מקורות

פרק שלישי ודי רציני על הדרך להגיע לתואר שני על מגמות הלימוד ועל ממוצעים (יהיו כאן הרבה מספרים משוגעים)

 

הרצאה מאת : דפנה הומינר ורוני אלפנדרי האינטרנט הינו תוצר של תרבות , אבל בו זמנית גם מחולל אותה. ההתמכרות אליו היא חלק ממכלול של תופעות אישיות וחברתיות המאפיינות את התרבות המערבית בעידן הנוכחי. בהרצאה זו נתייחס לתופעת ההתמכרות לפורומים וירטואליים מתוך מחשבה על הקשר בינה לבין מאפיינים אינהרנטיים של התקשורת הוירטואלית, דהיינו אנונימיות, מיידיות התגובה, סיפוק מהיר של צורך במענה ועוד.

 

נושא היחסים ברשת מעלה במחשבה את הסוגיה האם תתכן אינטימיות וירטואלית ואם כן, כיצד מתיישבים מושגנו אודות יחסים כפונקציה של תהליך הכרות מתמשך, עם האינטימיות הוירטואלית המיידית ו"נטולת התהליך", כפי שהיא מוכרת לצרכני הרשת וחוקריה. ישנם נסיונות הסבר רבים לתופעה זו: למשל השימוש באנלוגיה בין הסטינג האנליטי האנונימי נטול המפגש פנים אל פנים לבין עמימותו של המדיום הוירטואלי כמזרז תהליכי העברה והשלכה, מושג "הרגרסיה של הרשת" או רעיון "האובייקט הוירטואלי כאובייקט מופנם", שעליו נשמע בהמשך היום, ועוד.

 

מאמר זה מתמקד באחד המושגים המרכזיים ביותר בתיאוריה הקוהוטיאנית, מושג הזולתעצמי, ומבקש להצביע על תרומתו האפשרית להבנת המורכבות העצומה של יחסי אהבה ולאפשרויות הריפוי של מצבי קונפליקט ומשברים זוגיים .

 

הרצאה שניתנה במסגרת יום העיון : התערבויות פסיכולוגיות באינטרנט אוניברסיטת תל אביב 2004

 

מאמר מאת ד"ר איריס קרסין מסקירת הספרות העוסקת בתחום ההשכלה לנוער הנושר עולה, כי עיקר המאמץ בתחום זה הופנה לבדיקת יעילותן של תוכניות ההשכלה. זאת, בלי שניתנה תשומת לב ראויה לחקירת פרופיל המורה המלמד בני נוער אלו. כמו כן, לא ניתן מענה מחקרי לזיהוי משאבי המורה של הנוער הנושר ולבדיקת השפעת המשאבים על אפקטיביות עבודתו ועל שביעות רצונו. בעבודת מחקר זו נעשה ניסיון ראשון מסוגו להציע מודל המשרטט את דמותו של המורה המצליח של הנוער הנושר ולבחון את המודל. במחקר השתתפו מורים ממרכזי השכלה הנמצאים ביחידות לקידום נוער של המגזר היהודי ומלמדים בתוכנית היל"ה (תוכנית להשלמת השכלה לנוער הנושר).

 

אומרים שאנחנו מתכערות, שהפה שלנו נעשה גדול, שאנחנו נראות היסטריות, נוירוטיות, משוגעות, קורבנות ידועים לשמצה בתסמונת קדם וסתית מתמדת, שמשבשת את מערכת העצבים שלנו ואת החיים שלהם. אומרים שאנחנו נראות כמו גברים, מפלצות זועמות, חיות פרא נוראות ומתוסכלות. אכן, נוראות. הכעס הוא יותר מטאבו עבורנו : זהו תחום בלתי נגיש, וכמעט תמיד בלתי מוכר. באיזה פרק שכוח של חיינו איבדנו את המפתח אל האש שבקרבנו ? באיזה מילון של הלשון הנשית למדנו שהכעס משמעותו "אשמה", "רגש אסור", "כיעור" ?

 

The 6-Key Model is an integrative, drama therapy-based, method of assessment and intervention. The model is anchored in the notion of dramatic reality – which it views as a genuine therapeutic force and a paramount tool for intervention in drama therapy. Each key is connected to a different aspect of dramatic reality (including form, content, and occurrences outside dramatic reality). The model provides the therapist with a systematic means for mapping drama therapy processes and structuring the therapeutic work

 

המאמר בוחן את השאלה האם למטופלים רגרסיבים ולנפגעי טראומה מינית יש צרכים ייחודיים בטיפול, ומציע גישה טיפולית התואמת לסיטואציה הטיפולית המיוחדת. מושם דגש על חוויית המטפל, ומוצע כי כאשר המטפל נמצא בָאופן שעונה על צרכי המטופל, הוא נמצא ממילא בָאופן שנכון גם לו עצמו ולהיפך. לכן, בניית setting טיפולי, אשר לא ישאיר את המטופל לבד, ואשר ישמור עליו מפני חוויה של התפרקות, יהווה בו-זמנית הגנה על המטפל מפני חוסר-וודאות, דאגה וחרדה לשלומו של המטופל. ההתארגנות השונה של הsetting – הטיפולי, בשלב המאופיין בְרגרסיה ובְדיסאורגניזציה, הומשגה במאמר כ “אלסטיות של הרחם הטיפולי”. התארגנות תובענית זו מתאפשרת רק אם המטפל מודע להשלכותיה. הרחבת הרחם הטיפולי מאפשרת יצירת אינטראקציות מעבריות, אשר יעזרו למטופל הרגרסיבי לשרוד את חוסר-האונים וההצפה עקב חרדת הנטישה. הגמשתו תאפשר קיומו של תהליך רגרסיבי, מבלי שתתרחש קריסה תפקודית, בקרב אוכלוסיות ייחודיות כמו נפגעי תקיפה מינית, אשר כתוצאה מהחודרנות שבחוויה הטראומטית, נמצאים במצבי דיסאורגניזציה קשים ומגיבים בתגובות דיסוציאטיביות.

 

נשים יצרו לעצמן מעגלים לאורך כל ההיסטוריה הנשית – מעגלים שפעלו ופועלים באופן פורמלי או בלתי פורמלי. בשנים האחרונות אנחנו רואות שיש בארץ כמיהה לחזור ל"טקסים נשיים עתיקי יומין" (מעגלי ירח, מפגשי ראש חודש, חיבור לאמא אדמה, מעגלי הקשבה, אוהלים אדומים ופסטיבלים לנשים בלבד). מעגלי נשים נוצרים כיום ברחבי הארץ באופן גלוי וסמוי.

 

מאמר זה מציג את שיטת השרבוט הצבעוני בשמונה משבצות כשיטה להתערבות בלתי-פורמלית בטיפול באמנות. שיטה זו מספקת מידע ספונטני, גרפי ומילולי אודות המטופל במפגש טיפולי ראשון, ויאפשר להשתמש בה כאמצעי להערכה. מתוך כתב העת "בין המילים"

 

המאמר מציע מודל לקבוצת הורים המבוסס על שילוב בין גישות דינאמיות ותיאוריות בתחום הדרכת הורים. דרך העבודה המתוארת מעשירה ומגוונת את ההתייחסות הקיימת לקבוצות הורים, ומסייעת לביסוס העבודה עם הורים במסגרות חינוכיות. ניסיון שהצטבר מראה שניתן בדרך זו לסייע להורה לזהות משאבים פנימיים, להתבונן בקשר עם הילד באופנים חדשים, ולשפר דרכי התמודדות עם קשיים ושינויים במערכת המשפחתית הנובעים מהמחלה.