מקורות

פרט למקרים בודדים, בהם ניתן להצביע בבירור על מוטציה גנטית, אנחנו מדברים לרוב על "העברה בין דורית" בתוך המשפחה ובאותה נשימה על אינטראקציה בין תורשה וסביבה. מחקר שנערך לאחרונה על תאומים זהים ולא זהים וילדיהם הסובלים מחרדה ומנוירוטיות מצביע על תרומה מובהקת של הגורמים הסביבתיים בהורות החרדתית, אשר לעומתה השפעת המטען הגנטי בטל בשישים. החרדה ההורית עצמה, ההסברים שנותנים ההורים לילדיהם נוכח גירויים ניטראליים או שליליים בצורה מתונה והתגובות החרדתיות של ההורים לחרדה שהם עצמם יוצרים בילדים הם גם המפתח למניעה.

 

תאמינו או לא, אבל ע', איש אקדמיה בכיר, כיום כבר בגמלאות, מעדיף ללכת לקולנוע, לתיאטרון, למופעי מחול ואפילו למסעדות יוקרה – לבדו! עוד כשהיה תלמיד בבי"ס יסודי והתבקש לכתוב חיבור, כתב משפט אחד בלבד. עדות כתובה לצורך המוגבל שלו בתקשורת עם הבריות. למה אנחנו תמיד חושבים שלהיות מוחצן זה יותר טוב, והאם להיות מופנם זו בהכרח בעיה חברתית שדורשת טיפול?

 

במאמר זה מוצגת קריאה של מעבר להודו, ספרו של א. מ. פורסטר, לאור התיאוריה של יחסי קבוצות, שפותחה על ידי ביון ואחרים, ובהקשר של תיאוריות פוסט-קולוניאליות. אראה כיצד הדילמות האישיות של אדלה קווסטד, אחת הדמויות, מוטענות באמצעות של הזדהות השלכתית: מיקומה על הגבול ועמדתה הבעייתית יוצרים מצב בו פחדים וחרדות לא-מודעים של הקבוצה מושלכים לתוכה, והיא מזדהה עמם. הלחץ המשולב של הקונפליקט האישי והחרדות הקבוצתיות מתגבר עד שאדלה מבצעת פעולה אי-רציונלית, אשר מביאה אותה ואת החברה שסביבה אל סף האסון. טשטוש זה של הגבול בין העצמי לבין האחר ובין הקבוצות השונות מהדהד את המושג ההינדי של אחדוּת (Oneness) כפי שזה מתואר על ידי פורסטר.

 

אחד הנושאים החשובים שנסקרים היום בעיתון "הפרעות חרדה", עוסק בהיבטים הקליניים הקשורים לתחלואה המשותפת לליקויים בשיווי משקל מוטורי ולהפרעות חרדה. שדה המחקר עד היום כלל בעיקר נבדקים מבוגרים ויש מקום לבסס שכיחותם של ליקויי שיווי משקל בילדים הסובלים מהפרעות חרדה. במחקר הנוכחי נכללו ילדים אשר אובחנו כסובלים מהפרעות חרדה כללית וחרדת נטישה וקבוצת ילדים נורמאליים ששימשה כקבוצת ביקורת. בדיקה נוירולוגית מקיפה הראתה, כי לא קיימים ליקויים קליניים במערכת שיווי משקל מוטורי. אף-על-פי-כן, שאלונים ומבחנים מאשרים, כי קיימת רגישות מוגברת למצבי שיווי משקל מאתגרים בילדים חרדתיים. כמו כן, ילדים חרדתיים מבצעים גרוע יותר מטלות מוטוריות מאתגרות מבחינת מערכת שיווי משקל. הביצוע הגרוע מתבטא במספר הטעויות ואיטיות הביצוע בהשוואה לקבוצת ביקורת. ממצאים אלה תומכים ברעיון, כי קיימים תת ליקויים קליניים במערכת שיווי משקל מוטורי בקרב ילדים הסובלים מהפרעות חרדה. הדיון בתוצאות המחקר הוא ברוח תיאוריית שני שלבי הלמידה המנבאת, כי קיימת סבירות גבוהה שהפרעות חרדה הן נצר לליקויים מתמשכים במערכת שיווי משקל מוטורי.

