מקורות

מיצוב פרופסיונלי של מערך הייעוץ במערכת החינוך בישראל - תמונת מצב והמלצות מבקר המדינה

 

קריאה של דו"ח מבקר המדינה בדבר מערך הייעוץ החינוכי בישראל אינה מחדשת אלא מעמידה את סוגיות הליבה שבעוכרה של הפרופסיה על השולחן ומבססת עמדה מגובשת לרבות המלצות יישומיות למקבלי ההחלטות. מהכרות עם המחקר בתחום הייעוץ, כתבתי חיבור המאגד תת נושאים המצוים במוקד הדיון על עתידו של הייעוץ, המאמרון מלווה בביקורת נוקבת על כפל התפקידים - "מורה-יועץ", על העדר תקינה, על העדר אחריותיות ובקרה על התערבויות ייעוציות בבתי-הספר, על עמימות נמשכת בתפקיד היועץ, על ריבוי המטלות שאינן בזיקה לייעוץ ועוד...לבסוף, מזמין את מי שמאמין בכוחו של הייעוץ, לעסוק בסנגור מקצועי ולהמשיך לקדמו.

 

תשובות לשאלות של הורים. דיאלוג עם ילדים. מאמרים לאנשי מקצוע.

 

תפקידה של היועצת החינוכית בבית-הספר בכל הנמצא בזיקה לתלמידים להט"ב ע"פ אגודת היועצים האמריקנית - תרגום חופשי לעברית.

 

תכנון התערבות ייעוצית והערכתה בשיתוף ארגון חוש"ן בנושא: יצירת אקלים חינוכי מיטבי עבור תלמידים, הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים. בהנחיית פרופ' רחל ארהרד, ראש המגמה לייעוץ חינוכי בדימוס, אוניברסיטת תל-אביב, ראש היחידה למחקר ולהערכה בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י), משרד החינוך וכיום מכהנת בתפקיד יועצת נשיא אוניברסיטת תל-אביב לשוויון מגדרי ולמניעת הטרדות מיניות.

 

אני מזמין אתכם/ן, להיכנס לבלוג המקוון שלי ברשת החברתית-מקצועית של מוכן מופ"ת. מכון מופ"ת נוסד ב-1983 ע"י האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, כבית-ספר למחקר ולפיתוח תכניות בהכשרת אנשי חינוך והוראה במכללות. הבלוג שלי, על תכניו השונים, עוסק במישרין בסוגיות להט"ביות בזיקה לחינוך ומתעדכן באופן שוטף. בין תכניו ניתן למצוא: רשימה של משאבי תמיכה לקהילה הלהט"בית, מאגר מחקרי מתחום החינוך, תיאור החוויה הבית-ספרית של תלמידים ומורים להט"ב, לרבות סקרי האח"מ, יום ההבנ"ה IDAHO, מדיניות משרד החינוך בנושא, חדשות רלוונטיות – תיקון חוק זכויות התלמיד, משפחות גאות למול מערכת החינוך, עבודת הגננת, המחנכת והיועצת בביה"ס עם תלמידים להט"ב והוריהם, תכניות להפחתת הלהט"בופוביה, מבט גלובלי על הקהילה הלהט"בית במערכות חינוך במדינות מערביות ועוד נושאים שעולים על סדר היום הציבורי-מקצועי.

 

עמוד הפייסבוק של מטאפורה מפרסם מידי יום קישורים למאמרים בנושא טיפול בהבעה ויצירה (טיפול באמנות, ביבליותרפיה, דרמה תרפיה, פסיכודרמה, תרפיה במוזיקה, תרפיה בתנועה, פוטותרפיה ווידאו תרפיה). כמו כן, העמוד מתעדכן בציטוטים של אנשים רוח, אמנים ופסיכותרפיסטים מרחבי העולם, בלווי יצירות אמנות ובהצעות לפעילויות בטיפול קבוצתי באמנויות השונות.

