מאחורי הדלת הסגורה של היועצת החינוכית אל הצגת אחריותיות בנושא הלהט"בי

הנה בשעה טובה ומוצלחת ולאחר שצלחנו מדבר צחיח של עשייה מוצנעת מאחורי הדלת הסגורה של היועצת - לא רואים, לא שומעים, לא מדברים, האמתלה הקלאסית של "הנושא הרגיש" - הועלו לאתר המקוון של שפ"י, שפ"ינט, תכנים חשובים ביותר - "מד רגשות למורה בנושא הלהט"בי" וכן מפרט של ארגוני סנגור ותמיכה של הקהילה הגאה המהווים כתובות מקצועיות רגישות מגדר ורגישות תרבות עבור בני נוער ואנשי חינוך כאחד: חוש"ן, איגי, מעברים, שוב"ל, הבית הפתוח ועסוואות.

הקול הקורא של פרופ' דורתי אספלאז לפיתוח מחקר על בריונות בית ספרית על רקע להט"בופוביה, היש מענה בישראל?

פרופ' דורותי אספלאז, חוקרת, מומחית עולמית בתחום הבריונות הבית-ספרית, קוראת לעידוד ולפיתוח מחקר מתחום הפסיכולוגיה החינוכית ומתחום מקצועות הסיוע דוגמת הייעוץ החינוכי על בריונות בית-ספרית מובחנת על רקע להט"בופוביה - נטייה מינית, נטייה מינית נתפסת, זהות מגדרית וביטויי מגדר של תלמידים ותלמידות. בישראל בריונות על רקע להט"בופוביה איננה כלולה עד כה במצבור המחקרים המוקפדים על אודות בריונות בית ספרית - למשל, ראו מחקרו הענף ופורץ הדרך של פרופ' רמי בנבנישתי - ללא התייחסות למשתנים הללו באמתלה כי "הנושא רגיש אך חשוב". בדומה: הערכה לאקלים חינוכי מיטבי- אבחון והתערבות משנת 2001, סקר ניטור האלימות של הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה), התכנית הלאומית לנוער בסיכון, תכניות מחקר בינלאומיות עתירות משאבים, דוגמת התכנית המחקר הבינלאומי על בריאותם ורווחתם של בני נוער, מכון מאיירס-ג'ויינט-ברוקדייל וכן ממצאי המחקר הבינלאומי בנושא צמצום אובדנות במערכת החינוך 2015, אינם עורכים מחקרים על בריונות בית-ספרית על רקע להט"בופוביה, או כוללים במחקריהם את המשתנים: נטייה מינית וזהות מגדרית של תלמידים ותלמידיות, נערים ונערות. אזי נכון לינואר 2016 מסד הנתונים היחיד על אודות בריונות על רקע להט"בופוביה בישראל מושתת על שלושת סקרי האקלים החינוכי של פורום המחקר של ארגון הנוער הגאה - 2004, 2008, 2012. למותר לציין כי העדר המחקר על בריונות בית ספרית על רקע להט"בופוביה בישראל תוך שותפות הדוקה עם השירות הפסיכולוגי-הייעוצי עם הקהילה המחקרית של פסיכולוגים חינוכיים ויועצים חינוכיים באקדמיה, ועם מכוני מחקר מובילים שנמנו לעיל, מונע התערבויות מבוססות מחקר לקידום המיטביות של כלל התלמידים לצד תכניות מניעה ברמה הראשונית והשניונית של בריונות זו וכן מניעה של התנהגויות-סיכון בקרב נוער להט"ב בישראל.הקריאה של המנהיגות הייעוצית בישראל בעקבות דבריו של פרופ' קורטלנד ליי בשנת 2009 בכנס 2009 בכנס היועצים החינוכיים לאמץ את הגדרת התפקיד העדכנית של היועץ החינוכי כסוכן צדק חברתי של בית הספר בחרה להתמקד אך ורק באי השוויון במערכת החינוך בישראל ובתוך כך בהקצאת משאבי זמן לטיפול בתלמידים ממשפחות מצוקה.וזאת בשעה שבארה"ב ישנה התייחסות מפורשת ליועץ בית-הספר כסוכן צדק חברתי עבור מיעוטים מיניים. מעלה הצעה, הבה נשתחרר מהשמרנות ומהטאבו המיני לרגל השנה האזרחית החדשה 2016, לטובת הרווחה הנפשית והמוגנות של 10 אחוז מתלמידי ומתלמידות ישראל וכן נאמץ את הקריאה של פרופ' דורתי אספלאז לבסס מחקר בתחום.

