מהתוצאות, ולכוון לשיפור הדיאלוג עם התלמידים, שהוא בפני עצמו מקדם קרבה ואכפתיות. 
 

5.  חיזוק תחושת הערך של ילדים, וגם של מורים... 

הדימוי העצמי שלנו הוא הדרך שבה אנו תופסים את עצמנו, והערך שאנו נותנים לעצמנו- חיובי גבוה, או שלילי נמוך. דימוי עצמי נמוך פועל לרעתנו: פוגע בתחושת הערך, מקשה להתאמץ כדי להצליח, ופוגע גם ביחסים החברתיים בגלל הפרשנויות השליליות שהוא מייצר. דימוי עצמי חיובי פועל לטובתנו: מדרבן אותנו להתאמץ ולהצליח, מחזק אותנו גם כשקשה, ומעודד אותנו ליחסים חברתיים טובים. הורים ומורים רוצים ומוכנים לעשות 'הכל' כדי לחזק את הדימוי העצמי של הילדים, אך לא תמיד יודעים כיצד. בהרצאה יוצגו הדרכים השונות לחיזוק הדימוי העצמי של הילדים, דרכים הניתנות ליישום בכתה ובבית.

 

6.  דיאלוג מורים- הורים- מודל לל"ב: לתכנן, לדבר, ברצף 

כשהורים ומורים מקיימים ביניהם דיאלוג עניניני ופורה- הדבר תורם לכל הצדדים, כולל הילדים כמובן. פעמים רבות  הדיאלוג בין המורים להורים 'נתקע' וגורם לכעס ומצוקה לכל הצדדים. גם המורים וגם ההורים רוצים את טובת הילד אך בפועל יש קונפליקטים ומתחים מיותרים.  יש חרדות, ראיה שונה של הדרך בה צריך לפנות, קושי לקבל ביקורת ופידבק, ובעיה בשיתוף פעולה. בהרצאה יוסברו המאפיינים של 'הורות 2018', ושל 'מורה2018' מה הגורמים המכבידים על הדיאלוג ובמיוחד מה יכול לקדם אותו. הטענה שלי היא שאם כל צד בדיאלוג יבין את הרצונות והקשיים של הצד האחר, כשתהיה הקשבה, וחיפוש פתרונות עניני- אפשר יהיה להגיע לשיתוף פעולה גם במצבים של חוסר הסכמה.  בהרצאה יוצג מודל לדיאלוג יעיל בין מורים להורים אותו ניתן ליישם בחיי היומיום- מודל לל"ב: לתכנן, לדבר ברצף. מודל שיטתי ויעיל לתקשורת מורים הורים. 

7. תהליכים קבוצתיים בכתה- הגברת מוטיבציה והפחתת התנגדויות 
בהרצאה אסביר מספר תהליכים קבוצתיים שהכרות איתם יכולה לעזור למורה בעבודתו בשטח. לדוגמא, אסביר על המושג 'קול קבוצתי' – כשדני מתחצף למורה הוא לעיתים אומר בשם כל הקבוצה למורה שקשה להם איתה, ושהם כועסים. לדני יש את האיפיונים האישיותיים שלו שגורמים לו לההתחצף בשם אחרים אך בהקשר הקבוצתי לחוצפה שלו יש משמעות רחבה יותר. אפרט ואדגים תהליכים התפתחותיים אותם עוברת הכתה במהלך השנה. כך בתחילת השנה הילדים עדיין לא מספיק עצמאיים, ולעיתים הם בודקים גבולות ומבטאים בכך את החרדה והתלות של הפתיחה. מורים שלא ייבהלו מתופעות אלו יוכלו לבסס עם הילדים דיאלוג עניני של הגדרת הכללים, ודרכי העבודה. בסיום השנה 'אחרי פסח' ישנן תופעות של זלזול בכללים, ירידה במוטיבציה. מורים רבים רואים בכך ביטוי לחוסר הצלחה של עבודתם, כשלמעשה אלו תופעות אופיניות לשלב הסיום.
הכרות עם התהליכים הנורמאליים של שלבי קבוצה יחסכו למורה כעסים ואכזבות ויעזרו לו להגיב ביעילות רבה יותר לכתה.
בהרצאה יוסברו דרכים שונות לשפר את הדיאלוג של המורה עם 'הכתה כשלם קבוצתי' בעיקר במצבי התנגדות, חוסר מוטיבציה ובעיות חברתיות.

