מקורות

בלוג בנושא פסיכולוגיה הכולל מגוון כתבות ותיאורי מקרים מעניינים וייחודיים.

 

הסדרן תולש את ספח הביקורת ואתם נכנסים לאולם. האורות עדיין דלוקים ואתם מוצאים בזריזות את המקומות. מקום טוב, באמצע. אתם מכבים את הסלולרי ומשתדלים לנשנש כמה שפחות מהפופקורן כדי שלא יחסר בזמן הסרט יתחיל. עוד ועוד אנשים זורמים אל האולם המתמלא לאיטו. ואז, באיחור אופנתי של כרבע שעה, הוילונות האדומים הכבדים המכסים על המסך נפתחים1. עוד כמה דקות ארוכות של פרסומות ובקרובים ואז שקט… המסך נפרש למלוא אורכו. הסרט מתחיל...

 

תזכורת: בסדרת הפוסטים "אז אתה רוצה להיות פסיכולוג" נשפך קצת אור על התהליך הנדרש ממי שרוצה לעסוק בפסיכולוגיה בישראל. בפוסט הפתיחה הוסבר על ההבדל בין פסיכולוג "סתם" לפסיכולוג מומחה (כולל ציטוט מתוך חוק הפסיכולוגים). הפוסט הזה יעסוק בתואר הראשון

 

פעמים רבות נשמעת הטענה שאחד התפקידים של טכנולוגיה הוא לשפר את התקשורת בין מטפלים לבין מטופלים, לסייע בהעברת מידע בין הפסיכיאטר או הפסיכולוג לבין המטופל שלו. אבל לפעמים אפשרויות התקשורת הנרחבות שקיימות היום יכולות להיות בעייתיות באותה מידה שהן מסייעות לתקשורת.

 

בלוג הכולל מגוון נושאים בפסיכיאטריה - ביקורת על מאמרים חדשים והתפתחויות אחרונות במחקרי fMRI, מחקרים גנטיים ושיטות טיפול.

 

רשימה קצרה שעוסקת בטכניקה לשיפור מצב-הרוח שבה השתמשה מריה, האומנת מהסרט הידוע "צלילי המוסיקה".

 

וויספר מציגה לקוראים חלק מהפיצולים שלה, שחושפים את עצמם ושומרים עליה (בדרכם המעוותת משהו) במהלך השבועיים שהפסיכולוגית שלה טסה לחו"ל, כדי שלא תתרחש קטסטרופה של אקטינג אאוט מסכן חיים.

 

בעקבות תגובות חוזרות ונשנות לגבי תוקפם של כלי המחקר במדעי החברה, ובעיקר בעקבות הפוסט האחרון, החלטתי לעשות קצת סדר בכל הנושא של מדידת אישיות ושאלונים במדעי החברה

 

כיצד מתמודדים עם משפחה דיספונקציונלית, survivors guilt, תקיפות מיניות, אונס, גילוי עריות, אלימות מילולית, אלימות פיסית, ניכור חברתי, חרדת נטישה, חרדה קיומית, דיכאון, דיסוציאציה, פגיעה עצמית, אובדנות, או בקיצור- הפרעת דחק פוסט טראומתית מורכבת? הצצה בגוף ראשון לעולם של whisper, בנסיונותיה להתמודד עם אי קביעות אובייקט, אובדן, טראומה מורכבת, ייצוגי עצמי ואובייקט שליליים, אמיגדלה מול מיינדפולנס, החלמה, שיקום, עדות.

 

אנחנו חיים בעולם שבו נוכחות באינטרנט חשובה, ורוב האנשים כבר מבינים את החשיבות של הנוכחות הזו. אני לא מדבר על אחזקת אתר פרסומי או כתיבת מאמרים בשביל אתר זה או אתר אחר. אני מתכוון לפתיחת חשבון בפייסבוק (כי כולם שם) ואינטראקציה עם חברים, אנשי מקצוע אחרים ועם חברים חדשים שתכירו ברשת. אם אתם פסיכואנליטיקאים שדוגלים בכך שהמטופלים שלכם לא ידעו שום דבר על החיים האישיים שלכם, האם זה אומר שאתם לא יכולים לנהל נוכחות אינטרנטית במרחבי פייסבוק?

 

מאמר זה סוקר את האופן בו הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית מבינה וממשיגה את רעיון האוטנטיות ככלי טיפולי. גישה זו ביססה את תפיסתה על הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית, שבמהותה מתמקדת באדם ובקשייו לנוכח דילמות החיים הקיומיות והאוניברסאליות. למונח האוטנטיות ישנו משקל רב בפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית ומכיוון שכך, בתחילה מוצגת השקפת עולם זו בהרחבה ורק לאחר מכן, מוצג האופן בו שואב זרם זה בפסיכותרפיה את עקרונותיו מהפילוסופיה ומיישם את רעיונותיה באופן כללי, בפרט את רעיון האוטנטיות. מתואר, מי הוא האדם האוטנטי, מהם החיים האוטנטיים, כיצד בה הדבר לביטוי במפגש הטיפולי וכיצד יכולה האוטנטיות לסייע לאדם להגשמה אישית ולעיצוב עולמו. לבסוף, תוצג נקודת מבטי האישית לגבי האוטנטיות, כשזו מתוארת ברוח הגישה האקזיסטנציאליסטית.

 

הרצאה זו ניתנה כחלק מסדנא להורים באולפנת 'אמנה' בכפר סבא על רקע מעבר בנותיהם ללמודים במסגרת פנימיה. ההרצאה נבנתה בהתאם למטרות שהוצבו ע"י הצוות החינוכי של ביה"ס והותאמה לאוירת המקום. היא מובאת כאן כפי שהועברה, ללא שינויים. המודלים המובאות להלן הוצגו להורים במצגת ממוחשבת. ההרצאה מדברת על השפעת הקשר עם ההורים ומערכת החינוך בתהליך גיבוש הזהות בגיל ההתבגרות.