הפסיכולוגיה של הסליחה

ערב הימים הנוראים, כשאנשים הולכים מדי בוקר לבקש סליחות ומבקשים סליחה זה מזה, מעניין לסקור תחום חדש יחסית בפסיכולוגיה, "הפסיכולוגיה של הסליחה". כשאתה סולח למי שפגע בך, אתה מיטיב למעשה עם עצמך. מה זה אומר לגבי נפגעי/ות פגיעה מינית ונפגעים אחרים?

נייר עמדה על אודות מיסוד שירותי הייעוץ החינוכי במערכת החינוך בישראל.

הנהלת אגף הייעוץ והיועצים הבכירים מתלבטים דרך קבע בעניין זהותם המקצועית. במשך שנים רבות רווחה תפיסת ה- "Laissez-faire", אשר עיכבה את פיתוחה של זהות מקצועית משותפת של יועצים חינוכים. הייעוץ החינוכי – כמקצוע המחפש זהות, עודנו מוצג לסטודנטים ולסטודנטיות ברחבי הארץ בצורות ובדרכים שונות וסותרות – מסוכן בריאות הנפש של בית הספר ועד סוכן צדק חברתי, בעוד שהגדרתו של משרד החינוך את היועץ החינוכי משנת 1964 כ- "מורה-יועץ", שרירה וקיימת. נכון לשנת 2015 קיימות 13 תכניות לימוד לתואר שני M.A ו M.Ed בייעוץ חינוכי במכללות ובאוניברסיטאות בישראל. הביקוש למשרות ולו חלקיות בייעוץ חינוכי הולך וגדל ואילו היצע המשרות מצומצם מאוד. דו"ח מבקר המדינה משנת 2014 על מערך הייעוץ מצא בו כשלים מרובים אך טרם הוצגה שיקפות ואחריותיות באשר לעבודה ייעוצית שיטתית מבוססת-מחקר בדרגים השונים ובאשר להערכת התוצרים שהיא מניבה (בתוך כך, היקף החינוך המיני בבתי-ספר והטמעת כישורי חיים בבתי-ספר). נייר העמדה מוקיר את עבודת מערך הייעוץ ואת נחיצותו ובשל כך, מדגיש את הצורך הדוחק במיסוד שירותי הייעוץ החינוכי - מעיסוק לפרופסיה מובחנת - חקיקת חוק היועצים החינוכיים, חזקה על שעות הייעוץ, הרחבת היקף משרת הייעוץ, קביעות ליועצים בחינוך היסודי, היפרדות הייעוץ מן ההוראה וגישור הפער בין ההכשרה באקדמיה לעבודת היועץ החינוכי הלכה למעשה בבית-הספר.

"זוכרים את שירה"

במקומון השכונתי "עת הכרם" פורסמה כתבה הנושאת את הכותרת "זוכרים את שירה", שירה בנקי ז"ל, תושבת שכונת רמת בית הכרם בירושלים, נרצחה על רקע פשע שנאה במצעד הגאווה בירושלים. היא בקשה לתמוך ולחבור לחברים ולחברות שלה למען צדק חברתי-מגדרי ומיני. משפחתה נפרדת ממנה בכאב רב, ומייחלת ליותר סובלנות ולקבלת האחר.

איסור אפליה מטעמים של נטייה מינית או זהות מינית – תוספת לחוק זכויות התלמיד.

ועדת החינוך, התרבות והספורט של כנסת ישראל אשר התכנסה ב- 20.7.15 לדון בסוגיה: נוער גאה במערכת החינוך. מ"מ יו"ר הועדה, חברת הכנסת מירב בן-ארי חתמה הדיון במספר מסקנות - "הועדה קוראת למשרד החינוך ליישם ולהטמיע את תיקון מס '5 לחוק זכויות התלמיד שעניינו איסור אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית וכן להכין ולפרסם חוזר מנכ"ל בסוגיה זו בהקדם". החוזר העדכני אינו בחזקת חדשה אלא משקף נאמנה את חוק זכויות התלמיד על תיקונו כבר במרץ 2014 והוספת איסור אפלית תלמידים מטעמים של נטיה מינית וזהות מגדרית."איסור הפליה" מוגדר בחוק כסעיף פלילי, כלומר זהו סעיף שהפרתו גוררת סנקציה של מאסר של שנה או קנס כאמור בסעיף 61 (א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בה-בעת אין עוררין על חשיבות החוזר הנ"ל כחלק מתהליך קריטי של הטמעת החוק והבאתו משולחנה של ועדת החינוך של כנסת ישראל בירושלים אל משרד החינוך על אגפיו ואל קהילת בתי הספר. החוזר מקבל משנה חשיבות על רקע חוזר המנכ"לית שקדם לו ופורסם כבר באפריל 2015 "אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון" חוזר המנהלת הכללית, ע"ה/8 (ב). ירושלים. חוזר זה התייחס לראשונה ביתר פירוט לבריונות בית ספרית על רקע נטייה מינית לצד נהלים ודרכי פעולה חדים וברורים מאד. מכל מקום, כדברי המפקחת הממונה על יישום זכויות הילד, יש להבנות תרבות תומכת זכויות בקהילה הבית-ספרית באם נרצה כי אכן תהא הטמעה של חוזרי המנכ"ל בהוויה הקיומית ובאורחות החיים של בתי הספר בישראל