8. כשהילד מתפרץ- אל תשאל למה אלא איך אפשר לעזור 

כשילדים מתפרצים, הורים ומורים נוטים לשאול ולדבר יותר מידי... שואלים את הילדים שאלות רטוריות עצבניות 'למה את/ה מתנהג/ת ככה?!'. מסבירים לילדים בהגיון למה לא היו צריכים להתנהג ככה. מתעצבנים ומאשימים את הילדים למה הם לא נרגעים מהר, ובפועל מלבים את ההתפרצות של הילדים,  ואת תחושת חוסר האונים  והרגשת הכשלון שלהם כשלא מצליחים להרגיע את הילדים. בהרצאה אסביר כיצד ההצפה של הילדים המתפרצים 'מדביקה' את המבוגרים, שמאבדים את השליטה ושיקול הדעת שלהם. לכן הראשונים שצריכים להתעשת הם המבוגרים. דרך זיהוי מתי הילדים צריכים מהם תגובה של  'נוהל חרום'. מהם המצבים של התפרצויות זעם, תסכול, עלבון, חרדה ולחץ של ילדים בהם התגובה צריכה להיות ברורה ענינית ויעילה.  כיצד להרגיע את הילדים תוך כדי תיקוף רגשות הילדים (שהם עכשיו בהתפרצות) תוך השמת גבולות (מה מותר ומה אסור לעשות ) ואמונה שההתפרצות תיכף תיגמר  ( סוגסטיה חיובית).  גישה זו של תקשורת חיובית סוגסטיבית תביא לסיום המשבר במינימום נזק לילד, למורה ולכתה  .תאפשר לחזור בהקדם לשגרה לטובת כולם.  

 

9.  משמעת למבוגרים- מנהלים מפעילים סמכות מול מורים וצוותים  

חלק מתפקיד מנהלי בתי ספר הוא לעכוף סמכות ומשמעת על המורים והצוותים. שיגיעו בזמן, יבצעו משימות, 'יקחו אחריות', ישמרו על ערכי בית הספר', על הכללים. כמובן שהמנהלים מצפים שלא יהיה עליהם לאכוף את המשמעת 'כי המורים הם מבוגרים וצריכים לדעת לפעול ממשמעת ואחריות פנימית', אך זו טעות החשיבה הראשונה שמקשה את אכיפת המשמעת. בהרצאה אסביר מהם לנסיוני המכשולים המקשים על מנהלים רבים לעכוף את המשמעת ביעילות- למשל, עמדות מוטעות (שמורים יבינו טוב יותר מילדים שמשמעת חשובה, שלא צריך יהיה לנזוף, או לדרבן).  חששות (לפגוע, לקלקל יחסים, לגרום למתח בחדר המורים, להסתבך, רצון להיות 'נחמדים') , תחושות חוסר אונים (חוויה שאין סנקציות , שאנשים לא משתנים) . אסביר עמדות וטכניקות משמעת שיכולות להיות יעילות במיוחד לעבודה מול מורים וצוותים מבוגרים. כיצד להעביר דרישות משמעת בצורה שתוכל להיות יעילה יותר- באופן ישיר, ברור, לא מתנצל ולא תוקפני. עם עקרונות של התקשורת החיובית הסוגסטיבית (תיקוף, גבולות וסוגסטיה). הגישה יישומית ויעילה גם למפגשים עם הורים, עובדים בבית הספר, וגם שותפי תפקיד נוספים בהם נתקלים מנהלים בעיריה, במשרד החינוך

 

10. . אני כועס משמע אתה לא קיים- ויסות לחץ בכתה לפי גישת הסומטיק אקספיריאנס  

מצבים רבים בחיים הם מצבי לחץ, ואנו מגיבים אליהם בתגובות רגשיות מוקצנות ולא יעילות. בלחץ אנחנו מרוכזים בעצמנו ומתעלמים לחלוטין מאחרים, לעיתים בהתנהגות גסת רוח, תוקפנית שלא מאפיינת אותנו כשאנחנו רגועים ושקולים. ההבדל בין מצבי הלחץ והרוגע הוא האיום שמציף את האדם, במהירות, לפני שיש זמן לחשוב ולהגיב בשיקול דעת. האיום הוא בדרך כלל על תחושת הערך העצמית, מה שגורם לתחושות אשמה או להאשמה אוטומטית של אחרים. איום נוסף הוא על תחושת השליטה. תחושה של חוסר בטחון ויציבות, הרגשה ‘שכל מה שבנו עלול להתמוטט’, שכל הטכניקות והידע שלנו לא עוזר, ומרגישים חסרי אונים וחלשים באותו רגע. תחושת הלחץ עולה, ואיתה הדחיפות לפתור את הבעיה ‘מהר, עכשיו ובלי שאף אחד יעמוד בדרך ויתסכל אותי. חלקי המוח המגיבים במצבי לחץ ואיום מסוכנים כאלו הם המוח הרגשי (האמיגדלה) והמוח הגופני (תחושות הלוחמה והבריחה). תגובות מוחיות אלו מהירות וחזקות יותר מאשר תגובות המוח השכליות השקולות שלנו (תגובות הקורטקס). כשאנו בלחץ  הדיאלוג שלנו עם סביבתנו  יהיה סוער ובלתי יעיל. במפגש אסביר את הדינמיקה בין שלושת תיפקודי המוח, אביא דוגמאות רבות למצבי לחץ מאיימים מחיי היומיום בכלל, וגם בסביבת העבודה. אתן עצות מעשיות כיצד להתאזן, 'לחזור לשכל ולתבונה' על מנת להגיב בצורה שהיינו רוצים בה- תגובה שקולה גם במצבים מעצבנים.

