מקורות

שניים מתוך מאה אנשים החיים בינינו סובלים מתופעת "ההפרעה הכפייתית" OCD הגורמת סבל רב להם ולסביבתם. "בשנים האחרונות ניכרת התעוררות בחברה הדתית להבנת הבעיה ולמציאת פתרון עבורה", אומרים מומחים, "זה מבורך, אבל רבנים צריכים לזכור שהליווי שלהם חייב להיעשות רק במקביל לטיפול פסיכולוגי - רפואי צמוד". הכתבה מתארת את האפשרות לטפל בהפרעה נפשית כפייתית, בין השאר גם באמצעות כלי טיפול מתוך ה"פסיכולוגיה יהודית".

 

במאמר מוצגת הדעה לפיה הפרעה אובססיבית קומפולסיבית המבוססת על טראומה ונוצרת כתוצאה ממנה איננה הפרעה אלא ביטוי של "מצב- אני" דיסוציאטיבי.

 

מרכז לטיפול בהפרעות חרדה, טראומה נפשית, ומשברי חיים. המרכז עובד בגישה קוגניטיבית התנהגותית ומחוייב לטיפולים שנחקרו ויעילותם הוכחה. מרכז קוגנטיקה מציע איבחון מקיף ובניית תוכניות טיפול בהתאם לצרכי המטופל. ומנוהל על ידי ד"ר דני דרבי. באתר מידע מפורט על המרכז וכן שאלות ותשובות נפוצות על טיפול קוגניטיבי התנהגותי ומידע מפורט בתחומים בהם הטיפול נמצא כיעיל: טראומה נפשית, התקפי פאניקה, הפרעה טורדנית כפייתית וחרדה חברתית.

 

רציתי להציג כאן גישת טיפול אינטגרטיבית בהפרעת פניקה תוך הדגשה של מספר נקודות: 1.הקושי באבחון ההפרעה ובהסכמה של המטופל שמדובר באבחנה הזו. 2.הצגת תוכנית טיפול אינטגרטיבית הכוללת שילוב של טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות, לימוד של הרפיה ונשימה נכונה, וטיפול פסיכודינמי. אני שמה דגש על חשיבות השילוב של שתי הגישות הטיפוליות בטיפול בהפרעה זו. 3.מן המטפל נדרשות אמפתיה, הבנה ונכונות להתקדמות הדרגתית ומתחשבת בהתמודדות עם ההפרעה, שהסימפטומים שלה יכולים להיראות למתבונן מן הצד כמוגזמים ולא הגיוניים. בנוסף אני מביאה הצגת מקרה של פציינטית שסבלה מן ההפרעה.

 

המדריך לצמחים פסיכואקטיביים שיוצא לראשונה בתרגום לעברית, מציג בצורה חדשנית, בבהירות ובשפה המובנת לכל מיגוון של צמחי מרפא בעלי השפעה פסיכולוגית (כגון קפה, טבק, ג'ינקו, קנביס וג'ינסנג) ומתמקד בדרך הפעולה שלהם, יעילות השימוש בהם בהיבטים שונים (ביולוגי, פיזיולוגי, פסיכולוגי וחברתי) ובטיחותם. הספר מראה כיצד מוצרים צמחיים שונים יכולים להשפיע על המוח, המצב הנפשי וההתנהגות של המשתמשים בהם. פרק 6 עוסק בצמחים מרגיעים ונוגדי חרדה מצורף באדיבות המחבר וההוצאה.

 

נפגעי חרדה: ראיון מיוחד עם פרופ' בלייך, יו''ר איגוד הפסיכיאטריה המדגיש: לרופאי המשפחה תפקיד חשוב מאוד באיבחון, מעקב וטיפול בנפגעי החרדה. פרסום און ליין מתוך JC-470 . לאור האירועים הבטחוניים וריבוי המקרים של נפגעי חרדה יש חשיבות רבה לרענן ולהעביר המלצות והדגשות באשר לטיפול, מעקב ואיבחון, בעיקר לרופאים הראשוניים. לצורך כך, נאות פרופ' אבי בלייך, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, לקיים ראיון עם צוות הההרצאות המשודרות של JC (הגורנאל קלאב) בשיתוף עם אתר E-MED . במידה והקישור הראשי לא פועל ניתן לנסות בקישור זה: http://www.hebpsy.net/c...ticleid=1426

 

ארסנל הפתגמים, שנועדו לנחם אותנו בשעת צרה, חוצה תרבויות, שפות ואמונות וכולל רציונליזציות הקוראות לנו להסתכל על חצי הכוס המלאה: 'כל עכבה לטובה', 'מה שלא מחסל – מחשל', 'אין רע בלי טוב' וכיוצא באלה אמרות שונות, חלקן מערבות כוח-עליון וחלקן קוראות לו לאדם לעשות על עצמו מניפולציות קוגניטיביות בכוחות עצמו. במאמר זה סוקר ד"ר רובינשטיין ספר על אופטימיות ופסימיות בעריכת אדוארד צ'אנג שראה אור בהוצאת האיגוד הפסיכולוגי האמריקני, באותה תרבות שכמעט ואינה מותירה דרכי מילוט מחשיבה חיובית. "מובן, שבגלל הרגשות הנלווים לפסימיות ירגיש הפסימיסט תמיד יותר רע מן האופטימיסט, אך אין פירושו של דבר חידלון וחוסר-אונים, אלא לעיתים קרובות, אם הוא מנוצל נכון, יכול הפסימיזם להיות מנוף מוטיבציוני ומעשי לנקיטת הצעדים המציאותיים ביותר במציאות לא קלה."

