מקורות

לימודי CBT בישראל - הבלוג של מור כיצד ניתן ללמוד את שיטת הטיפול הזו? האם כל אחד יכול ללמוד אותה? כמה שנים אורכת ההכשרה? באיזו מסגרת כדאי ללמוד אותה? האם כל התכניות מוכרות ע"י איט"ה (האיגוד הישראלי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי)? אז הנה 23 תכניות ההכשרה שמצאתי, בהן ניתן ללמוד CBT בארץ. תוכלו לקרוא עדויות של תלמידים, דרכי גישה, טלפונים, מיילים ולינקים, ובסוף הדף תמצאו ראיונות עכשוויים על מנהלים ומורים בתכניות, שיוכלו להאיר את עיניכם. תיהנו.

 

עמדה סובלנית כלפי הומוסקסואליות והומוסקסואלים קיבלה ביטוי גלוי, חד-משמעי ומובהק ב"הצהרת עקרונות על מקומם של אחינו ואחיותינו בעלי נטייה הומוסקסואלית בקהילה היהודית-אורתודוקסית", אשר עליה חתומה קבוצה מכובדת של תלמידי חכמים, מחנכים ורבני קהילות ולפיה יהודים בעלי נטיות הומוסקסואליות הם חלק בלתי-נפרד מהקהילה היהודית האורתודוקסית. עוד מצוין בהצהרה, כי להביך, להטריד או להשפיל אדם בשל נטייתו ההומוסקסואלית או מפני שהוא נמשך לבני מינו מהווה איסור חמור בתורתנו והפרה של הערכים המקודשים ביותר ביהדות (Helfgot, 2010). אנא אנשי חינוך יקרים, דאגו ללמד את תלמידי ישראל סנגור עצמי - לדבר בעד עצמם - תוך הפנייה לקולות המבטאים ערכים הומניסטים ומקדמים פלורליזם אידיאולוגי-ערכי על-מנת לאחות קרעים בעם ולהפיח תקווה ואמונה בקיום האנושי והחברתי של כולנו. שומה עלינו לכבד אדם באשר הוא אדם ואל לנו להדיר אדם על-פי שיוך מיני - נטייה מינית, מגדרי - זהות מגדרית וביטויי מגדר. השינוי מתחיל בהוויה הקיומית והערכית של כל אחד ואחת מאתנו. Helfgot, N. (2010, July 22). Statement of principles on the place of Jews with a homosexual orientation in our community [Web log post]. Retrieved from http://statementofprinc...blogspot.com.

 

המרפאה הגאה בגן מאיר -"שירותי בריאות כללית", ממוקמת ברחוב טשרניחובסקי 22, תל אביב. היא עונה על חוסר של ממש לנוכח היסטוריה של מפגשים וחוויות שליליות של פונים ופונות לטיפול במרפאות הכלליות, בתוך כך: יחס מזלזל ולא מכבד וחוסר ידע לגבי סוגיות להט"ביות. מרפאת גן מאיר קיימת מזה 6 שנים ומטפלת בכ- 1,600 איש. הטיפול נעשה באווירה ידידותית, המאפשרת תחושת ביטחון למטופלים ולמטופלות, ומספקת מענה הוליסטי למגוון סוגיות: זוגיות, אהבה, יחסי מין ומשפחה, קשיים רגשיים, התמודדות עם הומופוביה, אלימות בין בני הזוג, זנות ותקיפות מיניות.

 

על מנת להטמיע את תיקון חוק זכויות התלמיד, גב' טובה בן-ארי, הממונה על יישום חוק זכויות התלמיד אישרה את תכנית ניר כץ של ארגון הנוער הגאה והיא צורפה למאגר התכניות הארציות ללמידת זכויות התלמיד של משרד החינוך. תכנית ניר כץ, שכבר מיושמת בבתי-הספר של רשת אנקורי, בבית-ספר "עירוני ה'" בתל-אביב, בבית-הספר הדמוקרטי "עיינות ירדן", בבית-ספר "בויאר" בירושלים, ובאורט "פסגות" בכרמיאל, מקדמת דיאלוג משמעותי בין תלמידים הטרוסקסואליים לבין תלמידים להט"בים (חניכים של קבוצות הנוער של ארגון הנוער הגאה) בחטיבה העליונה באמצעות מפגשים מובנים המעודדים מעורבות והשתתפות מצדם במטרה לשפר את יחסי הגומלין הבין-אישיים בין שתי הקבוצות ולטפח התנהגות פרו-חברתית.

 

ביישנות היא סוג של אישיות המוכר לרובנו. כולנו חווינו ביישנות במידה זו או אחרת בעצמנו או שהכרנו אדם ביישן – קרוב משפחה או חבר. מכיוון שביישנות היא תכונה כל כך נפוצה, רוב האנשים לא מבינים עד כמה היא יכולה להגביל אדם. ישנן רמות שונות של ביישנות: ביישנות בצורתה הקיצונית מכונה פוביה חברתית והיא אחת הבעיות הנפשיות הנפוצות ביותר. אם עבור חלק מהאנשים ביישנות היא רק עוד סוג של אישיות עבור אחרים מדובר בקושי הפוגע בתפקוד היומיומי. למשל, מי שסובל מחרדה חברתית עלול לסרב להתנסות בחוויות חדשות, לדבר בטלפון, לקרוא או לשתות בפני זרים ולהימנע מלפתוח בשיחה עם אחרים. כיום ידוע שאדם אחד משמונה יפתח חרדה חברתית בעוצמה כזאת שכל מגע חברתי יתבטא אצלו בסימפטומים פיזיולוגיים של חרדה, דפיקות לב, הזעה, יובש בפה, קושי לדבר וצורך בלתי נשלט לברוח מהסיטואציה.