 

11. בשלות לכתה א'
הכניסה לכתה א' היא ארוע משמעותי, כניסה לבית הספר בפעם הראשונה. ההורים והילדים מתרגשים וגם חוששים מהשלב החדש והכה חשוב בחיי הילדים. בהרצאה נבחן את הדומה ואת השונה בין גן הילדים לבית הספר. נגדיר מהי תופעת הבשלות בכלל והבשלות לכתה א' בפרט. נזהה מה יכול לעזור לילדים להצליח ולהנות בכתה א'. מה נדרש מהם מבחינה פיזית, שכלית, רגשית וחברתית כדי להשתלב במסגרת החדשה. להורים יושמו הדגשים כיצד ללוות את ילדיהם בצורה תומכת בכניסה לכתה א'.

 

12. חיזוק  מוטיבציה- גם כשלא רוצים...

בהרצאה יסובר מנגנון המוטיבציה האנושית. המוטיבציה היא רצון המכוון לפעולה. חלקה מודע וחלקה לוא, חלקה רגשי וחלקה קוגנטיבי,  יש בה קונפליקטים , ויש דרכים מוכחות להניע אותה כדי שהמוטיבציה תגשים את עצמה. יש מוטיבציה פנימית המתבססת על ענין ובחירה, ומוטיבציה חיצונית המתבססת על חיזוקים מחוץ לאדם. שתיהן חשובות, ויש לדעת להפעיל את שתיהן. הורים ומורים נתקלים פעמים רבות בקשיים בהנעת ילדים למוטיבציה בתחומים שהילדים לא מעונינים בהם. כך למשל- בלימודים, בחובות בבית. בהרצאה אסביר דרכים להתמודד עם ילדים 'שלא מתחשק להם', או שהם מתנגדים בפועל לדברים. אתיחס גם למוטיבציה של ההורים והמורים עצמם-המבוגרים מאבדים את המוטיבציה שלהם מול קושי, ויש לתחזק אותה מול הקשיים הבלתי נמנעים בתפקיד. יש ללמוד כיצד לא לוותר, ולהמשיך לשמור על המוטיבציה שלך- חזקה, ממוקדת ויעילה. אסביר על גורמים המעודדים מוטיבציה ושעליהם יש להורים ולמורים השפעה- כך תנאים סביבתיים של תמיכה ועידוד, דיאלוג ישיר, חיזוק בטחון עצמי  ויכולות התארגנות.

 

13. דיאלוג לפתרון בעיות
ילדים נתקלים במהלך חייהם בבעיות שונות: לימודיות, חברתיות ורגשיות. מרגישים עקב כך מצוקה, כעס ותיסכול. לעיתים הילד מעונין בעזרת המבוגרים (הורים, מורים) ולעיתים המבוגרים הם אלו המוטרדים מהבעיה ורוצים לעזור לפתור אותה.
רוב המבוגרים מנסים לעזור בכך שהם מסבירים לילד כיצד לפעול, נותנים עצות ומכוונים אותו לפתרון הרצוי בעיניהם. פעמים רבות נסיונות אלו לעזור אינם מצליחים- הילד מרגיש כועס, מותקף, ודוחה את העזרה.
בהרצאה יוסבר כיצד מבין כל הורה/מורה באופן סוביקטיבי את תפקידו החינוכי 'לעזור לילד'. תפיסת התפקיד יכולה לעיתים לחבל בהגשת עזרה אם היא אינה ריאלית. בהמשך תוצע דרך מומלצת לדבר עם ילדים כשהם במצוקה. להקשיב, לגלות אמפטיה, להבין במדויק מה הבעיה, ולחפש עם הילד פתרונות המתאימים לו. לקיים דיאלוג המקרב בין המבוגר לילד ומאפשרת לו לסייע ביעילות. דגש יושם על היכולת של המבוגר להישאר תומך והומני גם כשהתקשורת עם הילד מאיימת ולא נעימה.  