 

בהמשך למאמרו של ד"ר יפתח יובל ("הארץ", 17.3.07) על ההכשרה הבלעדית של פסיכולוגים קליניים לטיפול פסיכודינאמי, מתעוררת שאלה באשר לנזקים אפשריים שעלולים לנבוע מהתמיכה של גישה זו בפיתוח תובנה בקרב מטופלים, שבאופן טבעי נוטים לחיטוט עצמי, שנמצא כמגביר הפרעות נפשיות כדיכאון והפרעות כפייתיות. מתי ואצל מי לעורר אינטרוספקציה ומתי להסיח את דעתו של המטופל מהפנים אל החוץ ומדיבורים אל מעשים?

 

פחדים וחרדות הם תגובות טבעיות והכרחיות, המלוות את תהליך התפתחותו של כל ילד. אחד מכל עשרה ילדים סובל במהלך התפתחותו מחרדות קשות. בסביבה תומכת ובטוחה יכולים ילדים ומתבגרים להתמודד עם הפחד ולהפוך אותו למקור עוצמה, שיסייע להם בתקופות של קושי ומשבר.

 

פרקים נבחרים מתוך עבודת גמר לקראת תואר מוסמך במדעי החברה. המחקר דן בהשפעה של פעילות גופנית על חרדה והפרעות חרדה כשהוא כולל: 1. סקירה שיטתית של הממצאים אודות הפרעות חרדה ספציפיות (הפרעת חרדה כללית, הפרעת פאניקה, PTSD, OCD). 2. הסברים לגבי אופן ההשפעה האנטי- חרדתית של פעילות גופנית. 3. דיון ביתרונות ובמגבלות של פעילות גופנית כשיטת טיפול חילופית או משלימה. 4. המלצות מעשיות לפעילות גופנית אפקטיבית.

 

בעקבות המלחמה בצפון והמצב הקשה בשדרות ובישובי שער הנגב פיתחה קבוצת "משב" תוכנית אינטרנטית לעזרה עצמית. התוכנית הייחודית נקראת "איזון חוזר", מיועדת לסייע בהתמודדות עם לחץ וחרדות שהתעוררו בעקבות המלחמה האחרונה והמצב המתמשך ביישובי העימות בדרום. תוכנית "איזון חוזר" ייחודית בכך שהיא עושה שימוש במולטימדיה ומקיימת תקשורת אינטראקטיבית בין המודרך לתוכנית דרך האינטרנט. התכנית מביאה תימצות של הידע החדשני והעדכני בתחום התמודדות עם לחץ וחרדה. זוהי תוכנית המציגה כלים מגוונים להתמודדות עם מצבים אלה. העבודה באמצעות האינטרנט, מאפשרת לפעול בתכנית בכל עת שהאדם פנוי לכך ובקצב המתאים לו. הוא יכול להיכנס לאתר, לדפים האישיים שלו, שם ממתינים לו מפגשי ההדרכה. "משב" מציעה את התוכנית ללא תשלום כשירות לקהילה. התוכנית קצרה וממוקדת, וניתן להשלימה תוך זמן קצר (כיומיים-שלושה). אין הגבלה למספר האנשים שיכולים להעזר בה בו זמנית. צוות "משב" המורכב מאנשי מקצוע בכירים בתחום בריאות הנפש (יעקב צימרמן (צימי), אודי גל, זהבה לונטל וד"ר דני חמיאל) פיתח קודם לכן תוכנית הדרכה ואימון אישי שוכנת אינטרנט להתמודדות עם חרדת בחינות, - נחשפו אליה כבר מאות משתמשים שהצליחו להפחית באופן דרמתי את רמת חרדת הבחינות שלהם באמצעותה. התוכנית הנוכחית מבוססת לכן גם על הנסיון שנצבר בתוכנית האינטרנטית להתמודדות עם חרדת בחינות. בנוסף מבוססת התוכנית על הנסיון של אנשי משב בעבודה במקלטים בצפון בתקופת המלחמה..

 

חשיפה למצבי סכנה שיש בהם איום על שלמותו הנפשית או הפיזית של הנחשף להם עשויה להיות מלווה בתגובות אפיניות המכונות "תגובות פוסטטראומטיות". המאמר סוקר את מאפיניהם העיקריים של התגובות הללו, הגורמים להן ואפשרויות הטיפול.