חוסר איזון כימי, תפקוד לקוי גנטי, או בעיות בחיים?

מאת ד"ר בן ציון סורוצקיןפסיכולוג קליני לא לפני זמן רב, התגאו פסיכולוגים ומדעני התנהגות אחרים ביכולתם להבין בעיות רגשיות לעומקן. הם לא הגבילו את נקודת מבטם ואת הניתוח שלהם לגורמים הקרובים והשטחיים בלבד לבעיותיהם של אנשים. אלא, הם תרו אחר הגורמים העמוקים יותר, דרך חקירת חוויות הילדות המוקדמת שעיצבו את מבני הנפש בשלבי התהוותה (לדוגמא, תדמית עצמית) ואת התנאים הבין-אישיים בהווה, הפועלים באינטראקציה עם השפעותיהם של מבני נפש אלו...

תפקידם של הורים בהתפתחות דפוסי השינה של תינוקם

במאמר זה נסקרת סִפרות המחקר הדנה בקשרים שבין הורות לבין שינה של תינוקות.בתחילת המאמר מוצגים בקצרה נושאים, כגון התפתחות השינה והפרעות שינה במהלך הגיל הרך; התפתחותן של הפרעות השינה מובנת ומתוארת במסגרת של הדגם המערכתי, אשר לפיו מתקיימת מערכת קשרים מורכבת ודו־כיוונית בין שינת התינוק לבין גורמים פיסיולוגיים ופסיכו־חברתיים שונים. חלקו השני של המאמר מתמקד בתפקידם של ההורים בהתפתחות דפוסי שינה של תינוקות.

Placebo effect and psychotherapy, thirty years ago

It seems I’m thirty years late. A blog reader read the placebo series of a few weeks ago and sent me to a 1979 article on culture and the placebo effect in psychotherapy in which ethnobotanist Daniel E. Moerman makes the helpful distinction between specific and general medical treatment (Anthropology of Symbolic Healing. Current Anthropology, Vol. 20, No. 1) and speculates on how the difference might be relevant to psychotherapy

אני אמא לילד עם ADHD

איך הכל התחיל? באידיליה כמובן.. אולי לא בשלבים הממש ראשונים.. ההריון אמנם היה קל, אבל הלידה.. לא ממש תענוג. אבל הילד, הילד.. יפהפה, מתוק להפליא, אהב להתרפק עלינו כאשר חיבקנו אותו, אהב לינוק, חייכן ומקסים. איך לאמר? מושלם.. כאשר עוד היה תינוק אמרה לי פעם חברה- "בסופו של דבר לכל ילד יש משהו.." חייכתי בלבי ואמרתי- מה פתאום! שלי? מושלם! רגוע, חייכן, אוכל כל כך יפה. לא נעים לענות לאמא לילדים, אבל ללא ספק היא מדברת שטויות. סתם הכללה מטופשת..

חמישים שנות ריקוד של מטפל משפחתי, פרופ' סלוודור מנוחין

הרצאה של פרופ' סלוודור מנוחין שניתנה בערב עיון חגיגי שהתקיים ב- 13 במאי 2010. המכללה האקדמית תל אביב-יפו

פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות נפשיות: הצד האפל של ההצטיינות / דר' גידי רובינשטיין

כשביקשו את פרויד, שעסק כל חייו בפסיכופתולוגיה, להגדיר בערוב ימיו מהי בריאות נפשית הוא הגדירה כ"יכולת לאהוב ולעבוד". כלומר, פרודוקטיביות בעבודה בהחלט נחשבה בעיניו סימן לבריאות נפשית, אך לא התמכרות אליה, שכן הגדרתו הקצרה משאירה מספיק מקום לאהבה. יש המבחינים בין פרפקציוניזם מסתגל ופתולוגי ויש הטוענים שפרפקציוניזם מהווה בכל מקרה גורם סיכון לפסיכופתולוגיה ואף מאתרים בתוך כל הפרעה את המרכיבים הפתולוגיים. במאמר נידון הקשר בין הסוגים השונים של פרפקציוניזם והפרעות נפשיות שונות, הקשר בין פרפקציוניזם וווקוהוליזם והעידוד הסמוי שנותנים מקומות עבודה עתירי טכנולוגיה לוורקוהוליזם.