 

14. ילדים מסבירים: ככה תחנכו אותנו לערכים
להורים ולמחנכים חשוב מאוד ללמד ילדים ערכים. שיפנימו את כללי החברה 'ושיתנהגו כמו שצריך'. מאמינים שערכים הם דבר הכרחי, שיעזור לילד להשתלב טוב יותר בחברה ולהיות מבוגר מתפקד ומצליח. ואכן כך. חשוב שילדים יהיו חרוצים, מנומסים, ישרים, אוהבי תרבות, וכו'. כך גם מבוגרים.
במציאות קיים קושי רב בהקניית ערכים, ובחיים לפיהם. פעמים רבות החינוך לערכים נעשה בדרך של הטפות מוסר, כעס וענישה על הפרת ערכים. הערכים מועברים באופן צדקני של 'ראה וקדש', שקשה ליישמו בחיים עצמם (אל תשקר, אל תלשין- מי יכול לעמוד בערכים כאלו בצורתם הטוטלית?). כתוצאה מחוסר היעילות של החינוך הזה לערכים הילדים לא מתנגדים והמבוגרים מתוסכלים.
בהרצאה יסביר למבוגרים 'ילד מייצג' בשם חבריו הילדים כיצד ניתן לדבר על ערכים 'בגובה העיניים'. כיצד ניתן להקנות ערכים באמצעות דיאלוג ריאלי ותומך. למשל, כיצד יכולים המבוגרים להיות מודל ריאלי ללמידת ערכים, כיצד ניתן להפוך את הערכים 'מפלקטים על הקיר' למפת דרכים שעוזרת בחיים עצמם.

 

15.  לתרגם פוטנציאל להצלחה - בלימודים בפרט ובחיים בכלל
פוטנציאל מולד הוא היכולת שיש לכל ילד עם הולדתו. פוטנציאל שכלי, רגשי, חברתי ופיזי. הפוטנציאל מסמן את מקסימום התיפקוד האפשרי לילד, אך אינו מבטיח כלל את מימושו. כדי לממש את הפוטנציאל יש צורך בתנאים סביבתיים מתאימים, שיפתחו בילד כוחות ובטחון הנדרשים ללמידה. מדובר בתנאים אנושיים הנקבעים על ידי המבוגרים המחנכים.  ההורים והמורים רוצים שהילדים 'יצליחו בלימודים'- יגיעו לציונים גבוהים, המקסימום שהם יכולים. במציאות אנחנו נתקלים בילדים רבים שהם 'תת- משיגים', תופעה המתסכלת את ההורים המורים והילדים עצמם. גורמת לפגיעה בדימוי העצמי, לכעס ולבעיות משמעת.בהרצאה יוסברו המכשולים הרגשיים המקשים לממש פוטנציאל . למשל- פרפקציוניזם, קושי לעמוד במצבי תסכול וכשלון, קושי לווסת רגשות, ליצור קשרים בינאישיים תומכים. יוסברו גורמים שעוזרים לשפר את מימוש הפוטנציאל להצלחה- כך היכולת להעריך ריאלית את הכוחות ואת החולשות שלך ושל הסביבה כדי להתארגן מולן במטרות ואמצעים ריאליים. חיזוק הבטחון והחוסן מול כשלונות ולחצים. ויסות רגשי , מוטיבציה חסינה. ועוד. יוסבר כיצד מורים והורים מתמלכדים מרצון טוב לדרבן ילדים, הם מעבירים ביקורת ומלחיצים דבר המשיג תופעה הפוכה של חרדה ונסיגה. יוסבר כיצד ניתן לפתח עם ילדים דיאלוג לפתח את הפוטנציאל שלהם בעיקר בדרך של הפחתת מחסומי חרדה וחוסר בטחון עצמי הפוגעים בלמידה.להורים ולמורים כוח עצום לחזק את מימוש הפוטנציאל של ילדיהם על ידי דיאלוג תומך, הפחתת מחסומי חרדה, וחיזוק הבטחון העצמי שלהם . הנחת היחסוד של ההרצאה היא שלכל ילד ואדם יש יכולת לבטא את מיטב הפוטנציאל שלו, ולחוות הצלחה וסיפוק. נדרש מאמץ, אז הדבר אפשרי.

 

