אל תהייה "גבר-גבר": יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בגברים הומואים וביסקסואלים

אחד ממקורות הלעג העיקריים להומואים מאז ילדותם, דרך התבגרותם ובמשך בגרותם הצעירה מכוון כלפי נשיותם, המאיימת על התדמית הגברית של צעירים הטרוסקסואלים רבים, במיוחד בגיל ההתבגרות. ביטויי לעג אלה נמצאו במחקרים רבים מהשנים האחרונות כטראומה האחראית לשיעור המוגבר של הפרעות נפשיות שונות בקרב קהילת הלהט"ב, הגדלה בתוך החברה ההטרוסקסואלית הדומיננטית, לרוב ללא כל אמצעי תמיכה. במגזרים מסוימים בחברה השכיחות המוגברת של גברים העוסקים במקצועות "נשיים" (גננות ילדים, עיצוב אופנה, איפור וכו') עלולה אף היא להוות גורם המנציח את העמדות השליליות, בעיקר של גברים הטרוסקסואלים. ניסיונות טיפוליים שמכוונים ל"תיקון" "ליקויים" והפרעות בתחומים שונים העלו תוצאות דלות יחסית. בשנים האחרונות אנו עדים לשגשוג הפסיכולוגיה החיובית המכוונת לטיפוח וחיזוק ה"חוזקות", התכונות החיוביות של האדם במקום ניסיון לתקן את "חולשותיו". המאמר עומד על היתרונות היחסיים שיש לגישה זו לגבי טיפול בגברים הומואים דווקא ע"י קבלה וטיפוח תכונות והתנהגויות הנחשבים "נשיים" אך הם תופסים מקום הולך וגדל בחברה, כמו גנני ילדים, מעצבי אופנה ועוד. חיזוק החוזקות האופייניות של גברים הומואים, כחלק מתפיסת הפסיכולוגיה החיובית, מוצעת כמפתח לקבלה עצמית שבעזרת חינוך הציבור לגמישות מגדרית עשויה להקל על סבלם הנובע מלעג להתנהגות נשית.

סטיגמה כגורם לחרדה ודיכאון בקרב סטודנטים הומואים וביסקסואלים – לא כל כך ורוד כמו בטלוויזיה

צפייה בתכניות הטלוויזיה  עלולה ליצור רושם חיובי מוגזם, לפיו הומוסקסואליות היא ה'טְרֶנְד' או ה'בּוֹן טוֹן' החדש. מספר הורים שפנו אליי לייעוץ בניסיון לערער על הנטייה המינית של בניהם המתבגרים או הצעירים שיצאו מהארון אף הביעו חשש שמא בנם הוא בעצם הטרוסקסואל "נורמלי", שהושפע ה'טְרֶנְד' החדש הזה. בצד הפופולאריות של הומואים וביסקסואלים באמצעי התקשורת, מצביע מחקר חדש על שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בקרב סטודנטים הומואים וביסקסואלים כתוצאה מהסטיגמה שהייתה ועודנה מנת חלקם בעבר ובהווה. עוד עולה מתוצאות המחקר שסטודנטים שתיארו את עצמם כ"נשיים" סבלו אמנם מיחס שלילי יותר מצד החברה ההטרוסקסואלית אך הסתירו פחות את נטייתם המינית, בעוד אלה שתיארו את עצמם כ"גבריים". על הפער בין הפופולאריות של כוכבי תקשורת הומואים וביסקסואלים ובין המציאות היומיומית מחוץ ל"בועה התל-אביבית" ועל ביטויי "נשיות" כגורם שעשוי לחשל או לחסל. דרושים עוד חינוך והסברה רבים כדי להגיע לנורמליזציה של הומוסקסואליות ולהגמיש את התפיסות בדבר גבריות ונשיות ועיבוד נושאים אלה בטיפול הפסיכולוגי בהומואים וביסקסואלים.

נוער גאה במערכת החינוך: גורמי חוסן ומנגנוני התמודדות עם הומופוביה

מטרת המחקר הנוכחי הייתה ללמוד על החוויה הבית-ספרית של נוער גאה מתוך נקודת מבט סלוטוגנית המתמקדת בגורמים מקדמי בריאות. מחקר זה מתחקה אחר גורמי החוסן החיצוניים והפנימיים המסייעים לנוער גאה בפיתוח כישורי התמודדות עם בריונות הומופובית בבית-הספר. לשם כך הוצגה השאלה באילו אופנים מתמודד נוער גאה עם גילויי הומופוביה בבית-הספר תוך התייחסות ליחסי הגומלין עם קבוצת השווים. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות עומק מובנים-למחצה עם עשרים תלמידים בטווח הגילאים 18-15, המגדירים עצמם כהומואים, כלסביות וכביסקסואלים. ממצאי המחקר מראים, כי סוכנויות הסיוע הקהילתיות מתפקדות כ"בלמי לחץ" בכך שהן מפחיתות את ההשפעות המזיקות של בריונות הומופובית על הרווחה הנפשית של הפרט ומפתחות מנגנוני התמודדות עם הומופוביה. הממצאים מדגישים את הצורך בהתערבות בית-ספרית ברמה השניונית אשר מטרתה לשפר את יחסי הגומלין הבין-אישיים בין נוער הטרוסקסואלי לבין נוער גאה ולטפח התנהגות פרו-חברתית. לשם צמצום תופעת הבריונות ההומופובית בבית-הספר. התערבות זו עשויה להועיל להתמודדותו של נוער גאה עם הסטיגמה המוּטבעת בו ולאפשר לשתי הקבוצות להתעמת עם דעות קדומות ולאתגר אותן.