 

חרדה חברתית היא בעיה של יחסים בין אישיים. כבני אדם אנחנו זקוקים לקיומם של אחרים בחיינו ולקיום מערכות יחסים משמעותיות. אין עינוי קשה יותר מבדידות חברתית. רוב הסובלים מחרדה חברתית לא יתלוננו על “החרדה” והתחושות הפיזיות המלוות אותה, הכאב הוא על ההשלכות החברתיות שנגזרות מתחושת המתח. הכאב הוא על חיים שאינם נחיים עד תומם, על קושי למצוא בני זוג, על הבדידות הנוכחת: בלימודים או בעבודה. על כך שנראה שאחרים מוצאים אחד את השני בקלות, מתקדמים בקלות יותר בעבודה ועל התחושה שלמרות שאתה נמצא שם אף אחד לא יודע מי אתה. כל התלונות האלה נמצאות בשדה של יחסים בין אישיים: כיצד אנחנו מתנהגים בחברה, כיצד אנחנו מפרשים סיטואציות חברתיות, כיצד אחרים מגיבים להתנהגויות שלנו, מה אחרים באמת חושבים עלינו. כל אלו הם גם עניינה של קבוצת יחסים בין אישיים.

 

מה יש באלתור ואימפרוביזציה שכל כך נכון ופועל בצורה כל כך מדויקת על מי שמפחד מאנשים, מי שחושש להפעיל אחרים, לגעת במישהו אחר או להיפתח רגשית ואישית? מדוע אימפרוביזציה כל כך מתאימה לפיתוח תכונות הדרושות כדי להתגבר על קיפאון ושיתוק חברתי? למה תכונות ויכולות הנדרשות ומתפתחות באלתור מתקשרות בצורה כל כך מדויקת למי שמבקש לפתח כישורים בין אישיים, נינוחות חברתית וספונטניות ומדוע אימפרוביזציה היא כלי כל כך חיוני לאנשים הסובלים מחרדה חברתית.

 

קבוצת מים שקטים היא קבוצת חרדה חברתית המשלבת תרגילי אימפרוביזציה, תיאטרון פלייבק וקבוצת יחסים בין אישיים. מטרת הקבוצה היא יצירת מרחב בו ניתן יהיה להתנסות במגוון אינטראקציות וסיטואציות חברתיות באופן בטוח ולא שיפוטי מתוך הבנה שחלק בלתי נפרד מהתגברות על חרדה חברתית הוא חשיפה מתמשכת לסיטואציות כאלה ושינוי היחס אליהן ממאיים למאתגר ואף מהנה.

 

מבחן ליבוביץ או שאלון LSAS משמש ככלי אבחון ראשוני לחרדה חברתית והוא כולל בתוכו אוסף שאלות המתארות סיטואציות מעוררות חרדה חברתית. על הנבחן להשיב על רמת ההימנעות או רמת החרדה שלו מסיטואציות אלה. ניקוד גבוה במבחן מראה כי הנבחן סובל מחרדה חברתית.

 

גיליון החודש של מחלקת המחקר והפיתוח בקבוצת "שכולו טוב" יצא לאור. בזרקור החודש מוצג מחקרה של חן בכר ׁ(MA) אשר בדק את הקשר בין סטיגמה עצמית ושילוב קהילתי, מובאות חדשות מפעילות המחלקה, מוצגים עדכונים רבים מהארץ ומהעולם בתחום השיקום ומפורסמות משרות פתוחות רבות בקבוצת "שכולו טוב".

 

מיצוב פרופסיונלי של מערך הייעוץ במערכת החינוך בישראל - תמונת מצב והמלצות מבקר המדינה

 

קריאה של דו"ח מבקר המדינה בדבר מערך הייעוץ החינוכי בישראל אינה מחדשת אלא מעמידה את סוגיות הליבה שבעוכרה של הפרופסיה על השולחן ומבססת עמדה מגובשת לרבות המלצות יישומיות למקבלי ההחלטות. מהכרות עם המחקר בתחום הייעוץ, כתבתי חיבור המאגד תת נושאים המצוים במוקד הדיון על עתידו של הייעוץ, המאמרון מלווה בביקורת נוקבת על כפל התפקידים - "מורה-יועץ", על העדר תקינה, על העדר אחריותיות ובקרה על התערבויות ייעוציות בבתי-הספר, על עמימות נמשכת בתפקיד היועץ, על ריבוי המטלות שאינן בזיקה לייעוץ ועוד...לבסוף, מזמין את מי שמאמין בכוחו של הייעוץ, לעסוק בסנגור מקצועי ולהמשיך לקדמו.