מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?

קשר זוגי בין שני גברים טומן בחובו קונפליקט מובנה בין הצורך בביטחון לצורך בריגושים וגיוון. על פי מחקרים רבים בנושא, הממצאים מצביעים על עדיפות של קשרים מונוגמיים - אז למה בכל זאת נדמה שחצי מההומואים התפוסים מנהלים זוגיות פתוחה? פרופ' גידי רובינשטיין נכנס בעובי הקורה המונוגמית

חטא המופנמות / פרופ' גידי רובינשטיין (מאקו-בריאות)

תאמינו או לא, אבל ע', איש אקדמיה בכיר, כיום כבר בגמלאות, מעדיף ללכת לקולנוע, לתיאטרון, למופעי מחול ואפילו למסעדות יוקרה – לבדו! עוד כשהיה תלמיד בבי"ס יסודי והתבקש לכתוב חיבור, כתב משפט אחד בלבד. עדות כתובה לצורך המוגבל שלו בתקשורת עם הבריות. למה אנחנו תמיד חושבים שלהיות מוחצן זה יותר טוב, והאם להיות מופנם זו בהכרח בעיה חברתית שדורשת טיפול?

מכורים לסכין המנתחים / הילה ויסברג

פרופ' גידי רובינשטיין וד"ר ערד קודש על הקשר בין הפרעת גוף דיסמורפית (BDD) להתמכרות לניתוחים פלסטיים. מגיבים ד"ר דב קליין וד"ר יורם וולף, מנתחים פלסטיים. ומה אתם חושבים?

כיצד לצמצם בריונות להט"בופובית?

רוב המחקר בישראל בשדה הלהט"בי מופק באופן "מסורתי" מתחומים קליניים טיפוליים - הפסיכולוגיה, העבודה הסוציאלית הקלינית ועוד. שאלתי, איה החינוך? איה האמונים על החיברות המקצועי למקצועות הייעוץ החינוכי וההוראה? אל נשכח, בתי-הספר הם המרכיב המרכזי בסביבה הטבעית והיומיומית של כלל בני-הנוער ולא הקליניקה. לא בכדי אין למורי מורים, מדריכים פדגוגים, יועצים חינוכיים, מחנכות,מורות וגננות משנה סדורה מבוססת מחקר על להט"ביות ועל צמצום בריונות על רקע להט"בופוביה בבתי הספר מבעד לאספקלרייה חינוכית. לבטח שהדבר בעוכרם של באי בית-הספר ובקומפטנטיות של אנשי חינוך לתת מענה לצרכים הדיפרנציאלים של כלל התלמידים בחברה משתנה והטרוגנית.

מרגוע לפרוגע: הגיק - לא מרובע כמו שחשבנו

מחקר-על של 19 מדגמים בלתי-תלויים מצביע על כך מאושש את התדמית של מתכנתי מחשבים כמתוכננים ומופנמים, אך פתיחות לחוויה – תכונה המעידה על חדשנות, יצירתיות ודמיון מפותח שמאפיינת בעיקר אמנים – היא קו מרכזי באישיותם

הרצאה על הטיפול בשילוב בין דיכאון וחרדה

למעלה מ-20% מהאוכלוסייה סובלים או סבלו מדיכאון, 30% סובלים מהפרעת חרדה כלשהי וקרוב ל-70% מהסובלים מדיכאון סובלים גם מהפרעת חרדה כלשהי (בעיקר כוללנית). על הימנעות כמנגנון המשותף לשתי ההפרעות ועל השילוב המנצח של טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהפרעה המשולבת. מוצעות גם נגיעות בודהיסטיות כהצעות לתגובות חלופיות במסגרת הטיפול הקוגניטיבי וכמה טיפים והמלצות על מדריכי עזרה עצמית לשימור תוצאות הטיפול. האזנה ערבה.

אובססיה: "נשלטים" או שולטים" / פרופ' גידי רובינשטיין

מאמר העומד על ההבדלים שבין הפרעת החרדה הטורדנית-כפייתית (OCD) האגו-דיסטונית, המפריעה לאדם ותגרום לו לפנות לטיפול ברוב המקרים, להפרעת האישיות הטורדנית-כפייתית (OCPD) האגו-סינטונית, שהאדם לא רק שלם אתה אלא לעיתים קרובות אף יהיה גאה בה, אך עימותים ביחסים בין-אישיים בעיקר בתרבויות שאינן מקדשות סדר ושמירה על הכללים והתלות של הסובלים מהפרעת אישיות זו בשיתוף הפעולה של הסביבה עלולים לגרום הפרעות כמו חרדה ודיכאון, אשר עשויות לגרום לאדם לחפש עזרה מקצועית.

האם כל ההומואים הומופובים?

ריאיון שנערך עם פרופ' גידי רובינשטיין במאקו-גאווה על הומופוביה מופנמת בעקבות הטבח באורלנדו

כשחרדה פוגשת דיכאון: "מה יהיה?" – "יהיה רע": סקירה מקיפה על קומורבידיות בין דיכאון וחרדה

ההבחנה המקובלת בין חרדה ודיכאון נעשית על ציר הזמן: האדם החרדתי חושש מפני מה שיתרחש בעתיד, בעוד האדם הדיכאוני משוכנע שאם היה רע בעבר, יהיה רע גם בעתיד. במאמר זה ננסה להקיף את קווי הדימיון והשוני בין שתי התופעות ולאפיין את השילוב שביניהן. מתח, חוסר מנוחה,קשיי ריכוז הנובעים מדאגה,פחד שדבר נורא עומד להתרחש ופחד לאבד שליטה הם, עפ"י DSM-V, אזורי החפיפה בין הפרעות חרדה ובין דיכאון. שילוב בין תרופות SSRI/SNRI וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא טיפול הבחירה הראשון ובחלוף המצב האקוטי ניתן להוסיף טיפול פסיכודינמי וטיפול עצמי תחזוקתי.

הטיפול בהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית: איך לא להשליך את התינוק עם המים?

הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית מבטאת דפוס אישיותי והתנהגותי של עיסוק-יתר בענייני סדר, שאיפה לשלמות, שליטה ביחסים בין-אישיים, צורך בכוח על הסביבה, נוקשות, סגירות (במובן של דבקות במוכר והתנגדות לשינוי) ופגיעה ביעילות כתוצאה מרמה גבוהה מדיי של מאפיינים אלה. הגישה העומדת ביסוד מאמר זה היא שבמהלך הטיפול בהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית, חשוב לזכור שאנו נוגעים בתכונות בעלות פוטנציאל חיובי במיוחד (בניגוד להפרעות המאופיינות ע"י אימפולסיביות). במאמר מספר אפשרויות, הלקוחות מגישות טיפוליות שונות בפסיכותרפיה, המוצעות במטרה למתן את מינון-היתר של תכונות חיוביות במהותן כגון דבקות במטרה, התמדה, תכנון, יכולת לדחות סיפוקים וכושר התמדה, לגייסן לצורך השגת שיתוף פעולה של המטופל (למשל, שיעורי בית בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי) ושימוש מושכל בסיבות שהביאו אותו לטיפול (לרוב חרדה ודיכאון) לצורך הגמשת הגנותיו.