מודל תשעת השלבים להסלמת סכסוך של פרידריך גלאסל

מודל ההסלמה של גלאסל הוא לא רק כלי ניתוח (diagnostic tool) יעיל מאד למטפל בסכסוכים, אלא גם אמצעי בעל ערך רב לעורר את רגישותם של אנשים למכניזם של הסלמת סכסוך. רגישות כזו תגביר את המודעות לצעדים שיש לנקוט, אם רוצים, בכדי למנוע, אבדן שליטה בהסלמת סכסוך. מבחינה אקדמית, מספק המודל תיאוריה על הסלמת סכסוך המדגישה את הלחצים הנסיבתיים (situational pressures) הפועלים על המעורבים בסכסוך. במקום לחפש סיבות באנשים, מדגיש המודל שיש הגיון פנימי ליחסי קונפליקט (conflict relationships), הנובע מהכישלון של דרכים "מטיבות" להתמודד באינטרסים נוגדים ונקודות מבט סותרות. נדרש מאמץ מודע, בכדי להיות מסוגל לעמוד מול המכניזמם של הסלמה, שנראה כאילו יש לו תנועה משל עצמו. מתוך אתר "סולחה" העוסק בגישור.

אתר: ממ"נ- מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש

אתר ממ"נ – מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש, הוקם ביוזמת משפחות למתמודדים במטרה לשפר משמעותית את זמינות המידע בנושאי זכויות, ייעוץ ותמיכה במשפחות, שיקום בתחומי הדיור, התעסוקה, חברה ופנאי ועוד, טיפולים , הרצאות, סדנאות, כנסים ועוד לכלל משפחות המתמודדים ולשתף מניסיונן האישי.

שאלות ותשובות בנושא מכוונות (נטייה) מינית / בתרגומו של ד"ר גידי רובינשטיין

דף מידע רשמי שמופץ ע"י שירותי היעוץ לסטודנט של אוניברסיטת פלורידה בהפקת ארגון הפסיכולוגים האמריקאי (APA) ובו תשובות פשוטות לשאלות נפוצות בנושא נטייה מינית. מתוך אתר "פסיכולוגיי".

כנס פסיכולוגיה ברשת : דיווח מהכנס / ירדן לוינסקי

ירדן לוינסקי סיכם מגוון של הרצאות שניתנו ביום העיון האחרון של אגודת איל"ב. הכנס כלל ארבעה מושבים. מושב אישי, שעסק בהיבטים שבין אדם לאדם ובין אדם למטפל, מושב קבוצתי שעסק בהיבטים פסיכולוגיים שמתרחשים בקבוצות שונות ובאפליקציות שונות, מושב תרבותי, שעסק בתמונה הרחבה ובתמורות הפסיכולוגיות שמתחילות לחלחל באוכלוסיה בכלל, וכן התקיים פאנל בלוגרים בו אנשים סיפרו על האופן בו הרשת השפיעה על חייהם.

"פסיכולוג? רק בעלי יכולת יכולים" / ראיון עם פרופ' מריו מיקולינסר באתר YNET

"הפסיכולוגיה בגדה במשימה שלה‭,"‬ מאשים פרופ' מריו מיקולינסר, דיקאן בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי ואחד החוקרים המוערכים בישראל. "הפסיכולוגיה הקלינית מטפלת בעיקר בבעלי אמצעים, הפסיכולוגיה החברתית מתחבאת במעבדה במקום להתמודד עם תופעות כמו גזענות, והפסיכולוגיה הארגונית משרתת את בעלי ההון‭."‬

Enemy, Cripple, & Beggar: Shadows in the Hero's Path / a new book by Erel Shalit

The Hero is that aspect of our psyche, or in society, who dares to venture into the unknown, into the shadow of the unconscious, bringing us in touch with the darker aspects in our soul and in the world. In fact, it is the hero whom we send each night into the land of dreams to bring home the treasures of the unconscious. He, or no less she, will have to struggle with the Enemy that so often is mis-projected onto the detested Other, learn to care and attend to the Cripple who carries our crippling complexes and weaknesses, and develop respect for the shabby Beggar to whom we so often turn our backs—for it is the ‘beggar in need’ who holds the key to our inner Self.

משקעי דחק ויכולת לאינטימיות בקרב ניצולים שחוו את השואה בילדותם / כהן, דקל, סולומון, לביא

המחקר בדק משקעי דחק ארוכי טווח ויכולת לאינטימיות בקרב ניצולי שואה. נבדקו ניצולי שואה שפנו לטיפול נפשי, כאלה שלא פנו לטיפול נפשי, וקבוצת ביקורת שלא עברה את השואה. במאמר זה מובאים ממצאי המחקר. מתוך כתב העת "רווחה וחברה" המופיע באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

התיקון - המקום השלישי / שוקי דורבן

"בזמנים קשים אלה, בהם ההיסטוריה חוזרת על עצמה והרשע ,ההרס, הרצחנות, הטיפשות והשיגעון שולטים שוב בכיפה, קשה לו מאוד לאדם לשמור על הטוב, היפה, האתי ,האוהב והשפוי. בעיני זוהי תמציתה של השקפת הנפש הקלייניאנית ועליה אדבר היום- כיצד ניתן לשמר ולהציל מתוך תיקון את האהבה והטוב, שלדעת קליין הנם הישג נפשי ולאו דווקא נתון בסיסי ומובן מאליו. כיצד ניתן לחזקם נוכח המתקפות הבלתי פוסקות של המציאות הפנימית והחיצונית, הספוגות לא רק בחיים ובמיניות כי אם גם בהרבה הרס והנאת הקלקול". הרצאה מיום העיון שהתקיים באוניברסיטת תל אביב בעשרה באפריל ביום העיון "קליין ואנחנו – על התיקון", של ביה"ס לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לפסיכואנליזה.

התיקון – בין מוּשלָמוּת והשלָמָה / פרופ' שמואל ארליך

מבט על הטיפול הנפשי, במתכונתו הדינמית, הפסיכותרפויטית והפסיכואנליטית כדרך של תיקון תחלואי הנפש. הרצאה מכנס "קליין ואנחנו – על התיקון", אוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לפסיכואנליזה, תל אביב, אפריל 2003. ההרצאה מופיעה באתר החברה הפסיכואנליטית בישראל.http://www.psychoanalysis.org.il/

חשיבות סדר הלידה במשפחה / גיל גרינגרוז

ההשפעות של סדר הלידה במשפחה ידועות כבר שנים. נראה שאלפרד אדלר היה מהראשונים שעמד על ההבדלים הללו. אבל רק ב-30 השנה האחרונות, הרבה בזכות פיתוחים סטטיסטיים חדשים ומחשבים רבי עוצמה הדרושים לניתוחים הללו, הנושא צבר תאוצה. אחים בכורים מרוויחים בזה שאין להם שום מתחרים על המשאבים שההורים מספקים. זה יכול להתבטא באוכל אבל גם במשאבים אחרים. ההורים מקדישים לבן הבכור את כל הזמן שיש להם מכיוון שאין אף אחד אחר שצריך להקדיש לו תשומת לב. המאמר דן בחשיבות סדר הלידה במשפחה, על היתרונות והחסרונות שיש לילדים צעירים ולילדים בכורים.