הפרעות אישיות או "אני בסדר - כולם לא בסדר" / פרופ' גידי רובינשטיין

חלק גדול, אם לא רוב, הסובלים מהפרעות אישיות תופסים את המצב הנפשי שלהם כתקין ואילו את העולם שסביבם כמאיים ובמקרים רבים לא "תקין". תפיסה זו של הזולת היא לרוב המקור למצוקתם. זאת לעומת הסובלים מהפרעות קלינית כמו דיכאון או חרדה שמגלים תובנה, חלקית לפחות, לקשר שבין מצוקתם, תפיסתם, התנהגותם ואישיותם ועקב כך פונים לטיפול. לרוב הסובלים מהפרעות אישיות לא יפנו לבקש עזרה בגלל הפרעת האישיות, אלא אם כן נלווית לה הפרעה קלינית כמו דיכאון, חרדה, או התנגשויות ביחסים בין-אישיים. בנוסף לריבוי הגישות הטיפוליות המיושמות לטיפול בסובלים מהפרעות אישיות, בהרצאה זו מוצע ליישם גם את עקרונות תפיסתו של תומאס האריס בספרו רב-המכר משנות השבעים של המאה הקודמת, "אני בסדר - אתה בסדר", בניסיון להסדיר את תפיסתו הבין-אישית של הסובל מהפרעות אישיות.

פרפקציוניזם: הפרעה נפשית? / פרופ' גידי רובינשטיין

בהרצאה זו נעמוד על המשמעות הכפולה של פרפקציוניזם, תופעה הזוכה להערכה בחברה המערבית התחרותית וההישגית, אך גם מאפיינת יותר ויותר הפרעות נפשיות. כן נעמוד על מאפייני הטיפול הפסיכולוגי בתופעה.

פרפקציוניזם, וורקוהוליזם ומה שביניהם: צידה האפל של ההצטיינות / פרופ' גידי רובינשטיין

הרצאה זו נדבר על הקשר ההדוק שבין צורך בשלמות (פרפקציוניזם) והתמכרות לעבודה (וורקוהוליזם). כל אחת מהתופעות מזוהה עם הצלחה וזוכה ליוקרה חברתית, אך המחיר הרגשי של כל אחת מהן ושל הקשר ביניהן עלול להיות כבד, לפגוע בתחומי חיים אחרים ולטמון בחובו הפרעות נפשיות שונות ובעיקר הפרעת אישיות כפייתית. מוצעות דרכי טיפול פסיכולוגי ותרופתי.

האם אני גיי? על הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)

אם בעבר זיהינו OCD עם פחד מזיהומים, סדר וניקיון וחשש אי-רציונאלי להזיק ליקירינו, הרי שבשנים האחרונות נערכים ניסיונות לסווג את סוגי הכפייתיות עפ"י נושאי האובססיות. אחת הדוגמאות לכך היא אובססיות המופיעות בקרב הטרוסקסואלים הנמשכים אך ורק לנשים, מקיימים איתן יחסי מין ואף מערכות יחסים רגשיות, מתפקדים מינית בצורה תקינה - ועל אף כל אלה, מקנן בליבם חשש מתמיד שמא הם הומוסקסואלים, אולי מודחקים, אשר ביום מן הימים תפרוץ משיכתם לגברים אל פני השטח ותאיים לחסל את משיכתם לנשים ואת הזוגיות שיצרו עם נשים. לעיתים קרובות מלוות האובססיות גם בקומפולסיות בצורת בדיקות מתמידות של הזקפה נוכח סרטים פורנוגרפיים של גייז לעומת סרטים של סטרייטים ופגיעה משמעותית בזוגיות הנוכחית עם נשים.