הרצאות מצולמות מתוך יום עיון בנושא "העברה בין דורית של טראומת הקרב", 2005

מגוון הרצאות מתוך הכנס "העברה בין דורית של טראומת הקרב" אשר נערך במרכז אדלר, באוניברסיטת ת"א, במאי 2005, בהשתתפות: פרופ' תמי רונן, ד"ר מריו ארתור אדלר, פרופ' צבי איזיקוביץ, ד"ר רחל דקל, ד"ר יפה זינגר, מר מיכה שלוי, ד"ר איתן אברמוביץ.

שיחות עם הבטן / מתוך הבלוג של רחל בר-יוסף-דדון

רשימה בבלוג בה מתארת רחל דדון את הגישה הייחודית שד"ר כריסטיאן נורת'רופ מציעה להקשבה לגוף, לפיה הגוף לא רק משדר לנו מסרים על הצרכים הפיזיים שלו, כמו שינה, אוכל מסוג מסויים, רחצה וכו', אלא בעצם גם על צרכים רגשיים שלנו. לפי טענתה, כל תא ותא בגוף מרגיש את הרגשות שלנו ופועל בהתאם, וזה משפיע על המצב הבריאותי שלנו.

על אובדן ה"טמנוס" או "כשהקליניקה עוברת דירה" / פרופ' הנרי אברמוביץ'

במאמר זה נבחנות הדילמות הקליניות המתעוררות בעקבות מעבר קליניקה. במצבים כאלה עלולים מטופלים מסוימים (או המטפלים עצמם) לאבד את תחושת ההכלה שלהם, אותה העניק להם המרחב הטיפולי. כשיש איום ממשי על מהלך הטיפול, אפשר לקרוא למצב הזה "אבדן הטמנוס". כותב המאמר ממשיג את הארכיטיפ המרפא כמורכב משני מרכיבים שונים: מערכת היחסים המרפאת והמרחב המרפא. מתוך אתר המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית.

החיים בסבאות / נוחי טל-שטרית

עם העלייה בתוחלת החיים, ועם השיפור באיכות החיים, נמשך הרצון להשיג ולהתפתח: קורסים חדשים, חלקם אפילו חוזרים ללימודים באוניברסיטה שהם תובעניים יותר, ישנם הפוצחים בקריירות חדשות, וישנם אלו הנהנים מהיקשרותם לנכדיהם, ומבלים עימם אף יותר מהוריהם, המחויבים בשנים אלו לקריירה משל עצמם. אין ספק ששנות ה"בגרות-הגבוהה" יכולות להוות תקופה מהנה ומרתקת, ובת-השפעה על סבות מעניינת ומרתקת בימינו... גם עבור הנכדים. סבא-סבתא יכולים לספק מצע של רוך וביטחון לחיי הנפש של הנכדים עם תוסף מזין חשוב ואחר מזה של ההורים.

טיפולוגיה בסיסית של שפת התנועה הרגשית / יונה שחר-לוי

המאמר המבוסס על התבוננות ביחסי תינוקות והוריהם, והתבוננות מדוקדקת בתהליכי תנועה קשובה במרחב הטיפול בתנועה (תהליכים שבהם התנועה מעלה זיכרונות עלומים מכל תקופות החיים), מסיק שמנקודת החוויה הגופנית-תנועתית של העצמי הינקותי, ההתפתחות עוברת דרך שני מערכים ארכיטיפיים של יחסים בין-אישיים שונים מהותית. המערך האחד הוא זה של 'גוף עצמי בתוך מעטפת הורית-גופית', והאחר של 'גוף עצמי מול גופים/אחרים'. המערך הראשון מתקיים במרחב החֵיק ההורי ואילו המערך האחר מתקיים במרחב החוק החברתי. מנקודת החוויה הגופנית–תנועתית של העצמי הינקותי ניתן להצביע על שתי מציאויות גופניות-התייחסותיות שונות לחלוטין זו מזו: מציאות החֵיק לעומת מציאות ה'מוּל'. בכל אחת פועלים חוקים שונים של תקשורת, של הבעה רגשית, של הגנות ושל אופני סיפוק.

מלחמת המפרץ - העורף האזרחי בזמן משבר / ד"ר משה אבן-חן וסא"ל מתן פורת

נתונים שנאספו בקרב הציבור הישראלי ערב מלחמת המפרץ ובמהלכה העלו כי ככל שההנהגה מוסרת לציבור יותר מידע אמין ומדויק, כך קטנה חרדתו. דווקא ניסיונות "לגונן" על הציבור באמצעות הסתרת מידע גורמים לעלייה במפלס החרדות.

System sends immigrant psychologists packing / Daphna Berman, Haaretz

Immigrant psychologists are having an increasingly difficult time getting licensed here and the bureaucratic hassles are forcing some to abandon the profession or even Israel altogether, aliyah advocates warned this week. To be listed in the Health Ministry's psychologist registry, applicants need an MA degree in psychology, but even immigrants who arrive with a PhD in psychology are encountering obstacles trying to get their degrees recognized for licensing purposes.

היפנוזה בפסיכותרפיה / ד"ר מירה אציל משוחחת עם יוסי מאירסון

איך משלבים היפנוזה בטיפול נפשי? האם ניתן להשתמש בהיפנוזה בטיפול בדכאון ואיך ניתן לעזור באמצעות היפנוזה לאנשים הסובלים מחרדות? יוסי מאירסון, יו"ר האגודה הישראלית להיפנוזה דן בשאלות אלו עם ד"ר מירה אציל, פסיכולוגית קלינית ורפואית בכירה. מתוך הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה.

יש גבול - על גבולות בטיפול / רן לוי מתוך NRG

כדי שטיפול נפשי יצליח צריך להקפיד על גבולות ברורים: לא יותר מ-50 דקות, לחיצת יד מנומסת בתחילת ובסיום הטיפול והקפדה על תשלום, גם אם הוא מינימלי. הפסיכותרפיסט רן לוי על גבולות חיצוניים המאפשרים להתיר גבולות פנימיים.

"התמכרות לאינטרנט": פתולוגיה, מיתוס ופניקה מוסרית / ד"ר יעקב הכט

בחברה המודרנית, תפקידם של אנשי בריאות הנפש לטפל בתחושות מצוקה של האדם המביע אותן בצורות שונות ומצוקות הקשורות לאינטרנט בכלל זה, אולם ייחוס הגורם הישיר למצוקה לטכנולוגיות האינטרנט אין לו בינתיים על מה להסתמך. ל"התמכרות לאינטרנט" לא הוגדרו עדיין קריטריונים קליניים או סממנים פתולוגיים; היא איננה נחשבת כהפרעה נפשית ואיננה מוכרת כמחלה על ידי המערכת הרפואית. נשאלת השאלה: כיצד מובנה מוצג דימוי ההתמכרות? אילו כוחות חברתיים פועלים לעיצובו ולטיפוחו?