כניסה כניסת חברים
חזרה לקהילהעמית בעין החורשhttps://www.hebpsy.net/amit
 מאמרים, הרצאות ופורום להורים ולאנשי חינוך (מורים, גננות ועוד) בארץ ובחו"ל בנושאי הורות, ילדים, זוגיות, סבתאות, מערכת החינוך, ארגונים ועוד - מאת הפסיכולוג חיים עמית ובהנחייתו.

ארכיון: פורום "עמית בעין החורש"


רמת אבטחה: פתוח לכולם

 
 עבור לאשכול הדיון הקודם לאשכול הקודם | עבור לאשכול הדיון הבא לאשכול הבא | חזרה לפורום חזרה לארכיון
מאת:מ'תאריך:1/7/2010 10:21

נושא:

תגובתי להתנהגות ביתי בת החמש וחצי
תוכן:שלום רב חיים עמית,
בשבוע שעבר נקבע מופע סוף שנה בחוג הבאלט של בנותיי(תאומות בנות חמש וחצי)בהשתתפות ההורים.בנותיי התרגשו שבועות ארוכים לקראת המופע.
לצערי ולתדהמתי לקראת אמצע המופע ביתי (נקרא לה ט' לצורך העניין)החלה להפריע ולעשות כרצונה.אכזבתי הייתה קשה,בדרך הביתה כעסתי עליה מאוד וצעקתי,מה שאני לא נוהגת לעשות ,על איך היא העזה להתנהג כך, להפריע לכולם וגם לעצמה.
היא היתה בהלם ונעשתה מאוד עצובה .
נראה לי (גם היום) שהיא לא תשכח את זה,אתמול כשרצינו להשמיע את הדיסק של המופע,היא אמרה שהיא יודעת שאני רוצה שהיא תעשה את זה יותר טוב",ואחותה שאלה היום בבוקר האם אני ארשום את ט' לחוגים.
אני מסתובבת עם תחושה קשה בבטן האם הגזמתי בתגובתי? יכול להיות שהיא התנהגה כך בגלל ההתרגשות?
כשבעלי אמר לי שלא הייתי צריכה להגיב כך(הוא לא היה נוכח)- תשובתי הייתה שזה בא מהמקום של לחנך.
האם צדקתי? האם לא העצבתי אותה מידי? יכול להיות שהייתי צריכה להמשיך הלאה ולא להגיב?אם טעיתי , כיצד ניתן לתקן?


תגובות
2/7/2010 08:30
תאריך:
 עבור לאשכול הדיון הקודם לאשכול הקודם | עבור לאשכול הדיון הבא לאשכול הבא | חזרה לפורום חזרה לארכיון