16. עולמם החברתי של ילדים
תיפקודם החברתי של ילדים הוא חלק מרכזי בהתפתחותם. הילדים עצמם, ההורים והמורים מוטרדים מאוד כשיש לילדים 'בעיות חברתיות' כמו: בדידות, ביישנות, דחיה חברתית/חרם, חברים שליליים. התנהגות אנטי חברתית של תוקפנות, שתלטנות, השפלות, סחיטה נצלנות ועוד. מיקום חברתי בעייתי-החנון למשל. או חוויה אישית של הילד שהוא 'לא מספיק מקובל'.
בהרצאה יוסבר מקורן המגוון של בעיות בתיפקוד החברתי. מקור אחד הוא חוסר במיומנויות חברתיות (כמו היכולת לנהל שיחה, לשתף, לוותר, לשחק). מקור נוסף הוא קשיים בדימוי העצמי ובתחושת הערך של הילד המקרינה על יחסיו החברתיים. מקור נוסף הוא תוקפנות ותיסכול מעולמו של הילד המתבטאים באופן בעייתי ביחסיו עם חבריו. ומקור נוסף הוא ציפיות חברתיות לא מותאמות של ההורים מילדם (מתקשים למשל לקבל שילדם מסתפק במעט חברים ולא צריך יותר).
בהרצאה יועלו דרכי התמודדות עם קשיים חברתיים. למשל, ללמד את הילד כישורים חברתיים, לחזק את בטחונו העצמי במסגרת חינוכית או טיפולית. ובמקביל לטפל במסגרת המשפחתית- לחזק את מודעות ההורים לציפיותיהם, ללחצים ולביקורת המקשים על המצב, ולבנות במקומם דיאלוג תומך שישפר את תיפקודו החברתי של הילד.

 

17. כיצד לסיים את השנה בהצלחה ובסיפוק  

לכתה כקבוצה יש שלבי התפתחות כמו לאדם. היא מתחילה את חייה 'בהריון' בשלב החשוב של 'טרום קבוצה'- עוד בחופשת הקיץ מתרחשים תהליכים משמעותיים של מחשבות ותיכנון הקבוצה. תהליכים הטרום פוגשים את המציאות בפתיחת הקבוצה, ביום הראשון של הלימודים. השלב הראשון של הקבוצה- מספטמבר ועד חנוכה הוא שלב של בניית הנורמות, הכללים. יש בו חרדה, בדיקת גבולות, תקווה והתלכדות, למורה/מנחה יש תפקיד מרכזי בשליש הראשון של השנה. ההבנה וההתערבויות שלו קריטיים כדי להביא את הכתה למקום של 'קבוצת עבודה' שתוכל להיות מגובשת וללמוד ביעילות. השלב הבא בו אתמקד בהרצאה הוא השליש האחרון לחייה של הקבוצה -סיום השנה. מתחיל 'אחרי פסח'. זהו השלב בו צפויה נסיגה מסוימת בתיפקוד הכתה החוזרת לקונפליקטים וקשיים של תחילתה. ירידה בשמירה על הנורמות, קושי להתמקד בלמידה, וירידה במוטיבציה.  מורים רבים מרגישים רע עם נסיגה זו. מאוכזבים וכועסים על הילדים. שבועות סוף השנה מתדרדרים... גם  המורה מסיים את השנה. וצריך להיות מודע לתהליך שהוא עובר, ולהיות מסוגל להתערב בצורה נבונה במצבים שקורים בכתה, וגם עם ההורים.  עליו לעזור לכתה/קבוצה  לסיים במקום הטוב ביותר שאליו הגיעה , תוך עיבוד הפרידה, ושמירת המרחב הטיפולי/לימודי שהיה לה במהלכה. משימה לא קלה אך אפשרית. בהרצאה אשלב דוגמאות ועצות יישומיות. 

 

18. לרכוש ולשנות הרגלים- הרגל הופך לטבע, וטבע קשה לשנות 

ילדים ומבוגרים מופעלים על ידי הרגלים- חלקם חיוביים וחלקם שליליים הפוגעים בהם. פעמים רבות גם כשרוצים לשנות הרגל השלילי הדבר קשה, וההרגל נותר. יעידו על כך הורים מתוסכלים שמנסים להקנות הרגלים אצל ילדיהם, מורים, וגם בני זוג שמנסים לשנות אחד את הרגלי האחרבהרצאה נדבר על דרכים שנמצאו יעילות לרכישת הרגלים (רמז- לא הסברים, הטפות, כעסים, עונשים) . כך יוכלו הורים ואנשי חינוך להקנות הרגלים בסיסיים לפעוטות (נקיון, סדר, נימוס ועוד) לילדים ומתבגרים (התארגנות, ויסות רגשי, ועוד ).  נעסוק גם בדרכים לשנות הרגלים שליליים או כאלו שכבר אינם יעילים, בעצמך או אצל אחרים שחשובים לך (רמז- גם כאן הסברים, הטפות כעסים ומוטיבציה קצרת מועד לא עוזרת). זהו אינו תהליך קל, אך הוא בהחלט אפשרי כשהוא מתבצע בדרכים הנכונות.   ההרצאה מתבססת על מחקרים וגישה מספרו של צ'רלס דוהיג 'כוחו של הרגל' (2013),     ומאמר שכתבתי בנושא באתר זה ' מפסיקים להיות עבדים להרגלנו המגונים '. ההרצאה משלבת ידע תאורטי טכניקות יישומיותודוגמאות רבות להורים, משפחות, ואנשי חינוך.  בסיומה ניתן יהיה להתחיל בתהליך יעיל של רכישה ושינוי של הרגל אחד חשוב לפחות... 