השינויים הנפשיים וההורמונאליים לאורך חיי האישה , ד"ר ציפי דולב, פסיכיאטרית

במהלך חייהן של נשים, מתרחשים שינויים הורמונאליים-פיזיולוגיים המלווים לעיתים גם בשינויים נפשיים. Reproductive Psychiatry, הוא ענף בפסיכיאטריה העוסק בקשר, שבין השינויים ההורמונאליים לאורך חיי האישה, לבין הפרעות נפשיות, לסוגיהן. זהו תחום בו עוסקים פסיכיאטרים וגינקולוגים תחת קורת גג אחת. ישנה קבוצה של נשים שמתאפיינת ברגישות רבה לשינויים הורמונאליים, אשר בעקבותיהם חלים שינויים נפשיים. בקבוצת נשים זו ניתן להבחין בהפרעות נפשיות, שאופייניות לארבע תקופות עיקריות בחיים: במחצית השנייה של המחזור החודשי, כלומר בתקופה הקדם ויסתית, במהלך ההיריון, לאחר הלידה ובתקופת גיל המעבר.

התשוקה לתינוק - על המחיר הנפשי שגובים טיפולי פוריות, ד"ר חנה גילאי-גינור

התגובה הראשונה להכרה כי מדובר באי-פריון, בדרך כלל, היא של תדהמה. בעקבותיה מופיעים רגשות מצוקה, חרדה, אשמה ודיכאון, ולעתים חוויה של אבדן. אבדן השגת ההורות המיוחלת, אבדן היכולת להביא לעולם תינוק בדרך טבעית ופרטית, והפקעתה לטובת תהליכים רפואיים, מנוכרים, נעדרי אינטימיות, שמשתלטים על החיים. אי-פריון הוא עניין משותף לבני הזוג, גם כאשר האבחנה מתייחסת למצבו הרפואי של אחד מהם. יחד עם זאת, השוני בהתמודדותכם יודגש במהלך הטיפולים עד כדי חיכוכים, חילוקי דעות, הבדלי משאלות, שידגישו את השוני בסגנון התמודדות. התקוה להצלחת טיפולי הפוריות מפיחה עידוד ושמחה, אך תחושות אלה עלולות להתחלף – במהירות - באכזבה מרה וייאוש, במידה שהטיפול נכשל, וצריך לקחת בחשבון שגם זה עלול לקרות ולסגל התנהגות והרגלים למקרה כזה. הקושי ניכר במיוחד משום שבתקופה כה קשה, כשאתם כה זקוקים לעזרה, לתמיכה ולעידוד, בן או בת הזוג לא תמיד פנויים לתת אותה, בהיותו/ה פגוע/ה , חלש/ה , נאבק/ת. זוגות שלא הספיקו לפתח ולבנות דפוסים משותפים ויעילים להתמודדות, עלולים לחוש בקושי ביתר שאת. זוגיות יציבה, לעומת זאת, עשויה להיות מקור תמיכה, כוח ונחמה. . האם זו בגידת הגוף או סיבות פסיכולוגיות? .

חוזה עיסקי לבניית תורת חיים משותפת בין בני זוג לקראת נישואים

לבני זוג לפני נישואים. קחו את הדפים הללו ובנו לכם תורת חיים משותפת.

מפגש רופא חולה לאור חוק זכויות החולה.

רפואת המשפחה עוסקת בבניה ושיכלול של מודל רפואי כוללני, שבו כחלק מן הטיפול הרפואי, מושקע זמן ביחסי רופא מטופל ובמרכיבים הפסיכוסוציאליים של הבעיה רפואית המובאת בפני הרופא.מגילת זכויות המטופל משנת 1996 מפרטת את עיקרי זכויות החולה כפי שקיבלו ביטוי מחייב בחוק. לאור ההתפתחות ברפואת המשפחה וחוק זכויות החולה, מוצג במאמר זה החשש כי שימוש לוחמני מצד המטופל ומשפחתו בחוק זכויות החולה, עלול שלא לשרת נאמנה את מטרותיהם. על מנת להתמודד עם איום אפשרי זה, מובאת בזה טענה שיש בה הצעה לפתרון הבעיה: באמצעות השקעה של המטופל ומשפחתו בקשר בינם לבין הרופא, ימומשו יותר זכויותיו, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק זכויות החולה. במילים אחרות, בנוסף להשקעה שמשקיע הרופא בלמידת דרכי תקשורת משמעותיות בינו לבין אוכלוסיית מטופליו, גם המטופלים מצידם, ישקיעו בלמידת דרכי תקשורת יעילות, על מנת להגיע לרמת שיתוף פעולה גבוהה יותר עם הרופא שלהם. המאמר מופנה למטופלים, אך רופאים ומערכות בריאות שיזדהו עם גישה זו, מוזמנים להשקיע משאבים בחינוך אוכלוסיית המטופלים ברוח רעיונות אלו.