מקורות

תרומתו של פרויקט זה הינה בהבנת צורכיהם של סטודנטים מתמודדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל מבעד לאספקלריית הנגישות. לפרויקט זה תרומה עיונית להבנת חשיבותה של הנגישות האנושית על כל היבטיה בעבור סטודנטים המתמודדים הן עם מגבלה נפשית והן עם חובות אקדמיות כחלק ממסכת לימודים ארוכה ותובענית. הפרויקט שופך אור על היבטים אישיים ובין-אישיים המאפיינים את ההתמודדויות של סטודנטים אלה באקדמיה ובכך עשוי לשפר את המענה המקצועי של מורשים לנגישות השירות בעבור אוכלוסייה זו.

 

תרומתו של פרויקט זה הינה בהבנת צורכיהם של סטודנטים מתמודדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל מבעד לאספקלריית הנגישות. לפרויקט זה תרומה עיונית להבנת חשיבותה של הנגישות האנושית על כל היבטיה בעבור סטודנטים המתמודדים הן עם מגבלה נפשית והן עם חובות אקדמיות כחלק ממסכת לימודים ארוכה ותובענית. הפרויקט שופך אור על היבטים אישיים ובין-אישיים המאפיינים את ההתמודדויות של סטודנטים אלה באקדמיה ובכך עשוי לשפר את המענה המקצועי של מורשים לנגישות השירות בעבור אוכלוסייה זו.

 

יציאה מהארון של הומוסקסואלים בפני משפחתם ויקיריהם האחרים נתפסת לעיתים קרובות כשלב כמעט הכרחי בתהליך קבלת הנטייה החד-מינית ע"י הפרט עצמו. במאמר מוצעת התייחסות שונה, לפיה רבים ההומוסקסואלים המבקשים "אישור" לנטייתם מהחברה הסטרייטית ותוך כדי כך עלולים לגלות חוסר רגישות ליכולת ההכלה של הגורמים בפניהם הם יוצאים מהארון, לרבות אבות היוצאים מהארון בפני ילדיהם, או סבים וסבתות, שאינם ערוכים נפשית לכך. כמה טיפים - בפני מי ובפני לא.

 

רוב המחקר בישראל בשדה הלהט"בי מופק באופן "מסורתי" מתחומים קליניים טיפוליים - הפסיכולוגיה, העבודה הסוציאלית הקלינית ועוד. שאלתי, איה החינוך? איה האמונים על החיברות המקצועי למקצועות הייעוץ החינוכי וההוראה? אל נשכח, בתי-הספר הם המרכיב המרכזי בסביבה הטבעית והיומיומית של כלל בני-הנוער ולא הקליניקה. לא בכדי אין למורי מורים, מדריכים פדגוגים, יועצים חינוכיים, מחנכות,מורות וגננות משנה סדורה מבוססת מחקר על להט"ביות ועל צמצום בריונות על רקע להט"בופוביה בבתי הספר מבעד לאספקלרייה חינוכית. לבטח שהדבר בעוכרם של באי בית-הספר ובקומפטנטיות של אנשי חינוך לתת מענה לצרכים הדיפרנציאלים של כלל התלמידים בחברה משתנה והטרוגנית.

 

מחקר-על של 19 מדגמים בלתי-תלויים מצביע על כך מאושש את התדמית של מתכנתי מחשבים כמתוכננים ומופנמים, אך פתיחות לחוויה – תכונה המעידה על חדשנות, יצירתיות ודמיון מפותח שמאפיינת בעיקר אמנים – היא קו מרכזי באישיותם

 

למעלה מ-20% מהאוכלוסייה סובלים או סבלו מדיכאון, 30% סובלים מהפרעת חרדה כלשהי וקרוב ל-70% מהסובלים מדיכאון סובלים גם מהפרעת חרדה כלשהי (בעיקר כוללנית). על הימנעות כמנגנון המשותף לשתי ההפרעות ועל השילוב המנצח של טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהפרעה המשולבת. מוצעות גם נגיעות בודהיסטיות כהצעות לתגובות חלופיות במסגרת הטיפול הקוגניטיבי וכמה טיפים והמלצות על מדריכי עזרה עצמית לשימור תוצאות הטיפול. האזנה ערבה.

 

הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית מבטאת דפוס אישיותי והתנהגותי של עיסוק-יתר בענייני סדר, שאיפה לשלמות, שליטה ביחסים בין-אישיים, צורך בכוח על הסביבה, נוקשות, סגירות (במובן של דבקות במוכר והתנגדות לשינוי) ופגיעה ביעילות כתוצאה מרמה גבוהה מדיי של מאפיינים אלה. הגישה העומדת ביסוד מאמר זה היא שבמהלך הטיפול בהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית, חשוב לזכור שאנו נוגעים בתכונות בעלות פוטנציאל חיובי במיוחד (בניגוד להפרעות המאופיינות ע"י אימפולסיביות). במאמר מספר אפשרויות, הלקוחות מגישות טיפוליות שונות בפסיכותרפיה, המוצעות במטרה למתן את מינון-היתר של תכונות חיוביות במהותן כגון דבקות במטרה, התמדה, תכנון, יכולת לדחות סיפוקים וכושר התמדה, לגייסן לצורך השגת שיתוף פעולה של המטופל (למשל, שיעורי בית בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי) ושימוש מושכל בסיבות שהביאו אותו לטיפול (לרוב חרדה ודיכאון) לצורך הגמשת הגנותיו.

 

הנה בשעה טובה ומוצלחת ולאחר שצלחנו מדבר צחיח של עשייה מוצנעת מאחורי הדלת הסגורה של היועצת - לא רואים, לא שומעים, לא מדברים, האמתלה הקלאסית של "הנושא הרגיש" - הועלו לאתר המקוון של שפ"י, שפ"ינט, תכנים חשובים ביותר - "מד רגשות למורה בנושא הלהט"בי" וכן מפרט של ארגוני סנגור ותמיכה של הקהילה הגאה המהווים כתובות מקצועיות רגישות מגדר ורגישות תרבות עבור בני נוער ואנשי חינוך כאחד: חוש"ן, איגי, מעברים, שוב"ל, הבית הפתוח ועסוואות.

 

קבוצת מים שקטים היא קבוצת חרדה חברתית המשלבת תרגילי אימפרוביזציה, תיאטרון פלייבק וקבוצת יחסים בין אישיים. מטרת הקבוצה היא יצירת מרחב בו ניתן יהיה להתנסות במגוון אינטראקציות וסיטואציות חברתיות באופן בטוח ולא שיפוטי מתוך הבנה שחלק בלתי נפרד מהתגברות על חרדה חברתית הוא חשיפה מתמשכת לסיטואציות כאלה ושינוי היחס אליהן ממאיים למאתגר ואף מהנה.

 

מבחן ליבוביץ או שאלון LSAS משמש ככלי אבחון ראשוני לחרדה חברתית והוא כולל בתוכו אוסף שאלות המתארות סיטואציות מעוררות חרדה חברתית. על הנבחן להשיב על רמת ההימנעות או רמת החרדה שלו מסיטואציות אלה. ניקוד גבוה במבחן מראה כי הנבחן סובל מחרדה חברתית.