 

19. אל תהיה חכם אלא צודק - דרכים להשפיע ביעילות על הזולת!

אנשים בכלל, ומורים בפרט רוצים להשפיע על דעותיהם של אחרים - לחנך. את הילדים כמובן, ואם אפשר גם את ההורים. להשפיע עליהם לכיוון עמדות חיוביות, ערכים 'נכונים', התנהגויות 'מחונכות', אין ספק שתהליך החינוך מערב השפעה. פעמים רבות אנו מנסים לשכנע באמצעות ההגיון- מביאים  טיעונים רציונליים, הסברים, נימוקים, עובדות להצדיק את דעתנו. ההצלחה לא תמיד רבה. הילדים נשארים בעמדותיהם והתנהגותם, דווקא במקומות שחשוב לנו המחנכים שישתנו- כשהתנהגותם שגויה, ועמדותיהם מוטעות. כך גם לעיתים ההורים. החוויה מתסכלת כי אנחנו רוצים להשפיע- לחנך.    בהרצאה אשלב דברים מספרה של ד"ר טלי שרוט (2018)  "מה זה משנה? איך אנחנו מצליחים (ומתי אנחנו נכשלים) לשנות את דעתם של אחרים", ומנסיוני הקליני והחינוכי בעבודה עם הורים, ילדים ואנשי חינוך. אסביר כיצד המוח הרגשי שלנו דוחה נימוקים רציונליים, ומושפע יותר מדרכי השפעה רגשיות. אביא מחקרים וטכניקות יעילות להשפעה על ילדים ומבוגרים. אשלב מדברי גם מגישת ה NLP של בנדלר וגרינדלר- גישה יישומית להשפעה יעילה דרך תקשורת בינאישית. אדגים את טכניקות הגישה על סיטואציות חינוכיות מהיומיום כך שהמשתתפים יוכלו ליישם אותם בשדה החינוכי. 

 

20. חנוך לילד על פי הטמפרמנט! התאמת מזג בין ילדים למורים לשיפור התקשורת והחינוך

תינוקות נולדים עם טמפרמנט מולד. מזג גנטי המורכב על פי גרינשפן מתשעה מאפינים, שנשארים יציבים לאורך הילדות ובבגרות. כך למשל- מה רמת הפעילות האקטיבית, התגובה לשינויים, רמת הרגישות, ההמשכות והרתיעה מאנשים וחפצים, רמת הסדירות של הפעילות , החייכנות הטבעית, ועוד. אלו 'צבעי היסוד' של טבע הילד, ועליהם נוספים בהמשך הגוונים האישיותיים וההרגלים של האדם על פי השפעות הסביבה וההתנסויות אותן הוא רוכש בהמשך.  בקשרי ילדים הורים ומחנכים חשוב מאוד לזהות את הטמפרמנט של הילד ושל שותפיו למשפחה, לחינוך , החברים. ככל שיש יותר התאמה במזג כך הקשר 'זורם' יותר.  יש פחות חיכוכים ופחות תסכולים מפערי מזג. למשל- ילד שהוא פסיבי יותר עלול לתסכל הורה או מורה שהוא אקטיבי בטמפרמנט שלו. או ילד שהוא רגיש מאוד ונרתע מקשר, יכול לאתגר הורה או מורה שלא מקבל את הקצב של הילד ביצירת קשר.  דבר שעלול ליצור עוינות, מתחים בתקשורת וקושי להתאים את החינוך לטמפרמנט של הילד. בהרצאה אסביר את מדדי הטמפרמנט עם דוגמאות רבות מחיי ילדים, וגם מבוגרים. אסביר מהו 'טמפרמנט קל' ומהו 'טמפרמנט קשה'. כיצד עובדים ביעילות עם שניהם. מה עושים כשאין באופן טבעי התאמת טמפרמנט בין הורים ומורים, מורים ותלמידים, וגם בתוך צוות מורים, ובין מורים למנהל/ת.  רמז לכיוון ההתמודדות- לא חייבת להיות התאמת טמפרמנט מלאה מראש, אפשר ללמוד לשפר את ההתאמה דרך מודעות וטכניקות...   