יום הניצחון על הנאצים והפעלת הצדק הטבעי

עקרונות הצדק הטבעי שניתן ללמוד עליו בתורה משלימים ומבקרים את הצדק. החברתי.

אולי אנחנו באמת לא מתאימים? מה בין אי-התאמה בזוגיות ובין הפרעה כפייתית ביחסים (ROCD)

בשנים האחרונות אנו עדים למגמה לאפיין הפרעות כפייתיות שונות על סמך תוכן האובססיות. Relationship OCD מאופיינת ע"י אובססיות בקשר להתאמת בן/בת הזוג וכמו כל אובססיה היא מלווה חרדה ולפעמים אף קומפולסיות (למשל, בדיקת נשים אחרות והשוואתן לבת הזוג). כמעט כל מטופליי הסובלים מההפרעה העלו לא אחת את השאלה הלגיטימית האם מדובר בהפרעה או באי-התאמה "אמיתית". הנה, אפוא, כמה מההבדלים בין אי-התאמה "אמיתית" שכזו ובין הפרעה כפיייתית ביחסים (ROCD). מבחינת המטפל, בעיקר הפסיכודינמי, חשוב להבדיל את ההפרעה מפחד מפני אינטימיות, אשר לרוב אינו מאפיין את הסובלים מההפרעה, אשר בה ה"פורמט" של החזרתיות חשוב לא פחות מהתוכן.

מורה נבוכים לשכול ("הארץ" - "ספרים") / פרופ' גידי רובינשטיין

מזה שנים היינו משופעים במודלים "סטנדרטיים" שהציעו שלבים מחייבים כמעט לתהליך ההתמודדות עם אובדן ושכול. במרכזו של ספר המופת של שמשון רובין, רות מלקינסון ואליעזר ויצטום "הפנים הרבות של האובדן והשכול" מוצג מודל השכול הרב-ממדי של פרופ' רובין, ממובילי התחום בעולם, המציע ראייה רב-ממדית ולגיטימציה לדרכים האינדיבידואליות של כל פרט לבטא את כאבו, בלי לוותר על הסתכלות קלינית, חברתית ותרבותית, תוך ייצוג גישות טיפוליות שונות, מגזרים שונים בחברה ותרבויות שונות. ספר חובה למטפלים העוסקים בנושא ואף מורה נבוכים למי שחווה שכול ואובדן בעצמו.

מי צריך פסיכולוג? האפליקציות שכובשות את עולם הטיפול / פרופ' גידי רובינשטיין

מעל 10,000 אפליקציות לבריאות הנפש פותחו בשנים האחרונות, שמיועדות לטפל בשלל הפרעות - מהתמכרות לסמים ואלכוהול, דרך דיכאון וחרדה, התנהגות כפייתית ועוד. אבל האם הגיע הזמן שהטלפון החכם יחליף את הטיפול הקונבנציונלי?

מיניאטורה של משרדו של פרויד בווינה

סרטון בו מציגה הפסיכולוגית נורית ידלין את מתנת הפרידה שקיבלה לרגל פרישתה משירותי הייעוץ הפסיכולוגי לסטודנט באוניברסיטת ת"א. בצד עבודתה כפסיכולוגית, פיתחה נורית תחביב של צילום קליניקות של מטפלים ובשנת 2008 הציגה את עבודותיה בתערוכה שהתקיימה בספרייה המרכזית של אוניברסיטת ת"א.

טיפול פסיכולוגי באמצעות מחשב: בדיחה גרועה או מציאות חדשה?

על רקע השימוש הגובר והולך ביישומי מחשב שונים לצורך פסיכותרפיה בעידן האינטרנט, מעניין להיזכר בניסיון נועז הרבה יותר להשתמש בתוכנת הצ'אט הרובוטית ELIZA, שפותחה באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת, המדמה לא פחות מאשר טיפול רוג'ריאני בלתי מכוון, שאמור במקורו לספק למטופל חוויה מתקנת ליחס הורי שיפוטי. אולי ELIZA אינה מספקת בדיוק חוויה מתקנת, אך היא ללא ספק מתייחסת לדברי המשתמש בצורה הרבה פחות אוטומאטית מנציגי שירות שצריכים "לדקלם" משפטים חסרי כל קשר לדברי הלקוח וסתם שיחות חולין בין מכרים, ידידים ואפילו חברים קרובים המחליפים ביניהם משפטים קבועים מראש. בניגוד ל-ELIZA, בשעת צרה, מרבים רבים מחברינו (ולפעמים אף מטפלינו) לתת עצות מעשיות מהירות כדי לקבל "פטור" מהקשבה אמיתית. מרתק לחשוב שמאז פיתוח התוכנה אנשים הפכו הרבה יותר אוטומאטיים מהרובוט ELIZA שלפחות תוכנת לעבד את דברי המשתמש. לא מפתיע, אפוא, שהמשתמשים הראשונים בתוכנה חשבו שהיא אנושית, או לפחות ניחנה בבינה מלאכותית, בעוד ג'וזף וייסנבאום שפיתח אותה התכוון דווקא להמחיש באמצעותה את השטחיות המאפיינת את התקשורת בין האדם למכונה.

"סבתא חטפה התקף לב": בפני מי עדיף לא לצאת מהארון?

אם באמת חייבים לצאת בפני המשפחה כולה? יכול להיות שיש בני משפחה שמוכנים לבשורה וכאלה שפחות מוכנים לה - או כלל לא? פרופ' גידי רובינשטיין מסביר על הנטייה להטיל על הסביבה הסטרייטית את המשימה הקשה של קבלת האדם את עצמו ומייעץ איך לעשות את זה נכון