 

בצד הומוסקסואלים, הנמשכים רק אל בני מינים וביסקסואלים הנמשכים ברמות שונות אל בני שני המינים - קיימים הטרוסקסואלים לא מעטים, הנמשכים אך ורק לנשים, מקיימים יחסי מין ומערכות יחסים עמן ובכל זאת מנקר במוחם באופן קבוע ומטריד מאוד החשש שמא הם הומוסקסואלים מודחקים ואין זו אלא שאלה של זמן עד שההומוסקסואליות הלטנטית שלהם תפרוץ החוצה ותכחיד את המשיכה שלהם לנשים. לעתים נוספות לכך תחושות מוזרות כגון עקצוצים וצריבה באיבר המין למראה גברים. את התופעה מלוות בדיקות עצמיות מתמידות מול סרטים פורנוגרפיים המיועדים לעיני גייז. על הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (Homosexual OCD). מאמר החודש באתר הבית של פרופ' גידי רובינשטיין http://giditherapy.co.il

 

פרופ' גידי רובינשטיין חקר את משתתפי האודישנים ל"האח הגדול". רגע לפני פרסום המחקר סיפר לנו מה גילה, מהי הסכנה הטמונה בהשתתפות בריאליטי ומה הוא חושב על פרשת הכדורים הפסיכיאטרים. אל תתפלאו למצוא תימוכין למה שכל הזמן חשבתם

 

ארבעה מתוך עשרה ילדים בארה"ב חיים בפחד מהוריהם, קובע מחקר בפרינסטון. את מי צריך להאשים? המאמר מציע מבט ביקורתי על ההורות בעת המודרנית מדרווין ועד ג'סיקה בנג'מין: מהאשמת האמהות בתחילת ימי המדע ועד להדדיות וההכרה שמציעות הפסיכואנלטיקאיות הפמיניסיטיות של העת האחרונה. כן נבחנים מושגים כמו טראומה והיקשרות לאור ממצאי המחקר, הקובע כי כמעט מחצית מההורים אינם מהווים גורם של תמיכה רגשית לילדיהם בעתות מצוקה

 

האתר עוסק בטיפול בילדים ונוער, בהדרכת הורים ובהעברת אבחונים פסיכודידקטיים. מתמחה ב קשיי קשב וריכוז, בעיות התנהגות, התפרצויות זעם, חרדות, דיכאון, קשיים במיומנויות חברתיות, לקויות למידה ויחסי הורים וילדים.

 

מצגת הרצאה במסגרת הכנס 11th Death, Dying and Disposal Conference “Where theory meets practice” Thursday 5th – Sunday 8th September 2013 בהרצאה מדווח על מחקר שבדק אופטימיות מהטיפול בנגיף האיידס כמקרה פרטי של הטיה אופטימית ונטילת סיכון אישי בקרב 301 גולשי אתר ההכרויות "אטרף דייטינג". בסולם האופטימיות מטיפול שפותח במחקר נמצאו 4 גורמים: הגורם הרפואי, הגורם הפסיכוסוציאלי, גורם הכרוניות וגורם הסיכון המיני. המנבאים העיקריים של ההטיה האופטימית הם: אסרטיביות לגבי שימוש בקונדום, גיל, קבלת הנטייה המינית, שכיחות המגעים האנאליים הבלתי מוגנים, רמת ההשכלה ותכונת האישיות "מוכוונות" (conscientiousness). מוצע שמומחי האיידס המתראיינים בתקשורת הישראלית מסתפקים בהצגת מחלת האיידס כמחלה כרונית ולא סופנית ושומרים את הסיבוכים הרפואיים והפסיכוסוציאליים של המחלה לחוגים מקצועיים בלבד. ייתכן והצגה זו תורמת להטיה אופטימית ולנטילת סיכון מיני המסבירות את העלייה בהידבקות בנגיף בשנים האחרונות. הקשר השלילי בין השכלה והטיה אופטימית טומן בחובו תקווה שהסברה מציאותית יותר בקשר לסיבוכי המחלה עשויה להפחית את שיעורי ההידבקות.