21.  הנחיית דיאלוג רגשי בכתה כקבוצה

מורים מנהלים דיאלוג רגשי עם הכתה כולה כקבוצה, וגם עם קבוצות קטנות של ילדים (. ההרצאה מיועדת לעזור למורה לנהל את הדיאלוג הרגשי עם הקבוצה על מנת לדבר על רגשות, על קונפליקטים, מנסים לפתור בעיות, ליצור אמון ובטחון,  וגם להתמודד עם כעסים והתנגדויות. נעסוק בזיהוי אמונות לא רציונליות של המורה/מנחה (ציפיות, חרדות מהדיאלוג)  המקשות על הובלת הדיאלוג, ונכוון לדיבור פנימי מווסת יותר המסייע בהנחיית הדיאלוג הרגשי. ציפיות ריאליות  המבינות שלדיאלוג יש את הקצב שלו, שהוא אינו מושלם ומרגש בכל שלביו וכו'.  בנוסף, נעסוק בטכניקות דיאלוג בקבוצה בשתי רמות: דיאלוג אישי עם הפרט בקבוצה, ודיאלוג עם 'הקבוצה כשלם'.  נתיחס לשימוש בהפעלות, וכיצד ניתן להוביל באמצעותן את הדיון עם התלמידים למקום רגשי. ההרצאה תהיה מעשית ויישומית , ותאפשר למורים לשכלל את יכולתם לקיים דיאלוג רגשי בכתה. 

 

22. כוחן של פרשנויות - אל תהיה עבד למחשבותיך האוטומטיות  

תגובותינו לארועים העוברים עלינו קשורות פחות לארוע עצמו, ויותר לפרשנות שלנו אותם. אנחנו מרגישים ופועלים על פי הבנתנו הסוביקטיבית , שלעיתים פוגעת בנו. אנחנו כועסים, נעלבים, מתייאשים, מקנאים- הכל על בסיס פרשנויותינו שאינן די מדויקות. מדובר בדיאלוג פנימי, רובו לא מודע, שבו מחשבות לא רציונלות נוטות לנהל אותנו באופן אוטומטי ולא די יעיל. מחשבות רציונליות מנסות להתווכח עמן כדי לכוון אותנו למקום טוב יותר עבורנו. לדוגמא: אם מישהו מתנגד לך אתה עלול לחשוב, שהוא רוצה לפגוע או להכניע אותך. אתה תיגרר למאבק כוח חסר פשרות על מנת לפגוע חזרה ולנצח (חשיבה לא רציונלית) אך אם תחשוב שזה לגיטימי שאנשים חושבים שונה ממך, תוכל לנהל איתם משא ומתן ממקום עניני ויעיל יותר (חשיבה רציונלית). דוגמא נוספת: אם יש לך קשיים במטלה מסוימת אתה עלול לחשוב שאתה עומד להכשל, אולי אפילו בגלל טעות שלך. לכן תגיב בלחץ, באשמה וביאוש (חשיבה לא רציונלית). אך אם תחשוב שתמיד יש קשיים בדרך להצלחה תחפש בעניניות פתרונות, ואך תגיע לפתרון (חשיבה רציונלית). בהרצאה יוסברו מאפייני החשיבה הלא רציונלית על פי התאוריה של אלברט בנדורה (ה- R.E.T). יפורטו מחשבות 'הצריך', הקטסטרופה, ההנמכה העצמית, והקושי לשאת תסכול. בהמשך תוצע דרך להתווכח (to debate) בדיבור הפנימי עם המחשבות כדי להגיע לחשיבה רציונלית וענינית. כך יוכל כל אדם לווסת את תחושותיו ולהיטיב את תגובותיו גם במצבי קושי אישיים ותעסוקתיים. יישומי הגישה מעולים לתחום החינוכי להורות, לזוגיות ולחיים האישיים.

 

23.  הכוח החיובי של חשיבה שלילית- כיצד לעזור לילדים פסימיים/ למורים פסימיים?  

בכתות רבות יש את 'הילד הפסימי', 'הילדה שמתלוננת', 'שלא מרוצה משום דבר', 'הילדה שדואגת מה יכול להשתבש במקום לשמוח' 'הילד שמרגיש מקופח כמה שלא עושים עבורו' 'הילדים שמוותרים כי ממילא לא יצליחו' . אלו הילדים, שהחשיבה הראשונית שלהם היא שלילית, פסימית-  הם רואים את הבעייתי מהר יותר מהחיובי. את  'חצי הכוס הריקה' ולא את המלאה. קשה להורים ולמורים להתמודד  עם  ילדים פסימיים. גם  כי ילדים לכאורה אמורים להיות שמחים בעולמם, במיוחד כשאנו המבוגרים עושים כמיטב יכולתנו להיטיב איתם. מתסכל את המבוגרים שלמרות הסברים ועידוד הילדים הפסימיים לא משתכנעים ולא משנים את חשיבתם השלילית. קשה לשכנע אותם בהגיון לראות את כל הטוב והמוצלח בעולמם. ואז כשהילד נשאר פסימי מעבירים עליו ביקורת, כועסים. ההתנהגות הפסימית לא נעימה בכתה, מקשה על המורה להצליח, 'משווקת אותו לא בצורה חיובית בפני ההורים, ההנהלה. 'מקלקלת' גם לו את האופטימיות שלו בעבודה.  הלחץ על הילדים הפסימיים להיות חיוביים, מגביר בתורו את הפסימיות של הילדים שמרגישים רע עם עצמם כי אכזבו את סביבתם, וקיבלו חיזוק לעמדתם שהעולם קשה ובעייתי. זהו 'מעגל זדוני' של נבואה שלילית שמגשימה את עצמה. 