 

השימוש בהומור במצבי משבר וחרדה הנו אחד הכלים המשמעותיים והחזקים מבחינת יכולת הריפוי והסטת נקודת המבט על הקשיים . לעתים השימוש בהומור בשעת משבר נתפס ונחווה על ידי אנשים כמזיק ואפילו מסוכן. מה מבדיל אם כן הומור בריא ותומך במצבי משבר מהומור מסוכן ומזיק? התגובה להומור תלויה במגוון התגובות שלנו כבני אדם בשעת משבר. השימוש בהומור במצבי משבר משמש ל2 מטרות :1.הרחקה מבחינת נקודת המבט על המשבר.2.התמודדות עם בלבול רגשי. הגורם העיקרי המאפשר קבלת ההומור במצב משברי הנו הריחוק הרגשי. ריחוק מהחוויה המשברית יכול להיות : קיצוני, זמני ורגשי. המטפלים חייבים להשתמש בהומור ברגישות ולהיות מודעים לפוטנציאל החיובי והשלילי של השימוש בהומור במצבים אילו. אנו חייבים להיות מוכנים גם לתקן נזקים במידת הצורך למרות רצוננו להקל על האדם במצב המשבר באמצעות ההומור.

 

את המאפיינים המרכזיים של תופעת החרדה צריך לחפש באדם הקדמון: בזכות שלשול והרבה שתן, הפרעות בריכוז, קשיי שינה וצמא, הוא הצליח לשרוד. ניתוח לפי הפסיכולוגיה האבולוציונית. מתוך אתר NRG מעריב

 

לא חייבים להיתקע מול הטלוויזיה: במצבי חירום כדאי לשחק עם הילד, כדי לעזור לו לחשוף את הרגשות שלו ולהתמודד עם החרדה מתוך אתר NRG מעריב

 

רקע תיאורטי ותיאורי מקרה על טיפולים קבוצתיים בנערים "בישנים" - נערים אשר עקב נסיבות חיים ונתונים שונים אינם משתלבים בחברתם של בני גילם, נשארים לעמוד בצד חרדים ומתוסכלים. הנסיון מראה שקבוצה טיפולית עשוייה לשמש כמסגרת חיים מיוחדת מוגנת, שבה הנער/ה הבודד והחרד יכול להבין טוב יותר את צרכיו וצרכיהם של אחרים, לחזק את תחושת האונים (אגו) שלו ולגבש את זהותו העצמית, כל זאת באינטראקציה חברתית בונה ומתקנת עם בני גילו. מתוך אתר משרד החינוך - מנהל חברה ונוער

 

מאמר זה מציג את שיטת הACT- Acceptance and Commitment Therapy, המוצגת כ'גל החדש של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי'. מתוך אתר 'מקום' -ה תשיג תא םכל גיצהל ידכ הז רמא

 

"בכל פעם שהייתי צריך לנהל ישיבה או להעביר מצגת הלחץ היה מתחיל כבר בבוקר. זה משהו שתוקף אותך. הייתי מזיע ומסמיק. הרגשתי שזה שקוף לכולם". יש אנשים שפחד הקהל משתק אותם ומונע מהם להתפתח ולהתקדם. הבשורות הטובות: אפשר, בקלות יחסית, להתגבר על זה; פחדים ויצרים בעולם העסקים. כתבה ראשונה בסדרה.

 

שניים מתוך מאה אנשים החיים בינינו סובלים מתופעת "ההפרעה הכפייתית" OCD הגורמת סבל רב להם ולסביבתם. "בשנים האחרונות ניכרת התעוררות בחברה הדתית להבנת הבעיה ולמציאת פתרון עבורה", אומרים מומחים, "זה מבורך, אבל רבנים צריכים לזכור שהליווי שלהם חייב להיעשות רק במקביל לטיפול פסיכולוגי - רפואי צמוד". הכתבה מתארת את האפשרות לטפל בהפרעה נפשית כפייתית, בין השאר גם באמצעות כלי טיפול מתוך ה"פסיכולוגיה יהודית".

 

במאמר מוצגת הדעה לפיה הפרעה אובססיבית קומפולסיבית המבוססת על טראומה ונוצרת כתוצאה ממנה איננה הפרעה אלא ביטוי של "מצב- אני" דיסוציאטיבי.