בהרצאה אסביר שחשיבה שלילית בפני עצמה אינה חולשה ואינה מכשול. להפך- במצבים מסוימים היא חוזק. בזכותה דרוכים, חושבים על אפשרויות  שליליות ומתארגנים לקראתן. בנוסף, ילדים עם נטיה לחרדה מאופינים בחשיבה שלילית ופסימיות וזהו מאפיין טמפרמנט שלהם, שלא ניתן להעלים. עם זאת - אפשר ללמד אותם לתפקד בצורה טובה, ויותר מרוצה עם המאפיינים הבסיסיים שלהם. להיות 'פסימיים מתפקדים ומרוצים'. בהרצאה אציע גישה וטכניקות שמתבססות על קבלת  החשיבה השלילית והפחתת הביקורת עליה , הבנת כוחותיה ומגבלותיה, והפעלת טכניקות משלימות כך שהילד יתפקד לא רק מתוך הפסימיות הטבעית שלו, ויצליח להיות מרוצה. ולא ידביק בפסימיות את סביבתו.  

 

24. מתבגרים והורים בדרך לצבא...

ההרצאה תעסוק ביחסי ההורים והילדים במהלך התקופה של תהליכי החיול בדרך לצבא. כתות י"א וי"ב במהלכן מגיעים הצו הראשון והשני, מתבצעים המיונים, ונלקחת ההחלטה לגבי המסלול הצבאי המועדף, או במקרים מסויימים ההחלטה על אי- שרות.  שנות השרות הצבאי נחוות גורליות, ולכן כל החלטה מלווה במתח רב. זו התקופה בה המתבגרים וגם הוריהם מתמודדים עם ציפיות, תסכולים וחרדות מתמשכים עד הגיוס. התחושות והדילמות בהקשר לשרות הצבאי קורות בתקופה עמוסה בתיכון. אלו השנים בה המתבגרים מנסים בו בזמן לסיים את בחינות הבגרות בהצלחה ולמצות עד תום את הכיף והשחרור של שנו הנעורים האחרונות לפני הגיוס 'הכניסה לחיים הבוגרים'. המתבגרים מתפקדים מחד כצעירים תחת חסות הוריהם ומאידך הם כבר 'כמעט גדולים' עם תעודת זהות, חשבון בנק ופעמים רבות גם רשיון נהיגה. זו תקופה מבלבלת ומורכבת שמשפיעה גם על יחסי ההורים והמתבגרים.  כשהמתבגרים מתגייסים ההורים מתגייסים איתם, בתחושה לפחות. לכן מעורבות ההורים כה גבוהה, ורצונם להשפיע ולתרום לילדיהם כה חזק. לעיתים יש הסכמה בין ההורים למתבגרים, ולעיתים יש מחלוקות, לעיתים התהליך מתבצע בקלות יחסית ולעיתים מעורר סערות.

בהרצאה אתאר את הדילמות המרכזיות עמן מתמודדות ההורים והמתבגרים בשנים אלו. כך למשל : כיצד משפיעים ההורים על ההחלטות של ילדיהם לגבי הצבא, עד כמה יש להם זכות להתערב, ומה דרכי ההשפעה היעילות יותר בגיל זה- הפעלת סמכות, שכנוע או דרכים נוספות.
ההמלצות המרכזיות שיינתנו בהרצאה יהיו לכיוון הרחבת המודעות למורכבות המצב, ולמכשולים המאפיינים אותו. לכיוון דיאלוג שיכבד מחד את עצמאות הילדים ומאידך גם את זכות המעורבות של ההורים . דיאלוג עניני שיעזור למתבגרים לבחור בצורה הטובה ביותר את המסלול הצבאי המתאים להם, ושישאיר את היחסים עם ההורים במצב טוב. 

 

 *משך כל הרצאה כשעה ורבע+ שאלות 

כל הרצאה יכולה להיות מועברת כסדנה חוויתית המותאמת לצרכים הספציפיים של הקבוצה. מספר הפגישות ייקבעו עם המזמין

לפרטים והזמנות : חלי ברק,       helibarak1@gmail.com

 

 

 

צרו קשר

מוזמנים ליצור עימי קשר.


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.